הרשתות החברתיות סערו השבוע שוב. והפעם, בשל פרסום תמונה, שתיעדה קבוצה של תושבי שדרות, שתוארו לכאורה - כצופים בתיאטרון המלחמה של מבצע "צוק איתן". את התמונה צילם העיתונאי אלן סרנסן, שליח היומון השמרני-דתי Kristeligt Dagblad (קריסתליגט דגבלאד, "הנוצרי") הרואה אור בדנמרק.
לדברי סרנסן, הוא הגיע לגבעה הסמוכה לשדרות ביום רביעי שעבר, כדי לחפש נקודת תצפית לעבר רצועת עזה. סמוך לשעה 21:00 צילם את התמונה, והעלה אותה לטוויטר כשעה וחצי לאחר מכן. מאז, שותפה התמונה יותר מ-11 אלף פעמים. וגם אם לא התחוללה סערה בעולם שמחוץ לטוויטר, הרי שנכתב שהייתה, וכיום זה לעתים מספיק כדי לחולל סערה, ומכאן חשיבות העניין.
"סינמה שדרות", כתב סרנסן מתחת לתמונה, "ישראלים מביאים כיסאות לגבעה בשדרות כדי לצפות במה שקורה בעזה. הם מוחאים כפיים בהישמע הפיצוצים". בתמונה נראים כעשרים בני אדם, רובם יושבים על כסאות פלסטיק לבנים, ומביטים בנקודה כלשהי באופק. לא רואים שם ילדים, אולי כי השעה מאוחרת ואולי כי מסוכן. אחד הגברים, חרדי, עוטה ציצית; על הארץ זרוקים בקבוקים ריקים של ספרייט ושל קוקה קולה. אישה צעירה, ישובה כמעט מתחת למצלמה, מניפה את הבוהן בגאווה. הפלאש הבוהק לא מחמיא למצולמים; קשה למצוא מי שיאמר שזו תמונה שמיטיבה עם הקהל.
אבל מה בכלל רואים בתמונה, ועל מה בכלל מסתכלים המצולמים שבה? האם גיבורי "התמונה שהסעירה את העולם", מביטים לעבר מטוסי חיל האוויר, המפגיזים את רצועת עזה, או שמא הם מביטים במחבלים המפגיזים את ערי ישראל?
וכאן - מה שהחל כתמונה, שתוארה על-ידי המתעד באופן שאינו חורג מגבול האובייקטיביות הסבירה הידרדר במהרה לדיון אלים למדי. במאמר שפרסם אמש ב"קריסתליגט", כתב סרנסן: "התמונה זכתה לתגובות קשות. זה מוכיח שאין דבר גרוע ביותר עבור הישראלים ועבור הפלסטינים, מאשר להביט במראה ולגלות שהאויב מסתכל בחזרה".
בראיונות נוספים שהעניק לכלי התקשורת בדנמרק, הדגיש סרנסן כי לא רק תושבי שדרות מתייחסים לפעילות צבאית כמעין בידור לשעות הפנאי. לדבריו, הוא גם הבחין בפלסטינים יושבים על גגות הבתים, וצופים בהתרגשות בשיגורי הרקטות לעבר ישראל. "ככה זה במלחמה", אמר העיתונאי הדני, "כמו החיילים, גם האזרחים עוברים תהליך של דה-הומניזציה".
שלשום, שוחח סרנסן עם כתב ה"ניו יורק טיימס", רוברט מאקי, וניסה להבין מדוע התמונה עוררה סערה כה גדולה. הוא אמר כי "לא מדובר בשום דבר חדש", וסיפר כי כבר חזה במראות דומים במהלך מבצע "עופרת יצוקה" לפני חמש שנים. הוא הזכיר כי תופעת "תיירות המלחמה" כבר תועדה בסרטים של הטלוויזיה הדנית ובמאמרים ב"טיימס" הבריטי.
אפשר למנות כמה גורמים שגרמו, הפעם, לזעזוע הרב מהתמונה שצולמה בשדרות, ובראשם הקלות שבה מופצים כיום מסרים מבלי להתעמק בתוכנם (לדוגמה: שמועות בוואטספ, או במקרה הזה: הטענה כי מדובר בתמונה מזויפת). התמונה זלגה בעיקר לצהובונים, שבחרו עבורה כותרות צעקניות, ולא ביררו לעומק את הסיטואציה שבה התרחשה. כך למשל, ה"מירור" הבריטי, מאתרי האינטרנט הראשונים שפרסמו את התמונה, קרא בכותרתו: "ישראלים צולמו אוכלים פופקורן (!) ומוחאים כפיים בעודם צופים בהפגזות הקטלניות של עזה". התמונה תוארה בכתבה כ"תצלום מסית". מסית נגד מי?
ב"האפינגטון פוסט", מאתרי החדשות הפופולריים ביותר באינטרנט, נכתב כי "התמונות הקשות שהופצו ברשת עוררו סערה". פורטל החדשות הגדול news.com.au קבע בכותרתו כי תושבי שדרות הם "מתנחלים ישראלים". בכתבה עצמה אין איזכור נוסף לטעות הגיאוגרפית הזו. ויש עוד דוגמאות אינספור.
כלי תקשורת רבים אף בחרו להבליט ציטוט שהופיע בכתבה שהכין סרנסן ל"קריסתליגט", למרות שכלל לא הוצמד לתמונה שהעלה לטוויטר. בכתבה "גבר מוחא כפיים לפצצות", ראיין סרנסן צעיר אמריקני בשם אלי כהן המתגורר בישראל, שהיה אחד מכמה עשרות המתקהלים על הגבעה בשדרות. "אנחנו כאן כדי לראות את ישראל משמידה את חמאס", היה הציטוט שנבחר באתרים רבים כדי לייצג את תושבי שדרות.
עם הפצת התמונה בכלי התקשורת הממוסדים, אכן נוצרה סערה אמיתית ברשתות החברתיות. אחד הוויכוחים הסוערים בין המגיבים עסק בשאלה, האם היושבים בגבעה צפו ביירוטי רקטות (כלומר, מחאו כפיים לפעולה הגנתית), או למעשה הביטו במטוסי צה"ל המפגיזים את עזה (כלומר, אכלו פופקורן לעיני מעשי הרג).
הדיון הדרדר לפסים אישיים. באחד המקרים, יועץ התקשורת ניסן זאבי האשים את כתב ה"ניו יורק טיימס" רוברט מאקי בהפצת תעמולה שקרית, משום שראיין את העיתונאי הדני. "זו בושה שפרסמתם את התמונה של סרנסן, מבלי לדעת את ההבדל בין כיפת ברזל לרקטות של החמאס", כתב זאבי, שעד לאחרונה שימש דוברו של שר המדע יעקב פרי.
סרנסן התערב בשיחה, והשיב לזאבי: "אני מודע להבדל. לא היו בכלל יירוטים ב-40 הדקות שהייתי שם. אבל כן היו הפצצות אוויריות בעזה". וכך זאבי, לשני העיתונאים: "תקשיבו. אולי אתם יכולים לעבוד על הקוראים שלכם, אבל אני מכיר את הגבעה הזאת. אי אפשר לראות את עזה משם. זו תעמולה לשמה". מאקי, לזאבי: "אם אתה יועץ תקשורת, כדאי שתקרא את הכתבה שלי לפני שתשמיע טענות כוזבות. המקום הזה תועד בלילה הקודם, וגם בלילה שאחרי".
זאבי: "הכותרת 'ישראלים צולמו אוכלים פופקורן (!) ומוחאים כפיים כשהם צופים בהפצצות בעזה' - זה נראה לך כמו כותרת הוגנת?". מאקי: "עברת מלהשמיע טענות כוזבות על מאמר שלא קראת - לתלונות על כותרת שלא קיימת בו. ביי".
סרנסן סיפר כי תיבת המייל שלו גדושה בהודעות נאצה שקיבל מאז שפרסם את התמונה. "חלק מהודעות אמנם עוסקות בי. אך רובן הן של ישראלים ושל ערבים שמקללים אחד את השני. השפה כל-כך מורעלת, שאפילו אי אפשר לתאר אותה".
סוכנויות הידיעות אי-פי, גטי אימג'ס ורויטרס פרסמו בשבוע החולף תמונות רבות מהגבעה מול שדרות, שעליה עמד סרנסן. לדברי שמונה עיתונאים וצלמים לפחות, מהגבעה ניתן לראות גם את ההפגזות בעזה, וגם את יירוטי כיפת ברזל. סורנסון עצמו העיד כי בזמן שצילם את התמונה, כלל לא שוגרו רקטות מהרצועה.
אוריה כנף uriah_c@walla.net.il
