שר החוץ האמריקני ג'ון קרי נמצא פעם נוספת תחת מתקפה. מאז יום שישי, אז העביר לישראל את הצעתו הסופית להפסקת אש בין ישראל לחמאס, סופג קרי ביקורת קשה על הצעתו החד-צדדית, שגובשה בסיוע טורקיה וקטאר, תוך התעלמות ממצרים, ישראל והרשות הפלסטינית. הביקורת על ההצעה, שנחשפה לראשונה בוואלה! חדשות בסוף השבוע, מוצדקת מאוד: מדובר בהצעה פרו-חמאסית באופן מובהק, שמהווה נקודת שפל במדיניות החוץ האמריקנית. אולם הפניית החיצים לעבר קרי באופן אישי מוטעית: העדפת ציר האחים המוסלמים על פני הציר המתון היא בעיה שמתחילה בבית הלבן.
מבצע צוק איתן | היום ה-20: עדכונים שוטפים
אישום: שני רופאים נטשו בסיס כי צהל לא מוסרי
חמאס הודיע: מוכן להפסקת אש בת יממה החל מ-14:00
תיעוד: שיגור רקטות מבית ספר ובית קברות ברצועה
קרי אינו פרילנסר שעובד ברשות עצמו. הוא מוציא לפועל מדיניות של ממשל אובמה, שתומך באחים המוסלמים עוד מתקופת כהונתו הראשונה של אובמה בבית הלבן. הדבר בא לידי ביטוי ביחס אוהד לממשלו של ארדואן בטורקיה (המדינה המזרח-תיכונית הראשונה שאובמה ערך בה ביקור נשיאותי), והגיע לשיא בהתנהלותו של הממשל אל מול התהפוכות במצרים: תקיעת הסכין בגבו של בעל הברית הנאמן חוסני מובארק, הפרגון הנלהב לעלייה הדמוקרטית לשלטון של האחים המוסלמים וההתנגדות השיטתית לחזרת הצבא המצרי לשלטון תחת הגנרל סיסי.
גם היחסים הקרובים בין ארצות הברית לקטאר - המדינה שהפכה למתחרה הבולטת ביותר של איראן בשנים האחרונות בתמיכה בטרור - הם עניין של הממשל כולו, לא של ג'ון קרי דווקא. קטאר הייתה המתווכת בעסקה השנויה במחלוקת של החזרת השבוי האמריקני בו ברגדאל תמורת שחרורם של חמישה מחבלים בכירים מארגון הטליבאן, עסקה שנוהלה ישירות על ידי הבית הלבן. התמונות שפורסמו בסוף השבוע, של קרי המחויך עם שרי החוץ של טורקיה וקטאר, הן חלק מהבעיה אבל לא השורש שלה.
מאז תחילת המשבר הנוכחי בעזה מסרב הממשל האמריקני להבין את מה שאומרים לו גורמים רבים בישראל לא רק שרי הממשלה, אלא גם ארגוני שלום שהממשל מרבה להתייעץ איתם בסוגיות אזוריות: המפתח לפתרון נמצא בידיו של נשיא מצרים, עבד אל-פתח סיסי. כל ניסיון לפנות לערוצים אחרים כמו טורקיה וקטאר, רק יאריך את סבלם של תושבי עזה. גורם אזרחי שהאמריקנים נוהגים להתייעץ עמו אמר לוואלה! חדשות בשבוע שעבר: "כולם מנסים להסביר להם את העניין הזה. הם מסרבים להקשיב". את תוצאות הסירוב הזה ראינו בסוף השבוע.
האמריקנים יצטרכו לאכול צפרדע רצינית
הבעיה של האמריקנים עם סיסי מתחילה גם היא בבית הלבן, שמאז ההפיכה הצבאית במצרים ביולי 2013 מתקשה לעכל את העובדה שמוחמד מורסי הנשיא הדמוקרט, דובר האנגלית והמתון כביכול מטעם האחים המוסלמים, הושלך אל בית הסוהר. מורסי נחשב בעיני ממשל אובמה כדוגמה לכך שאיסלאם ודמוקרטיה יכולים לשכון תחת אותה קורת גג. הדחתו בידי סיסי הייתה עלבון למדיניות אובמה בסוגיית האביב הערבי. כל ניסיונותיהם של גורמים בכירים בישראל להסביר לאמריקנים שבפועל, מורסי תמך בגורמי טרור וערער את היציבות במצרים, נתקלו בחומה אטומה של פוליטיקלי קורקט ו"משפטיזציה". מורסי, הסבירו האמריקנים, היה "נשיא נבחר", ואילו סיסי עשה "הפיכה צבאית".
אלוף עמוס גלעד, השליח המיוחד של ישראל למצרים בשנים האחרונות, אמר בשנה שעברה בהרצאה בוושינגטון כי הוא ממליץ לאמריקנים "לא לנסות לחנך את הערבים ולהסביר להם מה טוב בשבילם", וללמוד לעבוד עם סיסי, שעשה הפיכה בתמיכת חלקים נרחבים באוכלוסייה המצרית. הממשל קיצץ בסיוע הצבאי למצרים, בודד את סיסי מבחינה בינלאומית וממשיך עד ימים אלה להעדיף את ציר האחים המוסלמים (קטאר-טורקיה) על פני הציר המתון שמוביל סיסי. "האמריקנים מתקשים להשלים עם זה שכדי לסיים את המשבר בעזה, הם יצטרכו לאכול צפרדע רצינית בנושא מצרים", אמר לוואלה! חדשות גורם המעורב במגעים מול ארצות הברית.
קרי עשה טעויות רבות בימים האחרונים, אבל ארצות הברית עדיין יכולה להשפיע באופן חיובי על ההתפתחויות באזור. מה שצריך שר החוץ לעשות כרגע הוא להתייצב באומץ מול עמיתיו בצמרת הממשל ולומר את מה שיועציו שמעו מאין-ספור גורמים בישראל וברשות הפלסטינית: רק הפשרת היחסים עם סיסי תוביל לפתרון המשבר בעזה. הפתרון נמצא אצל הגנרל בקהיר, לא אצל ארדואן ה"דמוקרט" ולא אצל השייח'ים בקטאר.
הקבינט המדיני-ביטחוני נהג באחריות כאשר דחה את הצעת הפסקת האש החד-צדדית של קרי, שהתעלמה לחלוטין מצרכי הביטחון של ישראל. עם זאת, הקבינט נהג באחריות רבה עוד יותר כאשר החליט להיענות לבקשת האו"ם להפסקת אש הומניטרית, הצעה שחמאס דחה על הסף היום בבוקר. ההתנהלות הזו החזירה את המשוואה למקום שבו הייתה לפני הגעתו של קרי לאזור: ישראל מסכימה להפסיק את האש, חמאס מסרב.
ההצעה החדשה של חמאס, לחידוש הפסקת האש שהוא עצמו דחה, הוכיחה את המצוקה שהארגון נתון בו לראשונה מאז שישראל יצאה למבצע "צוק איתן". ההודאה הזו של חמאס במצוקתו מהווה התקדמות, אבל כדי להביא לסיום סבב האלימות דרוש פתרון מדיני שייתן עדיפות לקהיר. תושבי הדרום המופגז, וגם תושבי רצועת עזה, עדיין מחכים.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il