מימון צרכים פרטיים מכספי ציבור, הוצאות החורגות מהסכום הקבוע בחוק, קבלת תרומות בשיעור גבוה מהמותר, גירעונות של מאות אלפי שקלים, קנסות בגין הגשת דוחות שליליים (הוצאות שעולות על הכנסות) או הגשת דיווחים חלקיים ומאוחרים למוסדות הביקורת, אלו הם רק חלק מהממצאים החמורים שעולים מתוך דוח ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות שכתב מבקר המדינה, יוסף שפירא.
אחת הנקודות המרכזיות אליהן התייחס המבקר בדוח היא שימוש של מתמודדים במימון ממשלתי לצרכים אישיים. מהדוח עולה כי כמה סיעות שהתמודדו בבחירות כללו בחשבונותיהן הוצאות שאינן מוגדרות הוצאות בחירות, וזאת למרות הוראות חוק שהוציא בנדון. כך לדוגמה, אחת הסיעות כללה בחשבונותיה הוצאה בסך של כ-14 אלף שקל עבור חומרי בניין, בתואנה כי נועדו לשם הקמת מטה בחירות בביתו של ראש הרשימה. סיעה אחרת כללה בחשבונותיה הוצאה לרכישת מסנן למטהר מים משפחתי שהותקן בביתו של ראש הסיעה, אשר לטענתו שימש גם כמטה בחירות. כמו כן, סיעה אחת כללה בחשבונותיה הוצאות לרכישת מזון לתינוקות, דגני בוקר וממתקים לילדים, ואחת נוספת כללה הוצאה בגין רכישת מקפיא.
וואלה! חדשות - הסיפורים החמים:
הודאה ומעשים טובים - הסיבות לעונש הקל של לחיאני
חשד: ניצב-משנה ניהל רומן עם שוטרת הכפופה לו
מחדל אבטחה: גבר חמוש בסכין רץ במעמקי הבית הלבן
נוסף על כך, המבקר מצביע על הוצאות גבוהות על מזון ועל דלק, אשר חורגות מהתקציב שנקבע בחוק ואינן תואמות הוצאות סבירות במערכת בחירות מקומיות. המבקר מצא כי סך כל הוצאות הדלק שנרשמו עומד על סכום של ארבעה מיליון שקלים, דבר שאינו תואם, לטענתו, מערכת בחירות מקומיות.
עוד מוצא המבקר כי ההכנסות מתרומות של 127 סיעות לא היו בגבולות האמורים בחוק. אחת ההגבלות בתחום זה מתייחסת לאיסור על מועמדים לקבל תרומות מתאגידים, בין אם רשומים בישראל ובין אם בחו"ל. מהדוח עולה כי 27 סיעות קיבלו תרומות בסך כולל של 175,940 שקלים מתאגידים.
הגבלה נוספת בחוק קובעת כי לא ניתן לקבל יותר מ-5,000 שקלים בסך הכול מ"אדם ומבני משפחתו התלויים בו לפרנסתם". למרות זאת, 38 סיעות קיבלו 97 תרומות בסכומים העולים על 5,000 שקלים, מקרוביהם. עוד הגבלה היא זו הקובעת כי אין לקבל תרומה בעילום שם. אולם, המבקר מצא כי שש סיעות קיבלו 51 תרומות בעילום שם, בסכום כולל של 212 אלף שקלים.
מבקר המדינה התייחס בחומרה רבה לקנסות שהוטלו על חלק מהמועמדים בגין הגשת דוחות שליליים ועקב הגירעונות הכספיים עמן סיימו חלק מהמתמודדים את מערכת הבחירות. בדיקת החשבונות והדוחות הכספיים העלתה כי 282 סיעות סיימו את תקופת הבחירות בגירעונות כספיים. הגירעון של 77 מהן עומד על יותר ממאה אלף שקל.
המתמודד שבלט בקנס הגבוה שקיבל הוא ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. הכנסות סיעתו של ברקת, "ירושלים תצליח", הסתכמו ב-3.5 מיליון שקלים, אך הוצאות סיעתו נאמדו בסכום של יותר מ-13 מיליון שקלים. כלומר, ברקת אמנם ניצח בסופו של דבר את רואה החשבון מגבעתיים משה ליאון ונבחר לכהונה נוספת בראשות העיר, אולם סיעתו סיימה את מערכת הבחירות בגירעון של יותר מעשרה מיליון שקלים. בעקבות הדוח השלילי נקנס ברקת בסכום של 400 אלף שקלים.
חלק מהמתמודדים קיבלו קנסות לא בשל גירעונות כספיים, כי אם בגין הגשה מאוחרת של דוח החשבונות, למרות פניות חוזרות ונשנות מצד משרד המבקר. אחת מהם היא ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג. בשל העובדה כי הגישה את הדוח באיחור כה ניכר לא היה ניתן לבקרו.
רפורמה בסנקציות הכספיות
לאור ממצאיו בדוח, ממליץ המבקר לכנסת להכניס תיקון לחוק הבחירות לרשויות המקומיות, שבו ייקבע כי מועמד יוכל להיבחר לתפקיד של ראש ראשות מקומית, רק בתנאי שהסיעה בראשה עמד זכתה לקבל מנדט אחד לפחות. לתפיסתו של המבקר, כך ניתן יהיה להחיל מערך ביקורת משמעותי יותר על המתמודדים.
עוד מציע המבקר, לערוך רפורמה בכל הנוגע לסנקציות כספיות המוטלות על סיעות, אשר הגישו דוח הוצאות/הכנסות שלילי, או לחילופין באיחור. במסגרת אותה רפורמה, מציע המבקר, יוכנס תיקון לחוק אשר יקנה לו סמכות להטיל סנקציה כלכלית על הסיעות בהתחשב בהיקף הליקויים ובחומרתם. בדרך זו יהיה ניתן לשמור על השוויון בין הסיעות ולהרחיק סיעות מהחלטה מודעת בדבר הפרת החוק או הנחיות מבקר המדינה.
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.co.il