מאסתם בדייטים בתל אביב ומאתרי היכרויות? לנוער הגבעות יש סגנון קצת שונה. למרות ההקפדה על הפרדה בין גברים לנשים, במהלך הפעילות בגבעות הם מוצאים גם זמן להכיר בני או בנות זוג ולהקים בית בישראל.
אביה ורפאל מוריס, בני 18, התחתנו לפני כחצי שנה וכיום הם גרים במאחז אחיה שבבנימין, ולדבריהם זהו מקום שקט ומבוסס יותר לעומת המאחזים בהם גרו בעבר. רפאל, במקור מרמת בית שמש, החל את הפעילות שלו בגבעות לפני כארבע שנים. בין השאר, הוא שהה לא מעט במאחז הבלתי חוקי ברמת מגרון ופעל למען כניסת יהודים לשכם ויריחו. אשתו אביה, במקור מגבעת שמואל, החלה את פעילותה לפני כשנתיים. רוב פעילותה נסובה סביב פעילותו של חבר הכנסת לשעבר, מיכאל בן ארי, וכך הגיעה גם היא לגבעות ברחבי יהודה ושומרון.
בהמשך פעלו השניים יחדיו למען כניסת יהודים להר הבית. לדבריהם, למרות שהם נפגשו במהלך הפעילות, נוצר ביניהם קשר מקצועי בלבד. לאחר תקופה, אחותו של רפאל ובעלה נתנו לו את מספר הטלפון של אביה, והמליצו עליה בחום. "אחותי וגיסי שידכו בינינו ובאופן רשמי התחלנו לצאת קצת לפני פורים בשנה שעברה", סיפר רפאל.
לשניים היה הרבה במשותף שכן שניהם למודי פינויים מרמת מגרון וכן נעצרו לא מעט בעקבות פעילותם. רפאל נעצר כ-20 פעמים והוגשו נגדו שלושה כתבי אישום על הפגנות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. גם אביה נעצרה לפחות פעמיים: פעם אחת לאחר שניסתה לירוק על חבר הכנסת אחמד טיבי (תע"ל), שעמד לצאת מפאנל פוליטי לפני הבחירות האחרונות באוניברסיטת בר אילן. פעם אחרת היא נחשדה שריססה כתובת גרפיטי על קיר מנזר בעמק המצלבה.
איך אפשר להיות פנויים להכיר בן או בת זוג בזמן פעילות כה אינטנסיבית ומעצרים?
רפאל: לא מדובר בבעיה בכלל. חיינו את הפעילות, זה חלק בלתי נפרד וזה ממשיך איתנו, זה לא אמור להיגמר. היו פגישות ללא קשר לפעילות, אבל גם תוך כדי הפעילות לומדים להכיר יותר ויותר אחד את השני.
אביה: נכון שהפעילות אינטנסיבית ולפעמים יש מעצרים, אבל משקיעים גם בהיכרות ולא סתם מחליטים על חתונה. אפשר למצוא זמן גם לזה וגם לזה. כשמקימים בית ישראל זה לא צחוק ולא הימור וגם הפעילות היא חלק מהשליחות למען עם ישראל, כמו הקמת בית.
למרות הפעילות האינטנסיבית שלהם, שניהם מציינים כי הם גם יצאו לדייטים רגילים. "היינו בבתי קפה, בטיולים במסעדות אבל גם בפגישות הללו הנושא הזה העסיק אותנו, לא רק זה - אבל גם. זו דרך החיים שלנו והנושא הזה היה מרכזי", מציין רפאל. לדבריו, ההתנהלות שלהם בנושא דומה לזו של אנשים אחרים העסוקים גם בזוגיות וגם בעבודה. "צריך למעשה לדעת לשלב נכון בין הדברים, בין הפעילות הלאומית לבין הזוגיות והקמת הבית".
השניים מתייחסים לנושא המעצרים שלהם בקלות יחסית, ולדברים לרגע הם לא חשבו שהיערכותם לקראת נישואים תוביל לירידה בפעילותם. "מראש ידענו וסיכמנו בינינו שזה לא יגרום לנו להפסיק את הפעילות", מסביר רפאל. "מעצרים זה לא סוף העולם, כמה ימים וחוזרים הביתה. זה כמו שבן אדם רגיל יוצא למילואים, זו חלק מההקרבה למען ארץ ישראל שאנחנו מוכנים לקחת על עצמנו".
אביה מוסיפה: "גם אני באה מהרקע הזה וגם אני מכירה את המציאות הזו של מעצרים, זה לא מלחיץ אותי. בנוסף למרות שזה קשה ונעצרים זה נותן לי אפשרות יותר ויותר להעריך אותו כיוון שאני רואה שהוא נאמן לדרכו ומוכן ללכת איתה למרות שהוא משלם מחיר על זה".
למרות הנחישות הרבה בקולם כיום השניים גרים מאחז אחיה הסמוך לשילה שבבנימין, השניים מסבירים שלפחות בחודשים הראשונים או בשנה הראשונה יש עניין לשמור על יציבות ולהשקיע יותר בזוגיות. רפאל: "יש קצת הורדת פרופיל בכל זאת צריך לעבוד גם על הזוגיות וקשה לגור קבוע ברמת מגרון בשטח. מצד שני הזוגיות מאוד מסייעת כי יש לך גב ואתה בה עם הגב הזה כאדם נשוי לפעילות".
אביה מסכימה עם דבריו של בן זוגה. "אחרי החתונה רצינו מקום יותר שקט, זו גם גבעה אבל יותר מבוססת ואין כל כך חשש לפינוי. רצינו בהתחלה שיהיה יותר שקט אם גרים במקום שכל הזמן יש פינויים ומעצרים זה יותר קשה וצריך בחודשים הראשונים להשקיע יותר בזוגיות", אמרה. לדבריהם, בעתיד הלא רחוק נחזור לראותם באחד המאחזים הקטנים, שעליהם ישנם מאבקים לעתים תכופות.
בנה בית שהרסו לפני החתונה - ובנה אותו שוב ושוב
דניאל ושירה גלעד, בני 24, מתגוררים באופן זמני, כהגדרתם, בקריית ארבע. הם נשואים חמש שנים ולהם שלוש בנות. דניאל, במקור מקריית ארבע, הוא החל את הפעילות שלו כבר לפני ההתנתקות בגוש קטיף. לאחר מכן הוא היה פעיל במאחזים הבלתי חוקיים, כמו רמת מגרון ומאחזים נוספים. שירה, במקור מבית שמש, החלה גם היא את הפעילות שלה עוד בגוש קטיף ולאחר מכן הגיעה לגבעות.
השניים התחילו להיות פעילים כבר בגיל 15 ולמרות שנפגשו לא פעם, גם במקרה הזה חבר שידך ביניהם לפני כשש שנים. השניים נישאו לאחר חצי שנה. במקרה שלהם, רפרטואר המעצרים שמור רק לדניאל, שנעצר כעשר פעמים בגין הפגנות, הפרעה לשוטר בעת פינויים וכדומה. לדבריהם, למרות הפעילות רבת השנים האינטנסיבית שלהם, יש זמן גם להיכרויות ונישואים. "נפגשנו בדיוק בתקופת פינוי בית השלום בחברון. גרתי בקריית ארבע ושירה ישנה עם מספר בנות באזור. היה לנו דווקא הרבה זמן להיפגש", מספר דניאל. "את ההודעה לפינוי בית השלום בעבר קבלנו באמצע דייט. בדיוק היינו ביחד בקרייה, קיבלתי הודעה שמפנים (את הבית) - מיד הפסקנו ורצנו ביחד לשם".
השניים תכננו אחרי החתונה לגור במאחז הבלתי חוקי מעוז אסתר שבבנימין - תכנית שלא הצליחה להתממש, כפי שמספרת שירה. "דניאל בנה בית בשבילנו. שבועיים לפני החתונה הרסו לנו אותו ומיד הוא בנה עוד אחד ואחרי שבוע, שבוע לפני החתונה, הרסו אותו גם כן. מצאנו את עצמנו בלי מקום לגור שבוע לפני החתונה". לדבריהם, אחרי החתונה בנה דניאל עוד שלושה בתים ברמת מגרון - וגם אותם הרסו לפני שהם הספיקו לגור בהם.
זה לא מתיש?
דניאל: "זה בכלל לא פשוט מצד אחד. אבל מבחינה ערכית, אנחנו שמחים על זה שאנחנו חלק מהעשייה הזו ושאנחנו תורמים ומוצאים את עצמנו בתוך זה, וזה ממש כיף".
לא עדיף למצוא זוגיות רגועה יותר?
דניאל: "גם אני וגם אשתי לא היינו מוכנים לצאת עם בני זוג שלא היו בראש הזה, לתרום ולעשות למען עם ישראל וארץ ישראל. למרות הקושי, זה דווקא מאוד מחבר בינינו, כי שנינו באותו הראש".
שירה: "זה לא מפריע, זה חלק מהחיים. ככה זה ביום-יום באזור הזה. זה אולי מעצבן, אבל זה לא צריך להפריע. זה אפילו מסייע, כי ככה את רואה שהוא באותו כיוון ובאותה דרך חיים שאני גם רוצה לחיות בה. זה אידיאלי שיהיה שקט ורגוע, אבל זה המצב וצריך ללמוד להתמודד עם הדברים הללו".
דניאל מספר כי באחד הדייטים שלו עם שירה, עצרה אותה המשטרה באמצע הרחוב. "באמצע אחד הדייטים שלנו בקריית ארבע, הגיעו מספר שוטרים ולקחו אותי הצידה. הם ניסו לשכנע אותי שאמסור פרטים על חברים שלי. הם אמרו שלא נעים להם לעצור אותי באמצע הדייט, ואם אספר להם הם לא יעכבו אותי. עניתי לשוטר שניסה לשכנע אותי שהוא נפל על האדם הלא נכון".
מבחינתה של שירה, היה זה מחזה די משעשע. "כשראיתי את זה צחקתי. זה היה סוראליסטי ומשעשע. חשבתי לעצמי שבטח משעמם לשוטרים ולכן הם עוצרים אותו. בכל מקרה, כשלקחו אותו הצידה תכננתי לעדכן את מי שצריך שהוא נעצר. בסופו של דבר, אחרי מספר דקות הוא חזר אליי וסיפר לי על ניסיונות השכנוע של המשטרה שילשין על חבריו. אני שמחה שהוא לא הסכים למסור שום פרטים".
אהבה ממעצר ראשון
בניגוד לשני הזוגות הקודמים, איתמר בן גביר ואשתו איילה לא שודכו על ידי אף אחד. הם הכירו במהלך דיון במעצרה של איילה בבית המשפט לפני כעשר שנים. בן גביר טיפל בעניינה ושם נדלק הניצוץ. בנוגע למי התחיל עם מי, השניים מתווכחים עד היום.
בן גביר, בן 37, נולד בירושלים וגדל במבשרת ציון כבן למשפחה מסורתית. בגיל 14 הוא התחיל לפעול בהפגנות ימין בירושלים, אך לדבריו, לא מצא את עצמו. בגיל 16 הוא כבר היה בנוער כהנא ובהמשך חזר בתשובה ולמד גם בישיבת הרעיון היהודי.
איילה, בת 26, גדלה בשכונת גילה שבירושלים. את פעילותה היא החלה בכיתה ט'. לאחר הפגנות שגרתיות, היא חברה לנוער כהנא, שם פגשה את בן גביר, אך פער הגילים ביניהם השאיר את היחסים אפלטוניים.
"כשהייתי בתחילת כיתה י' נרצחו 12 איש בציר המתפללים בחברון והחליטו להקים את מאחז גיבורי חברון", מספרת איילה. "לאחר מכן הייתי פעילה במאחז עטרת זבולון, משם פינו אותנו אינספור פעמים ועלינו שוב ושוב". באחת הפעמים, לפני כעשר שנים, נעצרת איילה והיא הובאה לבית המשפט. "למרות שלא היה מדובר בפעילות של נוער כהנא, איתמר, שסייע לעצורים ודאג לעורכי דין שייצגו אותנו, דאג לי. אחרי שהשתחררתי מבית המשפט הוא לקח אותי למסעדה והתחלנו לצאת באופן רשמי".
מה עשיתם בדייטים?
איילה: "הוא היה בקטע של מסעדות ואני הייתי בקטע של טיולים, אז הדייט הראשון היה בפארק הרב כהנא עם קפה ועוגה. לפגישה השנייה הוא הביא אוכל ממסעדה סינית ואחר כך הלכנו לטיול כדי לאזן".
"המשכנו בפעילות גם שיצאנו. היינו הולכים יחד להפגנות, לחלוקת חומרים ולאירועים. כמובן שזה לא מתכון ליציאה, אבל לטעמי זה אף פעם לא הפריע", מספרת איילה. לדבריה, "יש מספיק זמן לדבר תוך כדי פעילות, שהיא מאוד חשובה לנו. היא חלק מאוד משמעותי עבורנו ועבור הילדים. גם היום, בתור עורך דין, הוא גם מכניס את הערכים והאמונה שלנו, וזה מאוד חשוב".
למרות שהשניים נשואים תשע שנים וחצי ולהם ארבעה ילדים, איילה אומרת שגם היום, אם יש צורך לשחרר עצורים אידיאולוגיים גם בערבי שבת ובחגים, "אני אומרת לו שיילך, כי גם להיות עורך הדין של העצור זה דבר חשוב וחלק מהדרך שלנו".
לדברי בן גביר, הנכונות של איילה להיאבק ולשלם מחיר היא זו שגרמה לו לרצות לצאת איתה ולהינשא לה בהמשך. "אני מאוד הוקסמתי מאיילה, ולמעשה גם היום היא המנוע של הבית. אני יותר בחוץ ומוכר, אבל אין שום דבר שאני עושה בלי להתייעץ עם איילה, גם בכנסת וגם בעריכת דין. חלק גדול ממה שאני עושה אני זוקף לזכותה. היא גם ידעה כבר בהתחלה למה היא נכנסת למרות שהיא הייתה בת 17. הייתי כבר מוכר והיא ידעה עם מי יש לה עסק. אחד הדברים שהקסימו אותי אצלה היה שהיא הבינה וידעה למה היא נכנסת ושהיא הייתה מוכנה לשלם מחירים לא פשוטים. היא פשוט השותפה של החיים שלי ובהרבה מקרים היא המובילה למעשה".
גם לדבריו, האינטנסיביות לא מפריעה לזוגיות. "למעשה זה הפוך. האינטנסיביות למעשה יוצרת עניין מאוד גדול בחיי הנישואים. אני לא הלכתי לפעילות בגלל שהיה לי משעמם אלא כי זה מאוד חשוב, אבל בסופו של דבר זה מכניס המון עניין בבית ובזוגיות. נכון שהיא משלמת מחיר לא פשוט מהבחינה הזו שאני נעדר המון מהבית, אבל אני משתדל לפצות בחופשות ובזמן איכות. רק בחול המועד הזה הספקנו לעשות טיול מאוד כייפי, יחד עם חיזוק ידיהם של תושבי יצהר, ואני ממש מאושר מהזוגיות הזו".
לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com