אירוע הרמת כוסית לקראת ראש השנה, שהתקיים אמש (רביעי) בבית החולים השיקומי בתל השומר עמד בסימן אופטימיות והתחלות חדשות. 44 מפצועי מבצע "צוק איתן" שעדיין מאושפזים בבית החולים, התהלכו במבואה יחד עם בני משפחותיהם והסתובבו בלובי שבין המחלקות השונות לצד חולים נוספים. החיילים הפצועים לא הסתירו את החיוך כשסיפרו על השיפור שחל במצבם מאז נפצעו במבצע וגם צוות בית החולים לא היסס להביע אופטימיות. לדבריו, הרמת הכוסית תורמת לשיקומם: השגרה שלהם בבית החולים אינה פשוטה, ובתוך תכנית השיקום האינטנסיבית הם הפיגו את המתח עם משפחותיהם.
מבצע "צוק איתן" - סיקור מיוחד
מבקר המדינה יחקור את התנהלות הקבינט ב"צוק איתן"
דיסקין מגבה את בנט: "נקט יוזמה וירד לשטח"
חגגו יום הולדת לדניאל מעל קברו: "הרגשנו אותו"
שיר קלבאנר, מפקד פלוגה בגבעתי שנפצע מכדור צלף במחנה הפליטים ג'בליה, השתתף באירוע וסיפר על השאיפות שלו לזמן הקרוב, כשלצידה עמדה בת זוגו, איה. "הכדור נכנס לי ברגל אחת, יצא, וחדר לרגל השנייה", שחזר את הרגעים הקשים. "אני רוצה לסיים את התקופה הזאת ולחזור כמה שיותר מהר לצבא. אני מאחל לעם ישראל בשנה הזאת, שנצמח מהאירועים שקרו".
את האירוע המרגש יזמה המתנדבת שרה זלצרמן, שפועלת כבר 32 שנה עבור פצועי צה"ל. "זה מדהים, כמה ילדים כבר יש לי", היא אמרה ונישקה את אחד החיילים. באירוע התנדבו להופיע חברי להקת איינג'לס, שביצעו גרסאות כיסוי ללהיטים, וגם האוכל הרב סופק בהתנדבות.
"זאת שנה חדשה, זהו דף חדש, חיים חדשים", נאם ניצן ימין, אביו של מרדכי ימין, שנפצע ביום האחרון לשירותו הצבאי מפצמ"ר, והרים את כוסו. "האיחול הכי חשוב בשנה הזאת הוא החלמה מהירה לכל הפצועים", הוסיף גל גנון, שנפצע באורח קשה בקרבות בבית חאנון בעיצומו של המבצע הקרקעי בעזה. אמנם עקבות הפציעות נראו על גופו, אך גנון שידר אופטימיות. "הייתי במצב קשה מאד כשהגעתי לפה, לפני חודש עברתי לשיקום והמצב ממשיך להשתפר".
"חלק משמעותי מהליך השיקום הוא החזרה ההדרגתית לחיים, גם למסיבות ולבילויים", ציין ד"ר צקי זיו-נר, מנהל מחלקת השיקום האורתופדי. "אחרי יום טיפולים אינטנסיבי בשיקום, מותר ואף רצוי להרפות, ליהנות ולשכוח לרגע את המשא הכבד שהם נושאים על גבם".
סגן-אלוף שי סימן טוב, מג"ד 12 בגולני, הוא הפצוע היחיד ממבצע "צוק איתן" אשר מאושפז במחלקה הנוירולוגית, וגם הוא כיבד את הנוכחים בהשתתפותו. סגן-אלוף סימן טוב נפצע באורח קשה בגבו, לאחר שקיר קרס עליו עת ששהה בתוך מבנה בשכונת שג'עאיה שבמזרח הרצועה מקריסת קיר במבנה שבו שהה. כעת, הוא נושם כבר בכוחות עצמו ונראה זקוף וערני, מתנייד בכסא גלגלים, ובאירוע ישב על ברכיו אחד מילדיו.
שי גנון, לוחם בחטיבת גולני, הגיע להרמת הכוסית כשפצעיו מהקרבות הקשים שהחטיבה ניהלה בלילה הראשון לכניסה הקרקעית עוד ניכרים על רגלו. "אני כבר לא יכולה לחכות עד לחזרה הביתה, אמרו לי שזה יקרה בעוד חודש", אמר כשהוא יושב על כסא, רגלו החבושה מונחת על כיסא נוסף והוא חובק את אמו, גליה, שמגיעה בכל יום לבית החולים השיקומי מבית המשפחה בקרית גת. "לשנה החדשה, אני מאחל שעם ישראל ימשיך לאהוד אותנו ולעמוד מאחורינו".
לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com
