סקר: רק 40% ממצביעי "יש עתיד" מרוצים מנבחריהם

61% מהציבור היהודי בישראל אינו נותן אמון בהנהגת המדינה – כך עולה מסקר "מדד השלום" של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ותכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים באוניברסיטת תל אביב, שמתפרסם היום (שלישי). פילוח לפי מחנה פוליטי מראה כי גם בקרב מי שמיקמו את עצמם בימין, יותר מחצי מהם אינם רוחשים אמון להנהגה.

במרכז הפוליטי שיעור זה מגיע לכשני שלישים, ובשמאל – 80%. בקרב אזרחי ישראל הערבים, 69.5% מהנשאלים הודו כי אינם רוחשים אמון להנהגה.

מגמה זו עשויה אולי להסביר מדוע רוב קטן בלבד, של 52%, מרוצה מהתנהלות המפלגה עבורה הצביע בבחירות האחרונות. עם זאת, המרוצים ביותר הם מצביעי "יהדות התורה", שם שיעור המצביעים שבעי הרצון מתפקוד נבחריהם עומד על 93%, ומרצ – 80%. מצביעי "יש עתיד" הכי פחות מרוצים: רק כ-40% מהם טענו כי הם שמחים עם תפקוד נבחריהם.

בקרב הנשאלים הערבים, כרבע מהם אמרו שלא הצביעו בבחירות האחרונות. 38% מרוצים מתפקוד המפלגה לה הצביעו, ו-28% אינם מרוצים.

עם זאת, רוב הציבור היהודי מרוצה מביצועי הממשלה בתחום הביטחון. 61.5% מהנשאלים אמרו כי הם מאוד מרוצים או די מרוצים מתפקוד הקבינט בתחום זה. אולם בתחומי הכלכלה וההתחשבות באזרח, ציוני הממשלה נמוכים מאוד: רק 28% מהנשאלים היהודים מרוצים מביצועי הממשלה בתחום הכלכלי, וכך גם בתחום ההתחשבות באזרחים, בו שיעור הנשאלים המרוצים עומד על 30%. פילוח לפי מחנות פוליטיים הראה מגמות דומות בכולם.

46% מהציבור היהודי סבור כי המצב הביטחוני בישראל לא השתפר בעקבות מבצע "צוק איתן". 27% סבורים כי הביטחון הלאומי השתפר, לעומת 24% שסבורים כי הוא נפגע. בקרב הערבים אזרחי ישראל התמונה שונה - 65% מהם סבורים כי ביטחונה של ישראל נפגע כתוצאה מהמבצע.

כשנשאלו מי מהצדדים השיג יותר במבצע, נראה שלמעלה ממחצית מהנשאלים במגזר היהודי "אינם נלהבים" מתוצאות המבצע – רבע מהמרואיינים חושבים ששני הצדדים השיגו במידה שווה, 13% סבורים כי חמאס השיג יותר, ול-14% נוספים לא הייתה דעה בעניין.

גם פה ניכרים הבדלים בין הנשאלים היהודים ואלה הערבים. 46% מהנשאלים היהודים סבורים כי ישראל השיגה יותר מחמאס, ואילו 40% מהמרואיינים הערבים טוענים כי חמאס השיג יותר. רק 4.5% מהציבור הערבי חושב שישראל השיגה יותר.

על רקע המעורבות המצרית הגוברת במגעים בין ישראל לפלסטינים מאז תחילת מבצע "צוק איתן", 50% מהנשאלים תמכו בחידוש המשא ומתן, אולם שיעור המתנגדים לא רחוק מכך, ועומד על 44% מהציבור היהודי. בציבור הערבי, כשני שלישים סבורים כי התנאים כיום מתאימים לחידוש המו"מ בין ישראל והרשות הפלסטינית.

תמונה שונה לחלוטין מתקבלת בתשובות הציבור היהודי כאשר נשאל אם ישראל צריכה או לא צריכה להסכים לשתף את חמאס בשיחות עם הפלסטינים. בשאלה זו, העמדות חד-משמעיות: 72% חושבים או בטוחים שישראל לא צריכה להסכים לשבת עם חמאס לשולחן הדיונים גם אחרי מבצע "צוק איתן". במילים אחרות, משא ומתן עם הרשות הפלסטינית בראשות פתח מקובל על רוב, גם אם קטן, בציבור היהודי – בתנאי שלא ישותף בו חמאס.

בשאלה זו ישנה הסכמה בין מרבית המחנות הפוליטיים, אם כי בשמאל ה"קשה" רק מיעוט של 25% מתנגד לשיח עם חמאס. הדעות בעניין זה בציבור הערבי הן תמונת ראי של זה היהודי – רוב ברור של 69.5% סבור כי על ישראל לנהל מגעים עם חמאס.

נושא נוסף שעלה לסדר היום הציבורי הוא הלחימה בארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) והקואליציה העולמית בהובלת ארצות הברית. 60% מהציבור היהודי ו-55% מהציבור הערבי סבורים כי ממשלו של הנשיא ברק אובמה אינו נחוש מספיק על מנת להילחם בדאעש עד לניצחון.

מנגד, 83% מהנשאלים היהודים מסכימים כי ללוחמים הסונים לא חסרה נחישות כדי להמשיך בלחימה עד לניצחון, וכך גם 59% מהציבור הערבי. למרות זאת, 55% מהציבור היהודי מסכים כי דאעש לא מהווה סיכון עבור ישראל, ומיעוט גדול של 39% סבור, כפי שטען ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי דאעש מהווה סכנה גדולה לישראל. בקרב הנשאלים הערבים, 53% מעריכים כי לא מדובר בסכנה לישראל, אולם 43% סבורים כי הארגון מסכן את קיום המדינה.

מכתבם של אנשי המילואים מיחידת המודיעין 8200, בו כתבו כי אינם מוכנים לשרת יותר כיוון שחלק מפעולות היחידה תורמות למעשים לא מוסריים, כמו הרג פלסטינים חפים מפשע ופגיעה ללא צורך בפרטיות שלהם, לא זוכה לאהדה בקרב רובו המכריע של הציבור היהודי. בעיני 82% מהנשאלים, סירוב לשירות על בסיסי מוסרי אינו ראוי.

תגובה זו עשויה ללמד כי חוסר הנחת מתוצאות המבצע והביקורת הכרוכה בו על הנהגת המדינה, אינם נובעים מהסתייגות של הציבור היהודי הרחב מנקיטת פעולות בלתי מוסריות במהלך המבצע, אלא ככל הנראה אחרות, כגון השיעור הנמוך שנמצא בסקר הקודם של מי שסבורים שלמבצע היו מטרות ברורות מספיק ושהמטרות שכן היו ברורות הושגו במידה מוגבלת בלבד.

שיעור המתנגדים למהלך של יוצאי 8200 זוכה לרוב בכל המחנות הפוליטיים, אבל גודלו של רוב זה שונה מאוד. כ-90% בקרב מצביעי ימין, כ-76% במרכז וכ-58% בשמאל. בקרב הערבים אזרחי ישראל, נמצא רוב חד משמעי של 74%, הסבור כי המעשה של אנשי המילואים היה ראוי.

ולקראת השנה היהודית החדשה העומדת בפתח, רוב קטן של 54% בציבור היהודי מגדירים את מצב הרוח הלאומי בישראל כיום בכלל לא טוב או לא כל כך טוב. 58.5% מהנשאלים היהודים אינם מרוצים ממצבה הכללי של המדינה, אולם בקרב המרואיינים הערבים, 52% הביעו שביעות רצון ממצבה של המדינה.

34.5% מהציבור היהודי סובר כי מצבה של המדינה יישאר בשנה הבאה כשהיה, ו-27.5% סבורים כי הוא ישתפר. שיעור הסוברים כי מצבה של המדינה יורע עומד על 24%, ובקרב הציבור הערבי, 42% חוששים כי מצבה של המדינה יורע.
בניגוד להערכת המצב הלאומי, מרבית הנשאלים – 75% מהיהודים ו-73% מהערבים – הביעו שביעות רצון ממצבם האישי. 45% מהנשאלים היהודים סבורים כי מצבם האישי יישאר כשהיה, 38% סבורים כי הוא ישתפר, ורק 8% חוששים כי מצבם האישי יורע. בציבור הערבי, 36.5% סבורים כי מצבם האישי ישתפר.

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 18-16 בספטמבר 2014, בקרב 600 מרואיינים שהם מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם עומדת על 4.1% ברמת ביטחון של 95%. את העיבודים הסטטיסטיים ביצעה יסמין אלקלעי.

מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל-אביב, ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן

המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק

לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים