סרטי האקשן של הוליווד, עתירי המצאות וחידושים בדיוניים לעתים, לא מרגשים את אנשי היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין בצה"ל. "בהוליווד עוד לא המציאו את מה שאנחנו מייצרים כיום", מסבירים בכירי היחידה הטכנולוגית במערך המ"מ (מבצעים מיוחדים) של אמ"ן, שנחשבת ליחידה המעוטרת ביותר בצה"ל עם 32 פרסי ביטחון ישראל על פיתוחים טכנולוגיים ותרומה יוצאת דופן לביטחון המדינה. "אנחנו ממציאים טכנולוגיה למבצעים מיוחדים", מסביר מפקד היחידה, אלוף-משנה ר', בראיון ראשון לכלי תקשורת. "יש לנו מענה מקצה לקצה עבור כל פעילויות המ"מ וטוב לנו שמספרים עלינו את הדברים הלא-נכונים. אני תמיד מספר קלישאה לאנשים שלי: 'אתם רוצים לדעת אם המבצע הזה טוב? דמיינו אותו כסרט. אם הסרט טוב - סימן שהמבצע הזה טוב'".
היחידה שהוקמה לאחר מלחמת ששת הימים נועדה לספק אמצעים טכנולוגיים פורצי דרך עבור מערך המבצעים המיוחדים ביותר של צה"ל - ברחבי העולם. התכלית המבצעית של היחידה היא איסוף מודיעין בדרכים מתוחכמות ביותר. סיירת מטכ"ל לדוגמה, היא אחד "הלקוחות" של היחידה, ואנשיה נדרשים להתקין אמצעים מיוחדים במקומות מסוימים כדי לחשוף תעלומות ולהשיג מידע חיוני לישראל.
לרגל הריאיון הנדיר התכנסו בבניין המטה הכללי של צה"ל מפקד היחידה, אל"מ ר', וכמה מקציניו הבכירים. קצינת אבטחת המידע שנכחה לאורך כל הריאיון הקפידה אפילו על ציון שמות הקצינים בכתבה בראשי תיבות בלבד, מחשש שפרט מידע מסווג ידלוף עוד לפני שהם מדברים. כל קצין נחשב למומחה בתחומו: סא"ל י' מתמחה באלקטרוניקה פיסיקלית, סא"ל ש' הוא מהנדס ראשי בתחום התקשורת ואילו סא"ל ר' נחשב מוקד ידע בתחום ספקי כוח ואנרגיה. סא"ל ב', טכנולוג ראשי המתמחה בפיזיקה יישומית, הגיע באיחור קל לפגישה כשקסדת אופניים בידיו. ניכר כי הוא מופתע מהמראה של המשרדים במטה הכללי, שבניגוד למשרדי היחידה מעוצבים בקפידה.
אומרים שהוליווד מקדימה את המציאות, מה הכי קרוב למה שאתם עושים?
"את הסרט 'מת לחיות 4' הקדמנו בעשרים שנה...", אמר מפקד היחידה ר' וצחק.
סא"ל ש' שיושב לצדו נחשב לאחד המוחות המבריקים ביחידה, מנטור מקצועי. מסתבר שהוא חובב הסרטים הכי גדול בחבורה. "לפני כמה שנים הראיתי לחיילים חדשים את הסרט 'אפולו 13', כדי שיראו את הקשר בין מבצעיות, סיכונים, חיים וטכנולוגיה, את החיבור בין אנשי הטכנולוגיה ללוחמים. זה מלמד משהו על התרבות הארגונית שלנו. זה הכי קרוב למה שאנחנו עושים".
לדברי סא"ל ש', "יש משהו באווירה של המקום הזה. הסטנדרט, האיכות, הסיפור הטכנולוגי עוטף אותך מהר מאוד. העיסוק בפרטים, העומק וההקפדה, העובדה ששום דבר לא בלתי אפשרי". הקצין הוסיף כי במהלך השנים תחומי הידע של אנשי היחידה השתנו בשל ההתפתחות הטכנולוגית. "השינוי הכי משמעותי זה הסייבר שנכנס ליחידה. היום אנחנו עושים אירועי היתוך מטורפים בין מה שנקרא העולם המסורתי לעולם הסייבר. לכן, בכל נקודת זמן צריך שיהיה לך הידע הרלוונטי".
סא"ל ב' הוא בוגר פרויקט "תלפיות" היוקרתי של צה"ל. "נדבקתי בחיידק במשימה הראשונה שלי. הבנתי שיש לי את היכולת להשפיע באופן מיידי ואמיתי על ביטחון המדינה. החבר'ה מהמחזור (בתלפיות א.ב) היו שואלים אותי 'מה אתה עושה?'. הייתי אומר 'אני מציל את המדינה'".
כשנשאל על שלל הטכנולוגיות וההמצאות שמוצגים בסרטי הקולנוע, השיב סא"ל ב': "אם אני מסתכל על משהו ואני אומר לעצמי את זה עשיתי לפני עשר שנים - אז זה אומר שפישלתי, כי דברים שעשיתי לפני עשר שנים אתה לא אמור לדעת עליהם וגם לא על הדברים שעשיתי לפני 20-25 שנה. קורה ששואלים אותי בצבא או רומזים 'זו עבודה שלכם?', ואני לא מאשר ולא מכחיש". גם על "מורשת הקרב" של היחידה הם מנועים מלספר, אך לדברי סא"ל ב', "אני יכול לומר שאנחנו בעולם של אפס תקלות. אסור להם (לאמצעים הטכנולוגיים א.ב) לא לעבוד. אסור להם להתקלקל".
אפס תקלות?
"כן. הסטנדרטים שיש לי, התרבות הארגונית שבה אני עובד וכוח האדם מאפשרים לי לבצע תהליכים קיימים ולא להמציא כל פעם משהו חדש". לדבריו, הוא חש סיפוק כאשר הוא "מבין שיש קשר בין העיסוק שלי לבין התרומה הישירה לביטחון המדינה. בסופו של דבר אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שמביאה מודיעין".
אל"מ ר' הוסיף כי אנשיו צוברים ביטחון בעבודתם באמצעות "הרבה עבודת ידיים, ניסויים, מחקרים תיאורטיים ומעשיים שהולכים יד ביד עם גורמים ביחידה והרבה הרבה ימים ולילות של עבודה. משם אנחנו יונקים ביטחון". לדבריו, בהשוואה לשוק הפרטי ההון האנושי שביחידה הוא המקור ליעילות בעבודתם. "עשרה אנשים מהטובים במדינה יושבים בחדר אחד. אם תעביר פרויקט שלנו לחברה אזרחית, הוא יעלה פי מאה יותר והוא לא יתממש".
"אנחנו עושים דברים מסעירים", אמר סא"ל ש'. "כשאני משחזר מה עשינו לפני שבועיים, לפני חודש והרבה אחורה, השערות סומרות לי. גם אחרי כל כך הרבה שנים, בגילי 52, אני חש את ההתרגשות הזו. אנחנו ממציאים את הטכנולוגיות ובניגוד להרבה מקומות אחרים אנחנו מיישמים אותן, מלווים אותן מבצעית. מבינים שאם זה לא עובד אנחנו מסכנים חיי אדם. לא סתם הזכרתי את הסרט 'אפולו 13'. כשאנחנו עושים מה שאנחנו עושים אנחנו לוקחים אחריות לתוצר אסטרטגי ולאותם אנשים שלוקחים חלק בהבשלת המוצר הטכנולוגי הזה ובהבאה שלו לאן שהוא צריך להגיע. זה מה שעושה את זה כל כך מרתק אבל מפחיד בגלל האחריות".
לא ייתכן שאין כישלונות, הרי הטכנולוגיה משתנה כל הזמן. האויב לא מקדים אתכם לפעמים?
סא"ל ב': "ראש הענף הראשון שלי הוא דמות נערצת בעיניי. הוא תמיד היה אומר 'אנחנו פה לא בשביל אורגזמה למהנדסים'. אנחנו פה לא בשביל הפיתוח, אלא בשביל המשימה, ואם המשימה מצדיקה פיתוח - גם אם הוא דורש להקדים את הטכנולוגיה, נעשה את זה".
סא"ל ש: "אני חושב שהמדים והמסגרת הפורמאלית יוצרים מקובעות ומפריעים ליצירתיות כטכנולוג. אין כמעט משמעות לדרגה אצלנו. סא"ל וטוראי מדברים בגובה עיניים ואנחנו מעודדים את זה".
סא"ל ר': "בסוף השפה היא הנדסה. 98% מהזמן שלנו מדברים בשפת ההנדסה, ובהנדסה כמו במתמטיקה יש צודק או טוב. אם סמל, רב"ט או סגן צודק וסא"ל טועה, אז הסתיים התהליך".
אל"מ ר', מפקד היחידה: "אנחנו רוצים צמיחה מהקרקע, וזה יכול לקרות רק במקום שבו כמעט כולם שווים והשיח מתנהל בגובה עיניים. אם לסמל יש רעיון טוב הוא יציג אותו לראש אמ"ן, וסגן האלוף יישב ויחייך. כל שבוע יש לנו סמל שמבריק עם רעיון".
"יש עליהום בלתי מוסבר על הצבא"
מתי מתחילה המעורבות שלכם בתהליך?
מפקד היחידה: "אנחנו עוסקים בתרבות של פתרון בעיות. יש לנו מקור מודיעיני שרוצים להשיג ממנו מידע, אנחנו קוראים לו הבעיה. אתה מעלה דיסציפלינות שלמות כדי לפתור בעיה ונותן מענה שלם. האתוס שלנו זה להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. זרוק בעיה, תדמיין אותה".
כמו בסרט ג'ק ריאן: איך אני יכול להיכנס לתוך חדר אטום בבניין מאובטח מאוד ואוסף מידע מודיעיני?
"אנחנו פותרים את זה. אתה העלית בעיה אנחנו נדאג לפתור לך. חלק מתוך אבני בניין קיימות. העיקר הוא אינטגרציה מבצעית וטכנולוגית".
אתם גם שותפים "לעלילה של הסיפור" שמעביר לכם ראש חטיבת ההפעלה, תא"ל ק'?
מפקד היחידה: "מההתחלה ועד הסוף. אנחנו לא מספקים מוצרים מהאפסנאות, אנחנו פותרים בעיות וחלק מהפתרון זה השיח, עד להנחה שלו במקום שרצינו ושיעשה מה שצריך לעשות".
מה לגבי בריחות המוחות מצה"ל?
אל"מ ר': "אני רואה בזה הפריית מוחות, תרומה למערכת הביטחון, כי הם יוצאים החוצה ומרחיבים את העשייה האיכותית בתעשיות הביטחוניות".
למה לא להעביר את העשייה שלכם לחברות אזרחיות?
סא"ל ב': "אנחנו שואלים את השאלה הזו וכל פעם שאנחנו מוציאים החוצה פרויקט, השיקולים הכלכליים הופכים אותו לכישלון. זוכר את הרגע לפני שיגור החללית בסרט 'ארמגדון'? איך אמר ברוס וויליס, 'אנחנו יושבים על 50 מיליון טון של חומר נפץ שנבנו על ידי אלה שנתנו את ההצעה הכי זולה'. אנחנו אוהבים לשלוח את האנשים שלנו עם ידיעה שהציוד שהם משתמשים בו נבנה על ידי אנשים שאכפת להם ולא על ידי ההצעה הכי זולה".
מפקד היחידה: "המכשיר הסלולרי שלך מתקלקל כדי שתקנה חדש, זה חלק מהאתוס הכלכלי של מוצרי הצריכה שאתה קונה. אצלנו זה לא קיים, זה לא יכול להתקלקל, זה לא כלכלי. זה לא הגיוני לעשות את זה".
מה גורם לכם לנוע בחוסר נוחות בכיסא?
מפקד היחידה: "הביקורת על הצבא. יש עליהום ציבורי בלתי מוסבר. סיקור מוטה של עיתונאים. זו טעות. זה לא נכון וכשאתה קורא טורים ששוחטים את הצבא זה עושה לנו עוול. אנחנו עושים כל שאפשר בשביל להיות הגוף הכי יעיל בעולם. אנחנו לא בזבזנים, על אף שכדי לפתור בעיה לפעמים אתה חייב להיות בזבזן לכאורה כדי לנסות לפתור אותה בשני צירים".
סא"ל ב': "מה שמדהים הוא שיש רגעים שבאים אליך ואומרים לך 'תעזוב את המשהו הדחוף שאתו אתה מתעסק, ותתעסק במשהו הרבה יותר דחוף". יש לי עשרות פרויקטים דחופים בו זמנית".
יש כתם על היחידה ששמה נקשר בפרשת הרפז. על קשרים לא במקום ובזבוזי כספים. התנהלות לא נכונה. מה דעתכם?
סא"ל ש'. "אני למשל הכרתי את העניינים האלה ואני חושב שזה נותן לך את הדרייב להצטיין להיות יעיל עוד יותר. להיות ישר כמו סרגל. להיות מודל לחיקוי, להיות מחנך, כי הצעירים מסתכלים עליך. כמה שיותר רחוק מהתרבות הזו שכונתה הרפז". אל"מ ר': "חוץ מזה שזה שם עלינו צל גדול זה לא מייצג שום אלמנט בעשייה שלנו".
לשתף את האישה
לדברי אל"מ ר', "טוב לנו להיות בצללים". מפקד היחידה מודע לביקורת הציבורית כלפי משרתי הקבע של צה"ל - בעיקר בשל תנאי העסקתם, ולטענתו, הצבא מתקשה כיום להשאיר את מיטב המוחות בשירות צבאי בשל הקיצוץ בתקציב הביטחון וההצעות המפתות המחכות לאנשיו מחוץ לצבא. "כולנו חולים במחלה הזו - מחלה ושמה מ"מ", הסביר. "לולא המ"מ, כל אחד כאן היה שמח לקבל בחוץ משכורת גבוהה פי 3. באת לעשות כתבה על אלה שכן נשארים. בשביל זה אנחנו כאן".
יש רגעים שחשבתם להרים ידיים?
סא"ל ב': "כל אחד עושה את השיקולים שלו. לפעמים אלה שיקולים גיאוגרפיים ולפעמים שיקולים כספיים. אתה לא יכול להסתדר עם שירותי האוכל ביחידה או הרפואה. היו רגעים שלא יכולתי יותר בגלל חדר האוכל והמרפאה".
סא"ל ש': "אל תחשוב שאצלנו הכול בסדר. אנחנו נמצאים במבנים יבילים. השירותים מלוכלכים, מעבדת ההיי-טק הכי מתקדמת נמצאת במבנה יביל, חדר אוכל מלא עד כדי כך שאין מקום לשבת. כולם מבינים שמבחינת תנאי השירות הצבא לא כל כך מתקדם".
אל"מ ר': "אצלנו אנשים לא עוזבים בגלל כסף אלא בגלל שאר התנאים, כמו למה עשרה בחדר אחד ולמה אין לי את הפינה הפרטית שלי לחטט באף. היחידה היא כמו החברה הראשונה, אנחנו מצליחים בזה בגלל המחלה שחלינו בה המ"מ".
סא"ל ש': "אנחנו באים עם התרגשות לעבודה".
אתם מצליחים לשכנע את הנשים למה כדאי להישאר בצבא ולא לצאת לעולם הגדול?
סא"ל ר', הצעיר בחבורה: "אין פה אף אחד שמתלונן על משכורת, התלונות הן על תנאי השירות. אני מרוויח בסדר אבל יכולתי להרוויח יותר בחוץ. אני מצליח לשכנע את אשתי שמה שאנחנו עושים זה באמת מיוחד. זה חשוב מאוד".
היא מבינה אותך?
"היא מאמינה לי, אבל רוטנת על כך, מה חשבת?".
אתם יושבי הקריה - אלה שאומרים עליהם כי הם באים בשמונה והולכים בשמונה, אלה שלא מסתובבים עם צבעי הסוואה על הפנים. איך מקבלים את זה במשפחה?
סא"ל ר': "התלונות הן שאנחנו לא עושים 'שמונה-ארבע'. אני משתדל לא להחסיר ימי הולדת, אבל בסוף חוזר אחרי יום ההולדת ליחידה".
סא"ל י': "היינו מאוד רוצים שהנשים שלו יהיו שותפות סוד. שהיא תעבור פוליגרף. זה היה נותן לנו דחיפה אדירה. היא יכולה לשער דברים, היא מבינה שמה שאנחנו עושים זה דברים אסטרטגיים הכי חשובים למדינת ישראל, אך היא לא יודעת כלום".