דמיינו לכם תרחיש מעין זה - תושבי עיר גדולה בישראל קמים בבוקר, ומכריזים בקול תרועה רמה: עם כל הכבוד, היה לנו די, מספיק ותודה, הגיעה העת להיפרד. המורדים קוראים להקים יישות עצמאית; ראש העיר סוחף את מאות אלפי הבדלנים לקמפיין נלהב ורועש. הוא מסביר, בהתלהבות, כמה טוב יהיה לסלק את הנשק הגרעיני שהממשלה מאחסנת בשטחי העיר. "נוכל אפילו לעשות הון מבארות נפט".
בישראל, נכון לעכשיו, זה נשמע בדיוני. אבל תהליך דומה לזה, המציף מחדש את רעיון הלאומיות האירופית, מתרחש בימים אלה בסקוטלנד, והוא יגיע לשיאו במשאל בחודש הבא. ב-18 בספטמבר יצטרכו הסקוטים להכריע האם ברצונם להיפרד מהממלכה המאוחדת. המשאל נקבע עוד לפני שנתיים. סקוטלנד כבר ערכה שתי הצבעות על עצמאות, ב-1979 וב-1997. הראשונה נפלה מסיבות טכניות, והשנייה עברה בנוסח מצומצם, והביאה להקמת הפרלמנט הסקוטי.
הפעם, טוענים תומכי הפילוג, התנאים שונים לגמרי. אחרי שנים ארוכות שבהן זכו הסקוטים לאוטונומיה בתחומים שונים, בעיקר בחברה, במשפט, ברפואה וברווחה, רבים מהם שואפים להרחיב את עצמאותם, עד כדי ביטול "הסכם האיחוד" משנת 1707, שאיחד את אנגליה ואת סקוטלנד.
בראש תומכי הפילוג עומד ראש ממשלת סקוטלנד מטעם המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP), אלכס סלמונד. עד לאחרונה טיעוניו בזכות הפילוג נשמעו לא-משכנעים למדי, אך מסתמן שהם סוחפים כעת יותר ויותר סקוטים, שמוכנים לשלם את המחיר הכרוך במהלך ההתנתקות. ממשלת בריטניה, החרדה מהאפשרות שחבל הארץ הקטן יתלוש את עצמו מגופה, מינתה את שר האוצר לשעבר, הסקוטי אליסטר דארלינג, לעמוד בראש מחנה "מוטב יחדיו" (Better Together), המתנגד לפילוג.
העימות הטלוויזיוני הראשון בין השניים נערך בחודש שעבר באווירה משמימה. ניתן היה לצפות בו רק בסקוטלנד, או באינטרנט, באמצעות שידור מקרטע ונוטה להתנתק. דארלינג, כסוף שיער אלגנט ושחצן לעתים, שימש המבוגר האחראי; סלמונד, גוץ חם-מזג, שיחק בתפקיד החולם בהקיץ ומבדר הקהל. העימות השני שינה את התמונה. הפעם, המשדר הועבר בכל ערוצי החדשות בבריטניה. הקהל, באולפן בגלזגו, השתיק את דארלינג, וליווה במחיאות כפיים סוערות את דבריו של ראש הממשלה הסקוטי. בעימות הזה היה מנצח ברור.
הטיעון העיקרי בעד הפילוג הוא שסקוטלנד עצמאית תהיה חזקה יותר מבחינה כלכלית. בין היתר, סלמונד טוען שאנגליה "שודדת" את המסים שסקוטלנד זכאית לקבל מקידוח נפט וגז טבעי בים הצפוני. ההערכה היא שנותרו עוד 30 שנים בלבד לקידוח נפט וגז באזור. אך גם אם סקוטלנד תזכה לבדה בזכויות לנצל את המאגר, שבו נותרו כ-24 מיליארד חביות, ספק אם ההשקעה להקים תשתית קידוח עצמאית תצדיק את עצמה בטווח הארוך.
סוגיית המחלוקת הגדולה ביותר בין הצדדים נוגעת למטבע שבו תשתמש סקוטלנד. תומכי הפילוג הסקוטים דורשים להמשיך להשתמש בלירה סטרלינג, אלא ששלוש המפלגות הגדולות בפרלמנט הבריטי מתנגדות לכך באופן נחרץ. וממילא ראשי המשק הבריטי מזהירים שהסתמכות על מטבע זר, רק תגביר את התלות של סקוטלנד בבנק האנגלי. לבדלנים הסקוטים אין כרגע פתרון לבעיה הזו.
בעוד שסוגיית המטבע העתידי נותרת מעורפלת, קיים טיעון פופולרי אחר בעד הפילוג: פינוי צי הצוללות הגרעיניות של צבא בריטניה, השוכן כיום בנמל פסליין שבסקוטלנד. משרד ההגנה הבריטי מזהיר שהכרזת עצמאות של הסקוטים תחייב את פינוי הבסיס, וטוען שבנייה של נמל חדש תעלה מיליארד ליש"ט, ולמעשה תכפה את פירוק השייטת (מה שיגרום, לטענת גורמים שונים, ל"אסון הרתעה אסטרטגי"). תומכי הפילוג מתקשים להתפעל ממה שנתפש בעיניהם כאיומי סרק, ומברכים על פירוז גרעיני אפשרי של ארצם.
כארבעה מיליון סקוטים, החל מגיל 16, רשאים להצביע במשאל. בסקר שפורסם ביום שישי ניכר סחף לכיוון הלאומנים, הזוכים ל-47% מהקולות, לעומת 53% שמתנגדים לפילוג. זהו זינוק מרשים לעומת סקר מהחודש שעבר, שהראה כי תומכי הפילוג זכו ל-43% בלבד.
כך או כך, הרבה מאוד עוד עלול להשתנות עד יום המשאל, ורבים עדיין מתלבטים. ה-18 בספטמבר הוא יום חמישי, שהוא יום עבודה וגם יום שבו כמחצית מילדי בית הספר חוזרים מחופשה. נוסף על כך, החזאים אינם פוסלים אפשרות לגשם. שילוב התנאים הזה עלול להדיר מהקלפיות את רגליהם של המתנגדים לפילוג, בעוד שהתומכים הנלהבים בהתנתקות צפויים להצביע בכל מקרה.
לפני שנתיים, סלמונד השתלח בעיתון האנגלי "אקונומיסט" בשל כתבת שער שהציגה חזון אפל לסקוטלנד העצמאית. "הם יתחרטו על היום שבו החליטו להתבדח על חשבוננו", אמר בזעם. לפי הכתבה, "אם הסקוטים באמת רוצים עצמאות מסיבות פוליטיות ותרבותיות, עליהם לשאוף לכך. אך אם הם מצביעים, עליהם לעשות זאת בידיעה שארצם עלולה להפוך לאחת מהכלכלות השבירות והשוליות באירופה". עוד נכתב כי "אדינבורו של המאה ה-18 זכתה לכינוי ?אתונה של הצפון? בזכות האדריכלות ומוסדות ההשכלה שלה. כמה חבל אם היא תכונה כך שוב כיום, והפעם בשל סיבות פחות מזהירות".
הלאומנים הסקוטים כבר קבעו את יום העצמאות שלהם לחודש מרץ 2016, בתקווה שעד אז יסתיים הליך ההתנתקות מהממלכה המאוחדת. אך גם אם המשאל יעניק רוב למתנגדי הפילוג - כפי שמסתמן נכון להיום - מדובר עדיין בניצחון גדול למפלגה הלאומית הסקוטית. ביום שאחרי, ממשלתו של קמרון תיאלץ כנראה להאזין לדרישותיה ולהעניק לה לפחות כמה מתוכן, אם לא הרבה מהן.