בני משפחתו של נדב קריימן לא היססו כשהתבקשו לתרום את איבריו. נדב נפצע אנושות בתאונת אופנוע בשבת שלאחר החג, והלך לעולמו שלושה ימים אחר כך. איבריו הושתלו בחמישה בני אדם עד כה. "הוא היה בן 24, חודשיים ויומיים", מציין בכאב אחיו, יותם קריימן. "בגיל 18 הוא חתם על כרטיס אדי וכל חייו היו סביב נתינה. אנחנו קוראים לכולם לעשות כמונו ולהציל חיים".
חייו של נדב נקטעו ברגע אחד. הוא גדל בכפר אז"ר, שירת ביחידת דובדבן המובחרת ומאז שהשתחרר מהצבא עבד בתפקיד בטחוני רגיש. בשנים האחרונות ניהל זוגיות עם חברתו, עמה התגורר בהרצליה. השאיר אחריו הורים, את אחיו יותם בן ה-27 ואחות נוספת בת 19.
השבת של משפחת קריימן החלה בצורה נפלאה. קרובי משפחה הגיעו מחו"ל וכולם נאספו אצל ההורים ברמת אפעל לארוחת "על האש". נדב, שבדרך כלל נהג להגיע עם האוטו לאירועים משפחתיים, בחר הפעם באופנוע. הוא יצא מבית הוריו בסביבות השעה 16:45, לכיוון ביתו בהרצליה. התאונה אירעה ב-17:15, כשעלה מנתיבי איילון להרצליה, סמוך לקניון שבעת הכוכבים.
"עד ראייה, שהוא גם זה שהעניק לנדב טיפול ראשוני, סיפר לנו שהוא איבד שליטה על האופנוע", מגולל יותם את נסיבות התאונה. "האופנוע עף לכיוון אחד ונדב לכיוון אחר והוא נפגע ממעקה הבטיחות. הגדר היא מה שהרג אותו. רבות כבר דובר על הסכנה של גדרות הבטיחות לרוכבי האופנועים".
עוד בוואלה! בריאות
האם אנחנו מסוגלים להתרכז בדבר אחד?
ציפורים מקננות, וגם נשים
הפחד שעולה לכם הרבה מאוד כסף
ההורים היו בדרכם לביקור בצפון, כששמעו ברדיו על רוכב אופנוע שנפגע. "הייתה להם הרגשה רעה, אז הם נכנסו לאינטרנט וראו שהפצוע פונה לבית החולים בילינסון. הם התקשרו לבית החולים ושם קראו להם להגיע במהירות האפשרית".
כשהגיעו למחלקת הטראומה בבית החולים, גילו שהבן סובל מפגיעת ראש קשה. "נדב למעשה מת מוות מוחי בין שש לשמונה שעות אחרי התאונה, ובכל זאת במשך שלושה ימים הרופאים נאבקו על חייו. במשך כל הימים האלה האמנו שהוא יצא מזה, למרות שבשלב די מוקדם כבר לא היה לו סיכוי".
ביום השלישי פנו אל המשפחה נציגי המרכז הלאומי להשתלות. בני המשפחה כבר ידעו את התשובה. "לא הייתה לנו דילמה. נדב לא רק חתם על כרטיס אדי, הוא שכנע את כל חבריו לכיתה לחתום על אחד. ידענו מיד שזה מה שהוא היה רוצה. בעיני, קצת מוזר ששואלים את המשפחה אם היא מוכנה לתרום, כאשר יש כרטיס. כל חייו היו סביב נתינה. אם נדב היה שם, הוא היה אומר, 'תסתמו את הפה, אני תורם!'".
"לא צריך להיות ספק"
באותו היום קיבלו שבעה בני אדם את ההודעה המיוחלת. לבו ואחת מכליותיו של נדב הושתלו בחולה בן 51, נשוי ואב לשלושה מאורנית, אשר סבל מאי ספיקת לב קשה ביותר ועבר השתלת לב מלאכותי בבית החולים שיבא בינואר 2012. מאז חזר לביתו בהמתנה לתרומת לב. עקב אי ספיקת כליות קשה היה מועמד גם להשתלת כליה. שני האיברים המושתלים מתפקדים היטב והוא התאושש מהניתוח הארוך והמורכב שנמשך כ-16 שעות ומחלים כעת במחלקה לניתוחי לב.
כליה נוספת הושתלה בחולה בת 29 בבית החולים שניידר. זו לה ההשתלה השלישית. שתי ריאותיו של נדב הושתלו בשני חולים נוספים בבלינסון, בן 64 ובן 67 וכבד הושתל בבן 66 בבית החולים בילינסון. גם הקרניות נתרמו ובקרוב צפויות להיות מושתלות בחולים נוספים.
בני משפחת קריימן מבקשים להעביר מסר למי שנמצא בהתלבטות הקשה מנשוא, האם לתרום את איברי יקיריו. "לא צריך להיות ספק. זה ברור שתרומת איברים היא דבר חשוב ולא צריך לחשוב עליו פעמיים. שכולם יעשו את זה. אמנם זה לא מספק לנו נחמה, וספק אם אי פעם תהיה נחמה, אבל אנחנו שמחים מאד בשביל החולים שחייהם ככל הנראה ניצלו הודות לתרומה".
המשפחה הגישה למרכז הלאומי להשתלות בקשה לפגוש את מי שקיבלו את האיברים. "זה לא שנדב חי בתוכם או משהו כזה", אומר האח. "נדב איננו. אבל היינו רוצים שהם יכירו אותו, ידעו איזה אדם הוא היה וכמה היה חשוב לו לתרום".
לפניות לכתבת מור שמעוני - mor.shimony@walla.com