איש הצללים שפועל בקרקעית: התפקיד הקריטי בחיל הים

הטלפון המאובטח מצלצל בביתו של תא"ל י', ראש מספן מודיעין של חיל הים. מעבר לקו נמצא מפקד ה"בור" של החיל ובפיו ידיעה בהולה. בעקבות המידע שקיבל, הקצין הבכיר צריך להחליט אם הוא מקפיץ את כל החיל או לוקח על עצמו את האחריות וממתין לבוקר. "כמות המודיעין שאתה בולם היא עצומה", מספר קצין בכיר שבעברו שימש ראש מספן מודיעין. "ניתקת שיחה באחת בלילה, קיבלת החלטה להשאיר את המצב כמו שהוא ואתה רק מתפלל שהבוקר כבר יגיע. מחכה לדעת שלא עשית טעות".

תפקיד ראש מספן מודיעין (רמד"ן) בחיל הים הוא תפקיד רגיש ביותר ונושא אחריות כבדה. בשונה קציני המטה הבכירים בחיל שחולקים את האחריות עם מפקד חיל הים, רמד"ן הוא זאב בודד. הוא נדרש לנתח ולהעריך את המידע שזורם אליו מכלל סוכנויות האיסוף, לפעמים במהירות רבה. ההתקדמות הטכנולוגית מקלה על איסוף המודיעין, אך מביאה עמה כמות מידע עצומה שעמה הוא נאלץ להתמודד.

"אם אני הייתי מעיר את מפקד חיל הים בכל פעם שהתקשרו אליי באמצע הלילה, חיל הים היה מתזז על ימין ועל שמאל", מספר הקצין שמילא את התפקיד בעבר, ומסביר שמבחינתו התקפה על חופי ישראל בסגנון "פרל הרבור" היא יחסית החלק הפשוט.

עבור האדם הממוצע, הים הוא שטח ענק שמורכבותו לא נראית על פני השטח, אך המציאות עמה מתמודדים בחיל הים מורכבת הרבה יותר. דוגמה לכך היא המסלול שעשו כלי השיט של החיל בדרכם ללכוד את ספינת הנשק האיראנית. מבחינת שטח, אם לוקחים בחשבון את עומקו של הים, מדובר בשטח שמתקרב לזה של יבשת אוסטרליה. לכן, בחיל הים המטרה היא לבנות תמונה או "להחזיק" שטח, כמו שאומרים בזרוע היבשה.

המטרה העיקרית, והקשה מכולן, היא למנוע מהאויב לגלות אותך. במרחב שטוח, מדובר בבעיה לא קלה לפתרון. הכוח יצא למרחק 1,500 קילומטרים מחופי ישראל והצליח לפגוע בספינה החשודה מבלי שאנשיה יבחינו בו. עוד קודם לכן, כשהכוח יוצא בתעלת סואץ, עוקבים אחריו מכ"מים של מדינות ערב ומחברים את המידע לתמונת העין. בדרך לסודאן, רואים חיילי הסט"ילים את האיים הקטנים ואת עשרות כלי השיט שלא שטו במקצועיות ונפגעו. לכן, כדי להבטיח חזרה הביתה בשלום, אין מנוס מלשוט נכון על בסיס מידע מודיעיני מדויק.

"שתי ספינות טילים אוספות מידע בו זמנית", מסביר הקצין הבכיר. "מבצעים חיתוכים, מודדים מרחקים משני הצדדים וככה שומרים מרחק סביר, שיציג בחזית דופן אפורה, ולא תעורר חשד". השלב הבא יהיה להרים תגבור בדמות "עטלף", מסוק ימי שנשלח לטווחים ארוכים ובאמצעות מכ"ם פותח את האופק. אם למשימה מוזנק גם מטוס "שחף" של חיל האוויר, כמות המידע המודיעיני שתתקבל היא עצומה.

ראש מספן מודיעין נמצא בצללים. יושב עמוק מתחת לפני האדמה, כיאה לצל שמטיל עליו אגף המודיעין של צה"ל. הוא מרכז את מאמציו לשני כובעים עיקריים; הראשון והחשוב ביותר הוא העובדה שהוא קצין המודיעין הראשי של חיל הים. הכובע השני הוא קצין הימי של כל מערך המודיעין במדינת ישראל: צה"ל, מוסד ושב"כ.

הריקוד הזה עובד מצוין לעתים, ולפעמים גורם לחיכוכים, שכן נקודות תפר הן תמיד מקור לצרות וכשלונות בחיל הים צפים - והם תמיד מהדהדים. ב-67' הוטבעה המשחתת "אילת" על ידי הצבא המצרי ו-47 חיילים נהרגו. כבר אז דובר על "ידיעת זהב" שהייתה במערכת המודיעין ולא הגיעה ליעדה. באירוע קשה נוסף, נהרגו בשנת 97' 11 לוחמי הקומנדו הימי במבצע פשיטה בלבנון; במלחמת לבנון השנייה נפגעה ספינת הטילים אח"י חנית מטיל c-802 ששיגר חיזבאללה. ארבעה חיילים נהרגו בתקרית ואלוף רם רוטברג, ראש מספן מודיעין דאז ולימים מפקד חיל הים, ספג נזיפה.

חיל הים ביצע תהליך עמוק בתחום המודיעין והקשר עם אמ"ן הלך והתהדק. ראש אמ"ן לשעבר, אלוף עמוס ידלין, הבין כי נדרש להפיל את החומות בין אמ"ן למספן מודיעין - והיקף החומר המודיעיני הגולמי התעצם. השיא נרשם במבצע האחרון, כאשר אמ"ן היה אחראי על כל המעטפת המודיעינית - מהרגע שהגיע המידע הראשוני על משלוח הנשק, ומה הוא היעד. אמ"ן טיפל באירוע בשיתוף מספן מודיעין, מאחר שרוב הפעילות היא בשפה "ימית", למעט תיק המודיעין של המבצע שנמצא באחריות מצאה של תא"ל י'. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר קצינים לובשי מדים של חיל הים בסוכנויות האיסוף השונות של אמ"ן, כך גם במרכז הפענוח . "מזמן הגענו למסקנה שעדיף להיות בפנים ולא לקבל את החומר במעטפה. מודל דומה עובר ב-8200", מספר ראש מספן מודיעין לשעבר. "פרט לכך, חיל הים הוא גוף יצרני. צוללת או ד"בור"ה עשויות למצוא את עצמן בים לא מעט זמן בגלל צורכי איסוף מודיעין של גוף כזה או אחר בקהילת המודיעין. יש פה הדדיות לאורך כל הדרך".

מאז הקמת המודיעין הימי בשנת 1948 ועד מלחמת ששת הימים, עסקו אנשי מד"ן בעיקר באיסוף מודיעין על ציי ערב. בשנות ה-70 החלו להתמקד גם בציר הטרור שהתגבר. בשנת 1985 הוטבעה ספינת "אטבירוס" האלג'יראית כשעליה 21 טרוריסטים שהתכוונו לפשוט על חוף תל אביב. המעגל המודיעיני התחיל ונגמר במד"ן והוכתר כהצלחה רבה של אנשיו. האתגר החדש של מספן מודיעין הוא מודיעין למערכה שבין המלחמות, בדיוק כמו מבצע ספינת הנשק האחרונה, ומבצעים שעדיין לא ניתן לפרסם.

אם כך, התחום העיקרי הוא השגרה - מידע מודיעיני שוטף שמטרתו התרעה ואסטרטגיה. התחום השני הוא התמקדות ב-TOP TEN. מעקב אחר עשרת היעדים החשובים ביותר, שמאפשר לבחון דרכי פריצה אליהם שיאפשרו לשים את היד, למשל, על טילי היאחונט שהתקבלו בסוריה ועשויים למצוא את דרכם לחיזבאללה בלבנון. ראש מספן מודיעין הוא הגורם המקצועי שממליץ על זהות עשרת היעדים, אך ההחלטה הסופית נסגרת בין מפקד חיל הים לראש אמ"ן, אלוף אביב כוכבי, המוכתר כבעל המאה. אם הצי"ח (ציון ידיעה חשובה) הזה לא יאושר על ידי ראש אמ"ן, אז אף סוכנות איסוף לא תתעסק בזה. התחום השלישי קשור לתהליכים ארוכי טווח כמו מודיעין לצוללות, מחקר ופיתוח תהליכים טכנולוגיים בתחום המודיעין, הצבה והפעלה של אמצעי מתקדמים לאיסוף ועיסוק בכוח אדם.

מספן מודיעין מפעיל שתי מחלקות: מחלקת מודיעין למבצעים (מל"מ) ומחלקת מחקר. מחלקת מל"מ, מקבילה לחטיבת ההפעלה באמ"ן שאחראית על החיבור" בין היחידות המיוחדות למודיעין לפני מבצע, לרבות הנחיה של קציני המודיעין ביחידות. מחלקת המחקר מקבילה לחטיבת המחקר של אמ"ן.

תוצרי המחקר באים לידי ביטוי בסיכום מודיעין יומי, שבועי ושנתי בהם מציג תא"ל י' הערכות מודיעין, המלצות לטיפול ובמקרים מסוימים הוא מציג את המודיעין לפני המבצע. מד"ן הוא איננו גוף גדול ביחס לחיל או לשאר סוכנויות המודיעין של אמ"ן, והוא כולל מאות חיילים וקצינים – יותר ממחצית מהם לוחמים שגדלו בחיל. חלק קטן מהם גדל באמ"ן והגיע במסגרת החלפת מוחות חד-סטרית. הדרך ההפוכה, של הטמעת קציני ים באמ"ן, קשה הרבה יותר.

יחד הם יידרשו להכין לפני המבצע את תיק המודיעין, ובו הם יגיעו לפרטי פרטים, כמו מה מצפה להם על הסיפון, מה ממתין ללוחמי שייטת 13 ברגע שיפשטו על הספינה, האם קיימים סולמות בכל המקומות והאם יש דפנות כפולות נעולות שעשויות להקשות על המעבר בין הסיפון העליון לתחתון.

"אם מדובר באירוע שמתחיל ונגמר בים הוא תמיד שלנו", מסביר ראש מספן מודיעין בחיל הים. "קצין המודיעין המוביל במצב הזה לעולם יהיה ראש מספן מודיעין. בשבוע האחרון (שקדם למבצע על ספינת הנשק האיראנית), מי שהציג מודיעין לרמטכ"ל היה רמד"ן. היה שם גם ראש חטיבת מחקר, תא"ל איתי ברון, שסיפר מה הם חושבים ומה גילו, אבל בסופו של דבר מי שדיבר על מה שיהיה הוא תא"ל י'".

תא"ל י', קצין מוערך מאוד שגדל בים על ספינות הטילים, זוכה ליראת כבוד בחיל. קצינים בחיל הים מתבטאים בזהירות כשהם נדרשים לתאר את משמעות התפקיד שלו, ומספרים כי מדובר בעמדה חשובה ויוקרתית מאוד, אך לא בהכרח במקפצה לתפקיד מפקד החיל. יחד עם זאת, תא"ל י' יודע היטב כי הוא מנהל את אחת המערכות המורכבות שידע מד"ן מאז הקמתו בשל היקף האיומים, המרחק של מעגלי האיסוף והמורכבות של המבצעים במלחמת הצללים שמנהל צה"ל נגד אויבי המדינה. "בהקשר המודיעין זו בהחלט שנת השיא", מדגיש קצין בכיר בחיל הים, "המתח באוויר והשינויים באזור, ההתעצמות של ארגוני הטרור והיקף המבצעים נותנים את הטון".

אנשי מד"ן לא נחשפים. הם חיים כמה קומות מתחת לאדמה. הצצה ראשונה ל"בור" של חיל הים ניתנה באמצעות תמונות שהפיץ דובר צה"ל, שבהן נראה הרמטכ"ל משוחח עם שר הביטחון בזמן המבצע.

לפני שלוש שנים נעשה שיפוץ רציני ב"בור", אשר עד אז לא ענה על הצרכים האמתיים של החיל. החלל הגדול חולק לחדרים רבים שכוללים את המודיעין, מוקד סיוע אווירי, מוקד לוחמה אלקטרונית, מוקד טכנו-לוגיסטי, מוקד שליטה בצוללות, מוקד כוח אדם ותחומים נוספים שהשתיקה יפה להם. ה"בור" הימי מאויש 24 שעות ביממה ומהווה את מרכז העצבים של חיל הים.

על ה"בור" החדש מפקד קצין בדרגת סא"ל שבמהלך כהונתו בקושי ישן בלילה. במקרים חריגים כמו מבצע או כוננות ישבו לידו ראש מטה חיל הים, שמוגדר כתפקיד השני בחשיבותו בחיל, וכן ראש מספן ים או ראש מחלקת מבצעים. ישנם לילות מורכבים מאוד שבהם נראה את מפקד חיל הים יושב במרכז ה"בור" כשנציגיו יושבים במקביל המטכ"לי. בין מפקד חיל הים למפקד ה"בור"' מתמקם לו בנחת מנהל לחימה - קצין בדרגת אל"מ, עתיר ניסיון מבצעי, שיודע להפעיל את כלל הסמכויות האדירות של חיל הים. "יש לו סמכות לכל", אומר הקצין הבכיר בציניות, "הוא יכול להחליט להטביע ספינה סורית, כמובן במסגרת הוראות הפתיחה באש. אבל הדילמות הן מורכבות יותר. במלחמה הבאה יכולה לעמוד ספינת טילים מול אסדת גז ותזהה מטרה שעומדת להתרסק על האסדה. הוא מפיל אותה או לא? זו הדילמה. הוא מזהה באופן ודאי שלא מדובר במטוס חיל האוויר, אך הדילמות הולכות ומתעצמות ודורשות כושר קבלת החלטות חד בזמן אמת. יירוט מטרה ימית היא אירוע מורכב מאוד ואנחנו שם כשהאיומים כוללים טילי קרקע-קרקע או רקטות".

ואיך מגנים על אסדה או כלי שיט כשמולך דוקטרינה איראנית שמנחה שימוש בכלי שיט קטנים אך רבים, שתוקפים אותך בו זמנית? "זה סיפור מסובך", משיב הקצין הבכיר ומסביר את הדריכות של ראש מספן מודיעין. "יש לו כל הזמן מידע שזורם לזירה הימית. ויש דוגמה לכך, הרי שבוע אחרי המשט הטורקי שייטת 13 סיכלה בים חוליה של חמישה מחבלים שיצאה ממחנות המרכז עזה לישראל".

הקשר של מספן מודיעין עם השב"כ מתהדק על רקע החשש כי הזירה הימית תהווה נתיב חדש עבור ארגוני הטרור בעזה במבצע הבא, כשהדגש הוא על חוליות חמאס שמתאמנות בצלילה ימית לקראת פיגוע. עם המוסד מדובר ברומן מתמשך. הביטוי לכך ניתן במבצעים עלומים אך גם במספר פורשי חיל הים שהצטרפו למוסד כדי לפתח את הקשר בין הגופים ולפרוץ גבולות במבצעים דרך הים.

זו כבר לא סיסמה או סלוגן חלול. אין ספק שחיל הים מתאחד מחדש עם צה"ל וקהילת המודיעין בתהליך של יצירה שרב בה הנסתר על הגלוי.