שלושה ימים לפני יום השואה, פרסם היום (חמישי) משרד החינוך את תכנית הלימודים להוראת השואה מגיל הגן ועד לבית הספר התיכון. התכנית, שנקראת "בשבילי הזיכרון", גובשה על ידי וועדה המשותפת למשרד החינוך ולבית הספר הבינלאומי להוראת השואה של "יד ושם".
"זה פסטיבל מוכתב, נזכרים בנו רק ביום השואה"
על פי התכנית, העיסוק בנושא לילדים במסגרת הגן ייעשה רק ביום הזיכרון עצמו ובעיתוי הסמוך לו. לטענת המשרד הדבר "יאפשר לילדים לחוות אותו כיום שיש לו פשר ומשמעות באופן שיעניק להם תחושת מוגנות וימנע תגובות חרדה, העלולות להתלוות אליו". על פי ההנחיות, לקראת צפירת הזיכרון, הגננת תסביר לילדים, כי יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום בו רוצים להזכיר לכל האנשים תקופה קשה שהייתה לפני שנים רבות. "תקופה זו הייתה עוד בטרם נולדו הילדים והוריהם", נכתב בהנחיות התכנית. יודגש גם הריחוק הפיזי: "זה קרה בארצות רחוקות". כמו כן, הגננת תשתף את הורי הילדים באשר לדרך ולאמצעים החינוכיים שהיא נוקטת בהכנת הילדים לקראת יום זה ובמהלכו.
עוד בוואלה! חדשות:
בכיר חמאס: שום נציג שלנו לא ישב בממשלת האחדות
תכנית ההבראה בשדרות: 89 עובדים מפוטרים
זוג בני 60 הכניע פורץ שחדר לביתם: "כמו בסרטים"
המורים לימדו בכל מקרה
כמו כן, ההנחיות לגננות מבהירות כי יש להימנע משימוש באמצעים הכוללים תכנים מאיימים המתבססים על המחשות פיזיות, כגון: סימולציות והצגות, שחושפות את הילדים לחוויות של הזדהות, וכן מהצגת תמונות, העלולות לעורר פחדים.
במשרד מסבירים כי הצורך בתכנית מוסדרת ללימודי השואה נבע מהמורים שהיו להוטים ללמד את הנושא, אולם לעתים חשפו את התלמידים לחומרים שאינם מתאימים לגילם וקשים לעיכול. עם פרסום הידיעה כי המשרד מתכנן להתחיל את לימודי השואה כבר בגן, עלתה ביקורת ציבורית שטענה כי מדובר בגיל מוקדם מידי להתחיל לעסוק בנושא.
מהמשרד נמסר כי "ההחלטה בדבר גיבושה של התכנית החדשה התקבלה על רקע המציאות, בה דור ניצולי השואה האחרונים הולך ונעלם". עוד נמסר כי "המתווה מתייחס לכל שכבות הגיל, ובהתאמה ליכולתם הרגשית והקוגניטיבית של הילדים להתמודד עם הנושא ומשמעותו".
יאנוש קורצ'ק ו"הסרט האדום" בתכנית הלימודים
עד עתה, נושא השואה נלמד באופן מוסדר רק בקרב תלמידי בתי הספר התיכוניים, במסגרת בחינת הבגרות בהיסטוריה. כמו כן, ציין מבקר המדינה בדוח משנת 2009, כי משרד החינוך לא הנחיל את זיכרון השואה בכל שכבות הגיל וכי הוא עגן את הנושא רק בתכנית החובה לבחינות הבגרות בהיסטוריה. עם זאת, העיסוק בנושא נעשה בכיתות לקראת יום השואה, ומטרתה של התכנית היא להסדיר את התכנים לגילאים השונים.
בגילאי בית הספר היסודי, יתפרסו לימודי השואה על פני מספר שיעורים במהלך השנה, כאשר בכיתות הנמוכות (א'-ב') יתמקדו התלמידים בסיפורו של היחיד תוך מפגש עם דמות מרכזית אחת והזכרת מושגי יסוד ראשוניים בתחום. על פי ההנחיות, על המורים לא להציג מציאות מאיימת מידי שאין ממנה מוצא, ולהתמקד בסיפורי הגבורה. בכיתות ג'-ד' יתמקדו התלמידים בסיפור המשפחה והיחיד בתוכה וסיפוריהם של חסידי אומות עולם (למשל, סיפורה של נערה שמוצאת מחבוא במנזר). לכיתות א' ו-ב' מוצע לעסוק בסיפור "המגירה השלישית של סבא" - סיפור על יחסים בין סבא ונכדו. הסיפור נכתב דרך עיניו של אורי, הנכד הקטן, שמתוך סקרנות תמימה פותח מגרה נעולה, אסורה, שבה סבא "אגר את עברו" כילד בתקופת השואה. אורי מגלה שם כמה חפצים זרים ומוזרים כמו טלאי צהוב, או בובת סמרטוטים תפורה. דרך חפצים אלה מתחיל סבא לספר מעט ממה שעבר עליו בתקופת השואה.
בכיתות ה'-ו', יתמקדו לימודי השואה בסיפוריהם של ילדים באותה תקופה. בכיתות אלו תילמד דמותו של יאנוש קורצ'ק דרך חוברת הפעלה והסרט "קורצ'ק של הילדים". כמו כן, מוצעת למורים לתלמידים בכיתות האלה מערך שעורים בעקבות הספר "הסרט האדום", מאת נחמה רהב, העוסק בהתמודדות יהודית בשואה והכרות עם חיי יהודים בגט.
בכיתות הגבוהות יותר יעסקו בהקשר ההיסטורי של השואה בצורה נרחבת יותר. בחטיבת הביניים ידברו התלמידים על משמעותה של עמידה רוחנית וההתמודדות של הפרט ושל קבוצות שונות, ובכלל זה חיי הקהילה, לפני השואה ובמהלכה. בתיכון ידונו התלמידים בנושאים של מוסר אנושי, ערכים, וזהות יהודית.