רוב הציבור היהודי בישראל, 58%, תומך בהגבלת חופש הביטוי בעת מבצע צבאי דוגמת "צוק איתן", במובן של אי-השמעת ביקורת על המהלך (ולא חשיפת סודות צבאיים) - כך עולה מ"מדד השלום" שפרסם היום (שני) מכון גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ותכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים באוניברסיטת תל אביב. בסקר, שנערך בשבוע שעבר, ב-11-12 באוגוסט, בקרב 600 נשאלים המהווים מדגם מייצג מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, עולה עוד, כי יש מיעוט בקרב היהודים בישראל, 39%, המתנגדים להגבלת הביטוי בעת לחימה.
עוד נמצא כי רוב הישראלים היהודים סבורים שלא נמצא פגם בשמירה על חופש הביטוי במבצע האחרון - ציון ממוצע של 7.6 בסולם בין 1 (חופש הביטוי נשמר במידה נמוכה מאוד) ל-10 (חופש הביטוי נשמר במידה גבוהה מאוד). בציבור הערבי בישראל תמונת המצב שונה, והציון הממוצע לשמירה על חופש הביטוי נמוך יותר 4.2. בשאלה אם נכון להגביל ביקורת בעת לחימה, הציבור העברי-ישראלי חלוק בעמדותיו.
עוד נבדק בסקר אם לדעת הישראלים צה"ל עשה שימוש מתאים בכוחו בעזה. 45% מהציבור היהודי בישראל סבור שצה"ל עשה שימוש בכוח מועט מדי במבצע "צוק איתן" למרות ההרס הרב ומספר ההרוגים הגבוה. 48% מהנשאלים היהודים סברו שהשימוש בכוח היה "מתאים" ומיעוט זעיר של 6% השיבו כי צה"ל עשה שימוש בכוח רב מדי במלחמה בדרום. בבחינה כללית יותר, הציבור היהודי בארץ העניק ציון מצוין לתפקוד צה"ל במבצע, ו-97% מהנשאלים היהודים העריכו את תפקודו של הצבא כ"טוב מאוד" או כ"טוב".
גם היום, חודש לאחר תחילת המבצע ולאחר שהכוחות הקרקעיים יצאו מהרצועה, יש קונצנזוס רחב בציבור היהודי, 92%, כי היציאה למבצע הייתה מוצדקת. זאת חרף אי הבהירות בנוגע לאופן שבו יסתיים המבצע, חילוקי הדעות מבית בשאלה כיצד על ישראל לנהוג במגעים עם חמאס ואם הלחימה התנהלה כראוי ברמה המבצעית וההומניטרית.
לצד ההסכמה הרחבה בצדקת היציאה למבצע, הציבור היהודי חצוי בשאלה אם לממשלה היו מטרות ברורות ביציאה למבצע או שמא אלו היו מעורפלות. מבין אלו שסברו כי לממשלה היו מטרות כלשהן, גם אם לא ברורות עד סופן, רק מיעוט זעיר, 2%, סבור שכל אלו הושגו. 42.5% סבורים כי רוב המטרות הושגו, ואילו הרוב, 53%, מחזיקים בדעה שרק חלק קטן מהמטרות שהציבה הממשלה למבצע הושגו או שהמטרות לא הושגו כלל. בקרב הערבים, 8% סבורים שכל המטרות הושגו, 5% שרובן הושגו ואילו 77.5% מעריכים כי רק חלק קטן מהמטרות שהציבה הממשלה למבצע הושגו או שהמטרות לא הושגו כלל, נתון שניתן להסביר באמצעות התפיסה המאדירה את יכולת העמידה של חמאס מול צה"ל.
בהתאם להערכה החלוקה בהשגת מטרות המבצע, כך גם שביעות הרצון של הציבור הישראלי מהמהלך הצבאי. על סולם הכולל חמש דרגות, שבו ציון 1 פירושו מאוכזב מאוד ו-5 מרוצה מאוד, הציון השכיח של הציבור היהודי, 41%, היה 3, כלומר כמעט באמצע הטווח בין מאוכזבים למרוצים. 32% מהם מרוצים או די מרוצים מהמבצע, העניקו ציונים של 4 או 5, ומעט פחות מכך הם מאוכזבים מאוד או די מאוכזבים, 29% שהעניקו ציונים של 1 או 2. במילים אחרות, העמדה הרווחת אינה של שביעות רצון רבה או של אכזבה גדולה, נתון שעשוי ללמד על מבוכה בציבור לנוכח המצב בעת עריכת הסקר, בטרם הושג הסכם כלשהו בין ישראל לחמאס. בציבור הערבי התמונה ברורה הרבה יותר עם ציון ממוצע 1.7, ברור כי הרוב, 62%, מאוכזב מאוד או די מאוכזב מתוצאות המבצע. למותר לציין כי שביעות הרצון, או לחילופין האכזבה, של הציבור היהודי ושל הציבור הערבי אינם מתבססים על אותם מרכיבים של המציאות, וזאת על רקע ההבדלים העמוקים בין שני הציבורים ביחס למבצע כולו.
בעת עריכת הסקר, כבר ניהלו המשלחת הישראלית והמשלחת הפלסטינית מגעים בקהיר להביא לסיום האש. בזמן כתיבת שורות אלו, לא ברור אם יושג הסכם ומה יהיו הישגיו של חמאס במסגרתו, אולם רוב הישראלים, 58%, סבורים שיש להילחם בחמאס עד הכנעתו ולא להיענות לשום דרישה מצדו בתמורה להפסקת האש. מנגד, ישנו מיעוט גדול - 41% - הגורס כי ישראל צריכה לשקול את הדרישות לגופן, ולהיענות בחיוב לאלה הסבירות שלה מבחינת הביטחון הלאומי. אפשרות נוספת שהוצגה למרואיינים שעל ישראל לקבל את כל דרישות חמאס כדי שירי הרקטות ייפסק - לא זכתה בתמיכה כלשהי.
71% - סיכוי נמוך לרגיעה מוחלטת
כך או כך, מרבית היהודים בישראל, 58%, סבורים שהמתווכת בשיחות מצרים עושה זאת באופן הוגן, ואילו 55% מהערבים אזרחי ישראל אינם סומכים על מצרים בראשות הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי כמתווך הוגן. נתון זה עומד בניגוד להערכה הנמוכה שנותן הציבור היהודי בישראל ליחס מדינות העולם - 63% מהיהודים חושבים ש"העולם כולו נגדנו".
ומה הלאה? רוב גדול בציבור היהודי, 71%, סבור כי קיים סיכוי נמוך שמבצע "צוק איתן" יביא לרגיעה מוחלטת עם עזה לשלוש שנים לפחות מרגע סיומו. בציבור הערבי 48.5% מחזיקים בדעה כי השקט לא יהיה ממושך, אבל כשליש סבורים או שמא מקווים - כי ייתכן שהשקט יימשך שלוש שנים ויותר. עם זאת, רוב ברור של 65% מהמרואיינים היהודים הם מאוד או די אופטימיים כיום לגבי עתידה של המדינה.
מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם". טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת ביטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.
מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. את המדד עורכים פרופ' אפרים יער מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן
המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק
לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים
עוד במהדורה:
הוויכוח סביב אופן ההנצחה של חללי צה"ל: בזמן שבני משפחתו של סמ"ר לי מט שנהרג במהלך מבצע "צוק איתן" מנהלים מאבק לצירוף שמותיהם של אחיו לכרית המצבה בבית העלמין הצבאי, לצד שמות הוריו, יש שחושבים שמאבק המשפחה פוגם באחידות ההנצחה של חיילי צה"ל. יוסף לוטנברג, יושב ראש יד לבנים בתל אביב ואב שכול בעצמו, יוצא נגד הקמפיין של משפחת מט, וטוען כי "לאחידות במצבות יש כוח ועוצמה".
אחד מגדולי אמני צרפת עושה עלייה: ז'ילבר מונטנייה, הזמר העיוור שמכונה גם "סטיבי וונדר" הצרפתי, הודיע למעריציו בהופעה בהיכל התרבות בתל אביב בשבוע שעבר כי הוא באופן רשמי "עולה חדש". ז'ילבר, שמאוד מוכר בצרפת ופרסם עשרות אלבומים ולהיטים, הוא יהודי מצד אמו אך חשף את יהדותו רק בספר שפרסם בשנת 2011. מאז התקרב לשורשיו, הרבה לבקר בתל אביב וכאמור, לאחרונה השלים את הליכי קבלת תעודת הזהות הכחולה.
לבלות בלי ארנק: השבועיים האחרונים של אוגוסט הם סיוט של כל הורה ישראלי - הילדים משתגעים משעמום בבית וכל יציאה לבילוי משותף פוערת חור ענקי בכיס. זיו ריינשטיין, עורך וואלה! תיירות, על האטרקציות החינמיות שמתאימות לכל המשפחה.
התחזית: היום נאה עם עלייה קלה בטמפרטורות, מחר ייעשה חם מהרגיל לעונה.