"כל מטוס סורי שיחצה את הגבול - יופל"

באחרונה השלים חיל האוויר את פרויקט השעונים הגדול. שעונים דיגיטליים שמסונכרנים זה עם זה בדיוק מקסימלי הותקנו בכל חדרי הדיונים של החיל. איחורים לא מתקבלים. המטרה היא למצות כל דקה ביום להשגת המטרה. זה חלק מהקוד הגנטי של החיל: עקומת למידה ושיפור מתמיד. אפשר שזה גם מקורו של התיאבון הגדול של מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל. מאז שאשל נכנס לתפקיד, הוא דרש מקציניו הבכירים לעשות הכול כדי להגדיל את כושר התקיפה של החיל: איך תוקפים יותר מטרות במינימום זמן?

בכנס שהתקיים השבוע במכון פישר על תרומת כוח האוויר והחלל לאסטרטגיה הגבוהה של מדינת ישראל, הציג האלוף אשל את הנתונים המדהימים. בתחילה אמר: "אנחנו מעמידים יכולת התקפית מדויקת של אלפי מטרות ביממה באופן מדויק והכפלנו פעמיים ב-400% את היכולות הללו". אשל הסביר כי חיל האוויר מסוגל כיום לעשות ביממה אחת את מה שהוא עשה ב-32 יום במלחמת לבנון השנייה, וב-12 שעות - את מה שעשה בכל שמונת ימי הלחימה במבצע עמוד ענן. בתחילת דבריו, התחייב אשל לא לעסוק בגזרות הכלכליות ובקיצוצים אך הוא התייחס גם לכך, בדרכו.

חיל האוויר מושך תשומת לב. זה החיל הכי נוצץ בצה"ל. הכי יקר. הכי בולט. וכעת חרב הקיצוצים תלויה גם מעל צווארו: בעקבות הפסקת אימוני המילואים בצה"ל, שוקל שר הביטחון לחתוך גם באימוני טייסי המילואים. השאלה שמרחפת ברקע היא אם החיל אכן נותן תשואה יוצאת דופן על כל שקל שמדינת ישראל משקיעה בו. האם אנחנו מוכנים להמשיך לשים עליו את מיטב כספנו?

לאשל יש תשובה. בשלושה מרכיבים עיקריים של תפישת הביטחון הלא פורמלית של מדינת ישראל מוגדר חיל האוויר שחקן מרכזי: הרתעה, הכרעה והגנה. מבצע עמוד ענן הוכיח שהאפקטיביות המבצעית של חיל האוויר השתפרה דרמטית ולא בכדי הסתפק הרמטכ"ל בתקיפות אוויריות. כזכור, התמרון הקרקעי לא יצא לדרך. הכוח האווירי יוצר אפקט הרסני וקטלני בהיקף חסר תקדים, וגם יכולות ההגנה התעצמו פלאים, בזכות מערכות התרעה מתקדמות, חיבור של סנסורים פורצי דרך ומערכות הגנה אקטיביות כמו כיפת ברזל.

אשל לא עוצר, ובכל ישיבת מטה הוא דוחף קדימה. רוצה להגדיל עוד ועוד את קצב תקיפת המטרות. הוא מתעקש לראות איך ייראה יום לחימה, לאתר צווארי בקבוק כדי לעשות הכול טוב יותר. למצות כל דקת לחימה. אשל, כמו שאר חברי פורום מטכ"ל, מבין שמשך המלחמה הבאה מוכרח להיות קצר בגלל היקף הטילים שיפלו בשטח המדינה.

אויבינו ניתחו את הישגי חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע עמוד ענן, ובמערכה הבאה, המטרה שלהם תהיה לשתק את החיל. לא רק לירות טילים מהמתקדמים בעולם על המטוסים שיחוגו בשמי לבנון, סוריה או עזה אלא לפגוע בהם בבית. לירות טילים ורקטות על בסיסי חיל האוויר בישראל.

אשר טוען שהם לא יצליחו. "עשינו ניתוח מחמיר על הפגיעות שיהיו לנו במצב מלחמה כתוצאה מטילים ורקטות והגענו למסקנה ששיתוק של חיל האוויר הוא בלתי אפשרי", הוא מצהיר. "יהיו פגיעות אבל לא שיתוק. יש לנו מערכיות הגנה מבצעיות ואנחנו נערכים לזה כל יום. לקחנו את הניתוח שלנו והעברנו אותו למעבדה בתוך צה"ל. שיבדקו. ומצאו את אותן מסקנות. הוצאנו את הנתונים למעבדה מחוץ לצבא והם טענו שהחמרנו עם עצמנו".

על אף האיום האיראני, היקף האימונים בחיל לא גדל. מחיר הטילים המדויקים מצוי בעלייה תלולה, האתגר להשאיר בחיל את הטובים לא הולך לשום מקום, והקיצוץ במספר משרתי הקבע פוגע ביכולת להוציא את המשימה בצורה הטובה ביותר. ומנגד שואלים את עצמם מפעילי כלי טיס בלתי מאוישים מדוע חיל האוויר מתעקש להשקיע את רוב התקציב באימוני קרבות אוויר-אוויר אף שהם הולכים ונעלמים מהעולם.

אחד השינויים שחיל האוויר עושה הוא צמצום מסלול ההכשרה של נווטי וטייסי הקרב. ביולי יקלוט חיל האוויר את מטוס האימון החדש, לביא מדגם M-346 של חברת אירמאקי האיטלקית. בטווח הארוך, המטוס החדש יאפשר להעביר בהכשרה תכנים שכיום נרכשים רק מאוחר יותר. "אנחנו נוריד את עלויות ההכשרה ונביא את החניכים למצב שהם יותר מוכנים לטייסת המבצעית", מסביר קצין בכיר בחיל האוויר. "לדוגמה, למידה על כוונות קסדה. טייס אף-16 לומד את זה רק כשהוא מגיע לטייסת. בקרוב הוא יגיע לטייסת מוכשר למשימה".

בנוסף, עושה החיל ארגון מחדש במטה המבצעי. "בראש ובראשונה אנחנו צריכים לדאוג לעליונות אווירית. לדאוג בזמן מלחמה שכל המערכות שמאיימות עלינו יושמדו", מסביר קצין בכיר בחיל האוויר ומוסיף: "מצד שני אין לנו את האפשרות להגיד לשאר המערכים בצבא חכו, אנחנו עסוקים. לכן תחום המטה המבצעי שלנו משתנה כדי שהארגון ידע לתמוך בתהליך הרחב של צה"ל".

נשיא סוריה בשאר אסד אכן משקיע הון במערכי ההגנה האוויריים שלו, שיאיימו על חיל האוויר במקרה של מלחמה. לטענת גורמים בחיל, מדובר במערכים שמחזיקים בכוננות מלאה לאורך כל ימות השנה והם אינם לוקחים חלק במאבק במורדים. ההתחמשות של הסורים בסיוע איראן ורוסיה מאוד מדאיגה את טייסי הקרב, אבל לפחות על פי פרסומים זרים, בשגרה חיל האוויר הישראלי יודע לדלג מעליו בקלילות. מפקד חיל האוויר נוקט לשון ציורית כדי לתאר את המצב: "חיל האוויר הוא דנידין. הוא פטיש גדול שבוויסות נכון יודע לעבוד גם כאזמל מנתחים".

"קורה לא מעט שמטוס סורי שנלחם כמעט מדי יום עם כוחות המורדים מתקרב למרחב רמת הגולן הישראלי. אם זה יקרה הוא יופל. חד משמעית", מסביר הקצין הבכיר וחושף כי באחרונה התקבלה החלטה בצה"ל כי חיל האוויר ייטול על עצמו חלק מהאחריות על הנעשה הגבול הקרקעי עם סוריה לצד פיקוד הצפון. "עשינו תהליך עם כוחות ביבשה שבו פעם ראשונה מתקיימת הערכת מצב לאפקטיביות הכוח האווירי בהגנה על הגבולות. איך אני תומך במאמץ היבשתי במניעת החדירה לשטח ישראל? אתה צריך להיות זמין עכשיו ובמהירות, ואנחנו מאוד מתקדמים בנושא. כמו שאם מטוס שחוצה גבול יופל כך יותקף גם כוח קרקעי".

באזור הצפון שומעים היטב את מטוסי הקרב שמוקפצים חדשות לבקרים וחולפים מעל הכינרת בדרכם לגבול. "צריך להגיד לאזרחים שזה רעש החופש. זו תחושת הביטחון", אומר הקצין הבכיר ומחזיר את השיחה לסוגיית הקיצוצים: "אסור שבעוד 15 שנה נשאל את עצמנו איך הגענו למקום הזה. איך נקלענו לשבר. חשוב להבין שצמצום בשירות הקבע מצמצם את הגמישות שלנו. עולם הקרב לא בנוי רק מטייסים הוא מתחיל בטכנאים שמטפלים במטוס ומעמיסים את הפצצה".

לסיכום, מסביר הבכיר כי החשש המרכזי בחיל הוא שהטובים ביותר לא ירצו להישאר, או ימאנו לחזור. "הקמתי טייסת קרב לפני יותר מעשור", הוא מספר. "התקשרתי ליוני. הוא היה סגן מפקד טייסת ב' שלי במטוסי הבז. הוא למד תואר שני וטס עם משפחתו לעבוד בחברת מקינזי בלונדון. אמרתי לו אנחנו הולכים להקים טייסת חדשה. הוא התלבט. בסוף הוא השאיר את אשתו בלונדון ובא. מאוחר יותר אמרתי לו, יוני, מה החזיר אותך? והוא ענה לי בלי למצמץ: לקום בבוקר ולעבוד עם האנשים האלה".