וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בכיר באופוזיציה הסורית: "ישראל היא הסיכוי שלנו"

11.4.2014 / 19:00

כמאל לאבוואני ישב עשר שנים בכלא בגלל מאבקו נגד המשטר. בראיון עם וואלה! חדשות הוא מעביר מסר מפתיע: "חייבים שלום עם ישראל - כדי שנוכל להיאבק יחד נגד אסד ואל-קאעדה"

ד"ר כמאל לאבוואני הוא איש של חלומות. כל חייו הבוגרים הוא חלם על דמוקרטיה, חופש וצדק במולדתו, סוריה. הוא שילם מחיר כבד על החלומות הללו. כיום הוא חולם על שלום - שלום בתוך סוריה המדממת והשסועה, ושלום בין סוריה לשכנתה מדרום, ישראל. "המהפכה יצרה הזדמנות היסטורית לשלום בין העמים", הוא אומר. "יש לנו אויבים משותפים ואינטרסים דומים. עכשיו זה הזמן. ייתכן שאחר כך יהיה מאוחר מדי".

עבור האופוזיציה הסורית המפוררת, לאבוואני הוא סמל להתנגדות. בן 57, רופא במקצועו, הוא בילה עשור מחייו בכלא הסורי, לאחר שפעל לקידום דמוקרטיה במדינה. נשיא סוריה, בשאר אסד, הורה לשחרר אותו מהכלא לפני כשנתיים, בניסיון לרצות את מתנגדיו ולהשקיט את המהפכה במדינה. לאבוואני יצא מהכלא והפך לאחד הדוברים הבולטים של האופוזיציה הסורית. הוא מסתובב מאז ברחבי העולם, מנסה לגייס תמיכה בינלאומית למאבק הנואש של העם הסורי נגד משטר אסד מצד אחד, ונגד הג'יהאד העולמי מצד שני. אחרי שהתאכזב כמעט מכל מדינות העולם, הוא פונה כעת אלינו - לישראלים.

הדברים שאמר השבוע בראיון מיוחד עם וואלה! חדשות מוזרים מאוד בשמיעה ראשונה. בשעה שפלוגות ג'יהאד נלחמות בסוריה מול גדודי חיזבאללה, אפשר בכלל לחשוב על שלום? "אני מסתמך על אינטרסים משותפים", הוא מסביר. "העם הסורי רוצה להפיל את אסד, אבל לא רוצה שארגוני טרור קיצוניים יחליפו אותו. זה גם האינטרס של ישראל: להיפטר מאסד, בן הברית של איראן וחיזבאללה, אבל למנוע את עליית אל-קאעדה. הדרך היחידה לעשות זאת היא לתמוך באופוזיציה הסורית המתונה, שמייצגת את השאיפות האמיתיות של העם הסורי. העולם נכשל בסוריה, אבל אולי דווקא ישראל תתגלה כמדינה שמוכנה לקחת אחריות ולעשות את הדבר הנכון".

"מדברים עליו כמו שאנחנו דיברנו על שרנסקי"

השיחה עם לאבוואני החזירה אותי לביקור שערכתי בצפון סוריה בדצמבר 2012, יחד עם כתב "עובדה" איתי אנגל. ראיינו שם לוחמים בכוחות המורדים נגד אסד. אחד מהם הפתיע אותנו כאשר אמר בראיון שאם "הגנרל הישראלי המפורסם", אריק שרון, היה מציע לו להילחם יחדיו נגד אסד, הוא היה "מקבל אותו כמו אח". זה היה מפתיע, אבל קל היה לפטור את הדברים כאמירה של לוחם מקומי שמדבר על דעת עצמו בלבד ולא מייצג איש. אפשר היה להבין מהדברים שיש כיום בסוריה אנשים ששונאים את אסד ואיראן יותר מאשר אותנו, אבל לא מעבר מכך.

כמאל לאבוואני הוא מקרה שונה. הוא אינו מפקד או פוליטיקאי, אין לו חיילים ואין לו מפלגה, אבל יש לו מעמד ציבורי בולט בסוריה ומעריצים רבים. הוא נחשב לפטריוט סורי ששילם מחיר אישי למען המאבק באסד. בשנים במהלכן ישב בכלא, התנהלו הפגנות מול שגרירויות סוריה ברחבי העולם, במחאה על כליאתו. מאז שיצא מהכלא, כל התבטאות שלו זוכה לכותרות בעיתונות הערבית. מדי פעם שמו מופיע גם בדיווחי התקשורת בישראל, תמיד בצירוף התואר "בכיר באופוזיציה הסורית".

ישראלים שנמצאים בקשר עם גורמי אופוזיציה סוריים, מתארים את לאבוואני כסמל של ממש. "בשיחות שלי עם גורמי אופוזיציה סוריים, מדברים על האיש הזה בהערצה", אמר יו"ר האופוזיציה בישראל, ח"כ יצחק הרצוג. "מדברים על מה שעבר עליו בכלא הסורי כמו שאנחנו היינו מדברים בזמנו על נתן שרנסקי". ד"ר ניר בומס, חוקר ישראלי שנמצא בקשרים שוטפים עם גורמי אופוזיציה בסוריה, מתאר מציאות דומה: "הוא גורם מאחד בשורות האופוזיציה הסורית המפולגת. הוא נתפס כסמל המהפכה".

לאבוואני נולד ב-1957 בעיירה זבדאני, על גבול סוריה-לבנון, למשפחה סונית. בשנות השבעים למד רפואה בדמשק, ולאחר מכן גויס לצבא הסורי כרופא גדודי. ב-1982 הוא נשלח לעיר חמאת במרכז סוריה, שם ביצע הצבא הסורי טבח אכזרי בתומכי האחים המוסלמים. עשרות אלפי בני אדם הוצאו להורג באירועים אלה, ולאבוואני היה עד ראייה להם. "ראיתי שם פשעים שהם מעבר לדמיון האנושי", סיפר, "ההוראות של הקצינים היו לירות ללא הבחנה. הגופות נערמו ברחובות. ראיתי במו עיניי איך אנשים נורים מטווח אפס".

"מה שקרה בחמאת ב-1982 מתרחש כיום בכל רחבי סוריה, בעוצמה הרבה יותר גדולה. ב-1982 לא הייתה תקשורת בינלאומית כפי שיש היום. המצב כיום יותר גרוע, כי העולם רואה מה קורה בסוריה ובכל זאת לא נוקף אצבע. אני חושב שאתם היהודים מסוגלים להבין את המצב הזה".

sheen-shitof

חבילת סלולר בזול

למבצע הזה אי אפשר לסרב! 4 מנויים ב-100 וגם חודש ראשון חינם!

בשיתוף וואלה מובייל

הפעם הראשונה בה פגשתי יהודי

לאבוואני, שמכונה בפי שותפיו לדרך "הדוקטור", הפך כבר בשנות ה-20 לחייו לפעיל מרכזי בשורות האופוזיציה החילונית-דמוקרטית. במקביל לפעילותו הפוליטית, עבד כרופא וטיפל גם בקצינים בכירים בצבא הסורי. בשנת 2001 נשלח לראשונה לבית הסוהר לשלוש שנים, באשמת "ניסיון המרדה". הוא ישב בתא מבודד בכלא אדרה הידוע לשמצה שבפאתי דמשק. במחאה על כך שלא הותר לו להכניס חומרי קריאה לתאו, הוא פתח בשביתת רעב והשיל 20 ק"ג ממשקלו. בשנות המאסר צייר עשרות ציורים, שאותם מכר בחו"ל כדי לממן את פעילותו הפוליטית.

קונדוליסה רייס בכנס מוטורולה. רויטרס
"דיבר על עתיד טוב יותר ועתידו נשלל". קונדוליסה רייס/רויטרס

בשנת 2005, חודשים ספורים אחרי ששוחרר, הוא טס לוושינגטון כדי לדווח לממשל האמריקני על מצב זכויות האדם בסוריה. הוא נפגש עם פקידים בכירים בבית הלבן ובמחלקת המדינה. לדבריו, זו הייתה הפעם הראשונה ששוחח עם יהודים. "בפגישות שערכתי במוסדות השלטון בוושינגטון שמתי לב שהיו הרבה משתתפים יהודים, וגם כאלה שקשורים לישראל. זה לא הפריע לי. בסוריה יש היסטוריה ארוכה של נוכחות יהודית. עד שנת 1948 יהודים וערבים חיו אלה לצד אלה בכל רחבי המזרח התיכון. אין סיבה שזה לא יחזור להיות כך".

הביקור בוושינגטון עלה לו ביוקר. לא בגלל המפגשים עם היהודים, אלא בגלל הדברים שאמר לכלי התקשורת בבית הלבן. הוא דיבר על הצורך ברפורמה פוליטית וכלכלית דחופה בסוריה, שתפחית את אחיזת הברזל של אסד במדינה ותאפשר חופש ושגשוג לאזרחים. מיד עם שובו לדמשק, בנובמבר 2005, הוא נעצר בשדה התעופה. בהמשך נגזרו עליו 15 שנים בבית הסוהר.

מאסרו סוקר בהרחבה בתקשורת הבינלאומית וגרר גינויים מהבית הלבן, האיחוד האירופי, האו"ם וארגון אמנסטי. "האיש הזה בא לוושינגטון כדי לדבר על עתיד טוב יותר לבני עמו, וכעונש שוללים ממנו את עתידו שלו", אמרה שרת החוץ של ארה"ב דאז, קונדליזה רייס. בעיתונות הערבית והבינלאומית דווח כי לאחר שנשמע גזר הדין הקשה, לאבוואני חייך לעבר אשתו ושלושת ילדיו, הניף את אגרופו באוויר ויצא מבית המשפט בלי לומר מילה. התיאור הדרמטי של האירוע קיבע את מעמדו כגיבור האופוזיציה הסורית.

לאבוואני בילה חלק ניכר מתקופת מאסרו בבידוד מוחלט. עם זאת, באביב של שנת 2011 הוא שמע רסיסי שמועות ודיווחים על ההתרחשויות הדרמטיות שהתחוללו באותה העת מחוץ לחומות בית הכלא, כאשר מיליוני סורים יצאו להפגין ברחובות ודרשו את התפטרותו של בשאר. ההפגנות הלכו ותפסו תאוצה, משטר אסד הגיב באלימות ברוטלית שגרמה לאלפי הרוגים, אבל המפגינים לא נכנעו.

בנובמבר 2011, בניסיון להרגיע את המחאה ולמנוע סנקציות מצד הליגה הערבית, אסד הודיע על שחרור מאות אסירים פוליטיים, בהם גם כמאל לאבוואני. לאחר שיחרורו מן הכלא הוא חזר לעיירת הולדתו והצטרף לפעילות האופוזיציה שם. תוך זמן קצר התברר לו שהמשטר מעוניין לפגוע בו ובמשפחתו, ולכן המשפחה החליטה להימלט לירדן.

לאבוואני הפך לאחד הדוברים הבולטים ביותר של האופוזיציה הסורית בתקשורת הבינלאומית. עם זאת, הוא יצא נגד יחסה של הקהילה הבינאלומית: "העם הסורי חווה אכזבה גדולה מאוד מאובמה. הממשל הזה עומד מנגד בשעה שמתבצע טבח בעם הסורי והמדינה שלנו נהרסת. חוסר הנכונות של הממשל להתערב חיזקה את הגורמים הקיצוניים ופגעה באופוזיציה הסורית. הממשל הצליח להוציא מסוריה את הנשק הכימי, אבל אלפים נרצחים בהפצצות מהאוויר ומתים ברעב. הרעב גרוע יותר מהנשק הכימי, וארה"ב לא עושה דבר".

בראיון שהעניק לפני כמה חודשים לעיתון ערבי היוצא לאור בלונדון, תמצת לאבוואני את אכזבתו מן הממשל האמריקני באמצעות הסיפור הבא: "נפגשתי עם האמריקנים בעמאן לפני ועידת ז'נבה 2 (ועידת השלום לסיום המשבר בסוריה, א"ת). שאלתי אותם מה הסיכויים להצלחת הוועידה, הם אמרו 5%. אמרתי להם שאני רופא, ואני לא מבצע ניתוח כאשר סיכויי ההצלחה הם 5% בלבד. הפתרון היחיד שיכול להצליח בסוריה הוא פתרון צבאי. אין דרך אחרת".

"הכל השתנה, האויבים הפכו לידידים"

ניתוח מצבו העגום של העם הסורי, לאחר שלוש שנים של מלחמה ויותר מ-160 אלף הרוגים, הביא את לאבוואני להעלות בשבועות האחרונים הצעה מהפכנית ושנויה במחלוקת: שיתוף פעולה גלוי בין האופוזיציה הסורית לבין ישראל. בניגוד לגורמים אחרים באופוזיציה הסורית ובעולם הערבי כולו, שמקיימים קשרים עם ישראל אך ורק בחשאי, לאבוואני לא מהסס לדבר על כך בפומבי.

"אסד מקבל תמיכה אדירה מחיזבאללה, איראן וסוריה, ואילו לארגוני הטרור הקיצוניים בצד השני יש מקורות מימון ותמיכה נרחבים. העם הסורי לכוד באמצע. אנחנו לא יכולים לנצח בכוחות עצמנו גם את איראן וגם את אלקאעדה. אנחנו זקוקים לסיוע מסיבי, שבינתיים לא מגיע. אני מאמין שיש לנו שותפות אינטרסים עם ישראל. הרי איראן, חיזבאללה ואלקאעדה הם אויבים משותפים של ישראל ושל העם הסורי. אנחנו צריכים לשתף פעולה נגדם".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
"הגולן יכול להפוך לאזור משותף משגשג". כמאל לאבוואני/מערכת וואלה, צילום מסך

בסדרת ראיונות שהעניק לאחרונה לתקשורת הערבית, אמר לאבוואני שהוא סבור כי ישראל יכולה לאכוף אזור אסור לטיסה בדרום סוריה, סמוך לגבול עם ירדן. "היתרון העיקרי של אסד הוא חיל האוויר שלו, שמפציץ בלי הפוגה ערים וכפרים בכל רחבי סוריה", מסביר לאבוואני. "אם ישראל תאכוף אזור אסור לטיסה בדרום, אפשר יהיה להשתלט על הגבול הדרומי ולפתוח ציר חדש לאספקת נשק לכוחות האופוזיציה. זה יעזור לנו גם במוקדי לחימה רבים".

באחד הראיונות שהעניק לאחרונה, כאשר הותקף על ידי המראיינת על הצעתו הרדיקלית, השיב לאבוואני בלי להתבלבל: "ממי את מתכוונת לבקשת עזרה? מי ימנע מהמטוסים של אסד להפציץ אותנו, אמריקה? אירופה? נאט"ו? ניסינו לפנות לכולם. ישראל היא האפשרות היחידה שלנו". גורמים שונים בסוריה האשימו אותו בבגידה ובשיתוף פעולה עם האויב. לאבוואני לא מתרגש.

"אנשים רבים בסוריה מבינים כיום שהמציאות במזרח התיכון השתנתה. כל המושגים שחונכנו עליהם השתנו. השותף הופך לאויב, ולהיפך. ה'אחים' מעיראק שבאים לרצוח אזרחים ברחובות, אלה השותפים שלנו? ומה לגבי ה'חברים' מאיראן שעוזרים למשטר לבצע את הטבח הגדול ביותר במאה ה-21? רבים בעם הסורי מוכנים לשקול פתרונות חדשים".

יהיה קשה לשכנע את הישראלים. התמונות שמגיעות כיום מסוריה הן של אופוזיציה קיצונית ומטורפת.

"אין מי שמפחד מהפיכת סוריה למדינה סונית קיצונית יותר מאשר העם הסורי – כולל הרוב הגדול של הסונים. אני סוני מאמין וזה מפחיד אותי. חשוב לזכור שאם המיעוטים בסוריה והאוכלוסייה הסונית המתונה ישלבו כוחות, יהיה רוב למען הדמוקרטיה. זה הכיוון לשאוף אליו. אסד מנסה לעשות הפרד ומשול, ומעודד את הקיצוניים. אנחנו זקוקים לגיבוי במאבק נגדם".

מה לגבי רמת הגולן?

"היו מי שניסו לעוות את הדברים שאמרתי לתקשורת הערבית, ולטעון שהצעתי למכור את הגולן לישראל. זה לא נכון. אני מאמין שאנחנו צריכים למצוא יחדיו פתרון לסוגיית הגולן, בהתבסס על החלטות האו"ם. הגולן יכול להפוך לאזור משותף של תעשייה ותיירות, פארק שלום בינלאומי, בלי שיהיה צורך לפנות את התושבים הישראליים. בכל מקרה, דבר אחד ברור: אם סוריה תקרוס, או תתפרק לארבע מדינות – מדינה עלאווית בחוף, מדינה כורדית במזרח, מדינה דרוזית בדרום ומדינה קיצונית במרכז – לא יהיה מי שיוכל לדרוש את הגולן מישראל. במצב כזה נאבד את כל סוריה וגם את הגולן.

"הפתרון שאני מציע הוא להציל את סוריה ולפתור את סוגיית הגולן בדרכי שלום. חאפז אסד דיבר על הגולן במשך שלושים שנה והבן שלו ממשיך בדיבורים, אבל הם לא עשו דבר כדי להשיב את הגולן. הדרך היחידה לעשות זאת תהיה באמצעות שלום עם ישראל. גם ישראל צריכה לחשוב מה טוב לה. הגולן יכול להפוך למוקד של פריחה ושגשוג לשני העמים, אבל הוא גם יכול להפוך למוקד של מלחמה, ואנחנו רואים כבר עכשיו שחיזבאללה מנסה להתבסס שם ולהשתמש בארגונים הקיצוניים כדי לתקוף את ישראל".

"העולם הערבי מעוניין בשלום עם ישראל"

במערכת הביטחון עוקבים בעניין אחר התבטאויותיו של לאבוואני, אבל שומרים על מרחק בטוח. הקו הרשמי של ישראל הוא לא להתערב במלחמה בסוריה. עם זאת, גורמים בכירים במערכת הביטחון הודו לאחרונה שישראל מסייעת למורדים הסורים המתונים בדרכים שונות, בעיקר הומניטריות.

ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, סבור שיש לחפש גשרים לגורמים המתונים בסוריה: "אני בקשר עם אנשי אופוזיציה סוריים כבר יותר משנה, ולאבוואני מייצג מציאות שאנחנו פחות מכירים. רבים בסוריה התפכחו משטיפת המוח של המשטר והבינו שהאמירות הישנות לגבי ישראל לא רלוונטיות".

הרצוג מדגיש כי "במלחמה בסוריה, שני הצדדים מסוכנים מאוד. היתרון היחסי של ישראל הוא בתחום ההומניטרי. ביקרתי בשבוע שעבר באוגדת רמת הגולן וראיתי את מה שקורה בגבול - מצד אחד, איום גדול מצד חיזבאללה וארגוני הג'יהאד, ומצד שני עבודה הומניטרית מרשימה מאוד. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יכולים ליצור קשרים עם החברה האזרחית המתונה בסוריה. במקרה של כמאל לאבוואני, אני הייתי שמח לראות אותו מגיע לישראל".

ד?ר ניר בומס, חוקר ישראלי שנמצא בקשר שוטף עם פעילי אופוזיציה בסוריה, סבור כי דבריו של לבוואני מכוונים לא רק לישראל, אלא לכלל מדינות המערב. ?הוא מנסה להעביר מסר שהאופוזיציה הסורית המתונה היא עדיין הפיתרון היחיד למצב בסוריה. הבחירה היא לא רק בין אסד ואלקאעדה, יש חזית נוספת והוא מנסה באמצעות המהלך הזה לבדל את האופוזיציה מהארגונים הקיצוניים?.

לאבוואני עצמו מדגיש כי שותפות האינטרסים שהוא מתאר בין ישראל לבין האופוזיציה המתונה בסוריה, נכונה גם לגבי מדינות אחרות באזור. "ישראל מוקפת במדינות סוניות שרואות באיראן איום על ביטחונן. איראן היא הסיבה העיקרית לחוסר היציבות באזור. בכל מקום בו יש אלימות, אפשר לראות את המעורבות האיראנית".

"ישראל, לעומת זאת, היא מדינה שיכולה להשתלב באזור", טען, "העולם הערבי מעוניין בשלום עם ישראל על בסיס יוזמת השלום הערבית, שמציעה פתרון הוגן בנושא הפלסטיני. לירדן, מצרים וטורקיה יש כיום יחסים מלאים עם ישראל, אבל הפוטנציאל גדול הרבה יותר. המפתח הוא שינוי המצב בסוריה – החלשת הנציגות האיראנית, הבסת הקיצוניים וחיזוק הגורמים שמעוניינים ביציבות ובשלום". לא חייבים להסכים עם הניתוח שלו, אך תהיה זו שגיאה לא להקשיב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully