עריפת ראשו של אזרח ישראלי על אדמת ישראל בידי פעיל "המדינה האיסלאמית" (דאעש) זהו אחד מהתסריטים המזעזעים שכדי למנוע אותם מערכת הביטחון בישראל נדרשת לעבוד מסביב לשעון. הסרטונים המתעדים עינויים והוצאות להורג של מתנגדי דאעש ושבויו הופכים את ארגון הטרור הסוני לאיום מרכזי שעמו מתמודדת גם מדינת ישראל. שירות הביטחון הכללי עוקב מקרוב אחר ניסיונות של אזרחים מהמגזר הערבי להצטרף לשורות הארגון, ומנסה למנוע ממי שכבר עבר את הגבול וחבר לדאעש לשוב ארצה אחרי כמה חודשי אימונים ו"חינוך מחדש" לאידאולוגיה קיצונית. גם החשש מהקמת תאי דאעש בתוך ישראל בהשפעת התעמולה המופצת ברשת, גרם לשב"כ להרים הילוך במאבק בזרעי האיסלאם הפונדמנטליסטי בארץ.
בשנתיים האחרונות עצר שב"כ כמה עשרות בני אדם ובהם אזרחים שעזבו את ביתם כדי להצטרף לדאעש ולאחר מכן ביקשו לשוב ארצה, ואחרים שהביעו תמיכה בארגון הטרור הרצחני או ביקשו להקים שלוחה שלו בישראל. לפני כחודשיים חשפו המשטרה ושב"כ חוליה שהוקמה בידי כמה מתושבי הכפר יפיע שבצפון בהשראת דאעש. על פי כתב האישום שהוגש נגד חברי החוליה, הם תכננו לעשות פיגוע בבסיס צה"ל סמוך למגדל העמק ולפגוע בכוחות משטרה בעיר. זוהי כנראה ההתארגנות החמורה ביותר של הארגון שנתפסה בישראל, וחבריה מצטרפים לעשרות אזרחים נוספים שנגדם הוגשו כתבי אישום בחודשים האחרונים; רק לפני שבועיים חשף שב"כ את התא בג'לג'וליה שאחד מחבריו עבר את הגבול לסוריה באמצעות מצנח רחיפה והיתר ביקשו ללכת בעקבותיו.
נתוני שב"כ מצביעים על כך שתמיכה בדאעש היא עדיין תופעה שולית בישראל, אך היא הולכת ומתרחבת: על פי המודיעין הישראלי, כשלושים ערבים-ישראלים הצליחו בשנתיים האחרונות להתגייס לדאעש והם נמצאים כעת בסוריה או בעיראק. נוסף על כך, שבעה ישראלים מצאו את מותם בקרבות, ו-11 איש שהצטרפו או ניסו להצטרף לארגון חזרו לישראל ונעצרו. עשרות בני אדם נוספים נחקרו מתחילת השנה בחשד שהביעו תמיכה בארגון, בעיקר ברשתות החברתיות ובתוך המגזר הערבי. מניין הלוחמים, הפעילים והאוהדים שמערכת הביטחון עוקבת אחריהם מסתכם אם כן בעשרות אך די באחד בלבד שיעשה פיגוע אכזרי, כדי הארגון יוכל להצהיר רשמית שהוא הצליח להקים שלוחה בישראל.
חומרים מחקירתם של כמה מהפעילים שהגיעו לידי וואלה! NEWS חושפים את המניעים של האזרחים הללו, חלקם בעלי השכלה, שהחליטו לעזוב הכול ולחרף נפשם בשירות האיסלאם הקיצוני. החומרים אף פותחים צוהר למאמצים שעושים רכזי השב"כ במגזר הערבי כדי למנוע את הפיגוע הראשון של דאעש בישראל.
חדירת הרעיונות הקיצוניים למגזר הערבי היא לא עניין חדש לגמרי. בשב"כ מסמנים את השייח נאזם סכאפה כמקור מרכזי להפצת אידיאולוגיה קיצונית בקרב צעירי ערביי ישראל בשנים האחרונות. סכאפה, תושב נצרת, הורשע ב-2012 בהסתה לאלימות ולטרור ובתמיכה בארגון טרור ונאסר לשלוש שנים. מאז עלה דאעש לכותרות ורכש השפעה עולמית; יותר ויותר צעירים במזרח התיכון ובעולם המערבי החלו להזדהות עם האיסלאם הקיצוני ולהביע רצון להתגייס לארגוני הטרור, והללו, כמובן, אינם עשויים מקשה אחת. למרות המאפיינים המשותפים, אל-קאעדה ודאעש מצויים בסכסוך עמוק הנטוע בתפיסות עולם שונות בזרם הקיצוני באיסלאם. כיום דאעש תופס מקום מרכזי יותר בשל פעולותיו האכזריות שזוכות לתהודה בתקשורת העולמית והסרטונים המחרידים שהוא מפיץ ברשת.
בני 30 מחפשים משמעות
פארס שריתח, בן 18 ממזרח ירושלים, ניסה להיכנס לסוריה דרך טורקיה ולהצטרף לדאעש. לאחר שדרכונו נדחה בגבול הוא חזר לישראל ונעצר. באוגוסט הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים. אחת הראיות המרכזיות נגד שריתח ונגד פעילי דאעש אחרים בישראל היא עדותו של איש שב"כ המכונה מתן. במסמך המובא כאן לראשונה מתאר מתן את תופעת "הבוגרים" צעירים שמתגייסים לפעילות ג'יהאד, עוברים הכשרה אידיאולוגית, דתית וצבאית ולאחר מכן חוזרים לארצות המוצא שלהם עם המוטיבציה ועם היכולת לפעול. "רוב אותם 'בוגרים'", כותב מתן, "הם בעשור השלישי לחייהם, ולא אחת מדובר באוכלוסייה העסוקה בחיפוש אחר דרך או משמעות לחיים, אם בשל מצוקה אישית ואם בשל תחושה של היעדר זהות מגובשת. השיח האידיאולוגי הג'יהאדי וההשתתפות בלחימה מהווים עבורם חלופה לריקנות שהם חשים".
מתן בונה את הפרופיל של מתגייסי דאעש מישראל: צעירים, לעתים בני נוער המודרים מהוויית החיים הנורמטיבית בסביבתם ומוצאים פתרון באלימות ובאיסלאם הקיצוני. עם זאת, הוא מציין, לא תמיד מדובר באנשים דתיים במיוחד. "ההתגייסות של אותם 'בוגרים' לעתים אינה מעידה על אדיקותם האיסלאמית, שלעתים אינה גבוהה", קובע מתן. "היא נובעת מתוך עניין חווייתי, ואולם ניכר כי בקצה של התהליך, עם שובם של 'הבוגרים', הם מגלים חוסן אמוני ואידיאולוגי המשמר בקרבם את הלהט גם לפעילות המשך".
אף-על-פי-כן, לא מדובר רק באנשי שוליים שמחפשים חוויות מפוקפקות. כמה מאוהדי דאעש בישראל הם בוגרי אוניברסיטאות ממשפחות ליברליות, ואחרים הם מוסלמים אדוקים שלדידם גם הפלג הצפוני בתנועה האיסלאמית בישראל הוא גוף מתון מדי. "יש צעירים שמשתלהבים מרעיון החליפות האיסלאמית, מההפקות של דאעש - מהפירוטכניקה ומהתהודה שמקבלים סרטוני עריפת הראשים. הם מסתקרנים מההילה המסתורית שאופפת את הארגון ואת לוחמיו", אומר ירון בלום, בכיר בשב"כ לשעבר שפעל כרכז בקרב ערביי ישראל. "לפעמים אלה צעירים אבודים, שהאמונה האיסלאמית המקובלת לא הספיקה להם, או אפילו סתם פסיכים, אנשים לא בריאים בנפשם.
"מצד שני, אתה רואה גם אנשים משכילים מאוד שמסוגלים להכיל את הרעיון הסלפי ורואים בו עומק. לא במקרה בפיגועי 11 בספטמבר ראינו שכל המחבלים היו בעלי השכלה. גם בקרב מגויסי דאיש בישראל יש מורים, יש דוקטורנטית ויש אפילו רופא שעבד בברזילי. רוב הרעיונות של הארגון לא חודרים את הצעירים ה'אהבלים', אלה שמתלהבים מהסרטים".
רשימת תומכי דאעש בישראל אכן מגוונת. היא כוללת ארבעה מורים בתיכון ביישוב הבדואי חורה שבנגב שהפיצו את חומרי הארגון, רופא מתמחה מהפזורה בנגב שהצטרף לארגון ונהרג באחד הקרבות, עורך דין מנצרת שהביע תמיכה, סטודנט להנדסה מרמלה שביקש לחצות את הגבול לסוריה ובאחרונה דוקטורנטית ללימודי דת משפרעם. לצדם ניתן לראות צעירים שלא מצאו עצמם בחברה: סטודנטים שיצאו ממעגל הלימודים וצעירים מיפיע שביקשו לעשות ג'יהאד בישראל.
הסכנה המרכזית, כפי שרואים אותה בשב"כ, נשקפת מהפעילים שחוזרים מהקרבות בסוריה ובעיראק. "זו תופעה שולית אך מדאיגה מאוד", אומר בלום. "אדם שיצא לסוריה ולעיראק וחזר לאחר שצבר ניסיון הוא אחד שעבר את הרף בין נכונות לעשות פיגועים לבין מעשים של ממש: שחיטה, שיסוף גרונות, אונס וכל הזוועות שאנחנו מכירים. הסכנה היא כמובן שכשהם יחזרו לישראל הם יעשו פה דברים דומים".
מערכת הביטחון מוטרדת גם מהעובדה שהצעירים שמצטרפים לדאעש ולארגוני הג'יהאד העולמי הם בעלי ידע רב על הנעשה בישראל. הם מכירים בסיסים צבאיים, סדרי אבטחה בנמל התעופה בן-גוריון ודרכי הגעה למפעלים חיוניים. כך למשל במרץ 2013 נעצר חכמת מצראווה, צעיר בשנות העשרים לחייו מטייבה, ששב מסוריה לאחר שביקש להילחם באסד. מצראווה העיד כי תוחקר רבות על ישראל, על צה"ל ואף על הכור הגרעיני בדימונה.
"סוריה מהווה מוקד משיכה מרכזי ליחידים המבקשים להשתלב בלחימה תחת חסותם של ארגוני ג'יהאד שונים", כותב איש השב"כ מתן. "ארגונים אלו מספקים ליחידים המגיעים לסוריה הכשרה בתחום האידיאולוגיה וכן בתחום מיומנות הלחימה: צליפה, ארטילריה וכן 'מסלול מתאבדים' על מנת להכשירם להילחם נגד אסד ומול משטרים כופרים אחרים... במסגרת האימונים והלחימה, משפרים 'הבוגרים' את היכולות המבצעיות שלהם לרבות שימוש בכלי נשק שונים, הכנה ושימוש בחומרי נפץ, בניית מטענים, הקמה של חוליות טרור, שמירה על היבטים מבצעיים כמו פעילות חשאית וכולי. אזרחים ישראלים החוברים לארגוני הג'יהאד עלולים לבצע פעילות טרור וריגול נגד ישראל. ישנו סיכון מידי מהתופעה שיכולה לייצר איומים מול ישראל כבר בעת הנוכחית". מתן מזכיר בהקשר הזה ציטוט של רביע שחאדה, סטודנט להנדסת מכונות בן 26 מנצרת, שב-2014 עזב את משפחתו והצטרף לדאעש: "אני מתפלל לאללה שיתן לי להיות בין אלו שיניפו את דגלנו מעל המסגד בירושלים. פנינו מועדות בקרוב בעזרת אללה לאל-אקצא וירושלים, ישראל יודעת זאת היטב".
עוקבים אחרי כל שיחה בפייסבוק
במלחמת הצללים שמנהל שב"כ נגד דאעש, לפי שעה ידם של שירות הביטחון הישראלי על העליונה. עד כה, אומר בלום, לא הצליח אזרח ישראלי אחד שיצא להתגייס לארגון לשוב ארצה מבלי להיעצר מיד ולמצוא עצמו בחדרי החקירות של השירות בנתב"ג או במתקן שלו בפתח תקווה.
בשלב זה דאעש אינו מגייס באופן פעיל אזרחים ישראלים; הצעירים הישראלים הם אלה שפונים למפעילי העמודים השונים של הארגון בפייסבוק ומבקשים לדעת עוד. הסוגיה הפלסטינית אינה בראש סדר העדיפות של הארגון הקיצוני. בדאעש לא מייחסים משמעות אמיתית לגבולותיה הריבוניים של מדינה. מטרתם היא לא כיבוש טריטוריה אלא התפשטות השריעה, ההלכה האיסלאמית, ברחבי העולם, עד להקמת מדינה איסלאמית אחת גדולה. ישראל אומנם מוגדרת כופרת, אך גם חיזבאללה וצבא אסד נתפסים כאויב ראשון במעלה.
בשב"כ פיתחו בשנים האחרונות שיטות שונות לאיתור מתגייסים לדאעש, ובכלל זה פעילות ממוקדת של רכזי הארגון בקרב המגזר הערבי והבדואי, תוך שימוש במקורות מידע בקהילות המוכרות כתומכות באידיאולוגיה סלפית קיצונית. לצד זאת, התגבר מאוד המעקב אחר המסרים העוברים ברשת: שיחה בפייסבוק או בטוויטר בין נציג דאעש לגולש מאיכסאל או מיפיע שמתלהב מסרטוני הארגון מנוטרת על ידי אנשי שב"כ. יכולת האיסוף של שב"כ עלתה מדרגה בשנה האחרונה: החל מאיתור האוכלוסיות המועדות לגיוס וכלה במקורות חיים ומקורות טכנולוגיים שנותנים תמונת מודיעין טובה. בשירות הביטחון מכירים היטב כל צעיר שיוצא לטורקיה כדי להגיע לזירות הלחימה.
מי שחוזר לישראל נלכד כבר בשדה התעופה, שם הוא פוגש את החוקרים של שב"כ: "שאול", "רפאל", "פטריק", "סטיבן" וחבריהם, המציגים עצמם בכינויים בלבד. עבודת אגף החקירות בשב"כ לצד עבודת המודיעין והאיתור מביאה לפי שעה לתוצאות מרשימות - אך די בחוליה אחת או במחבל בודד כדי לשנות מציאות זו.