על רקע שביתת עובדי משרד החוץ שנכנסת ליומה השני, שני דיפלומטים ישראליים בחו"ל הסכימו לשתף את וואלה! חדשות בסיבות האישיות שבגללן הם הצטרפו לשביתה, החל מתלוש השכר ועד לקשיים המשפחתיים. השביתה במשרד החוץ, שהחלה ביום ראשון בצהריים במחאה על תנאי שכרם של העובדים, גרמה כבר לביטול ביקור מתוכנן של שר הביטחון באיטליה בשבוע הבא, וצפויה לגרום בימים הקרובים שורה של נזקים מדיניים וכלכליים למדינה. היום (שלישי) יכנס שר החוץ אביגדור ליברמן מסיבת עיתונאים מיוחדת בנושא.
עוד בוואלה! חדשות:
ג'ודי צייצה: "מתפללת שנצליח להירדם לכמה דקות"
סופית: עסקים יישארו פתוחים בתל אביב גם בשבת
כך העבריינים מעלים את מחירי הדירות במרכז הארץ
"כואב לי לשמוע על הנזקים שנגרמים בעקבות השביתה", אומר לוואלה! חדשות אייל סיסו, הקונסול בשגרירות ישראל בהודו. "השביתה הזו קשה לי. לשבות, לא לבצע את המשימות, זה בניגוד מוחלט לחינוך שלי, לכל תפיסת העולם שלי. הסיבה שבגללה הגעתי מלכתחילה למשרד החוץ היא הרצון לשרת את מדינת ישראל. זה מצב מוזר עבורי, אבל אני מבין שהגענו אליו כי לא הייתה ברירה".
סיסו משרת במשרד החוץ מזה שני עשורים. הוא הוצב בעבר בשגרירויות ישראל באוזבקיסטן, דרום קוריאה ומצרים. "אף פעם לא חיפשתי הצבה במקומות קלים, מבחינתי מה שחשוב זה מקומות מעניינים שמאפשרים שירות משמעותי". בהודו הוא מוצב זה שלוש שנים ואחראי על כל העניינים הקונסולריים בשגרירות - החל מסיוע לישראלים שנפצעים או נתקעים במהלך טיולים במדינה ועד למתן אשרות לעובדים זרים להגיע לישראל.
"בשנה שעברה טיפלנו ב-452 ישראלים שנזקקו לעזרה", הוא מספר. "כשמדובר על סיוע לישראלים בהודו, אין יום ואין לילה. יכולים להקפיץ אותי לשגרירות בכל שעה. דווקא בגלל זה, קשה לי להתמודד עם המצב שיצרה השביתה, שאנחנו נאלצים לדחות בקשות לסיוע. אני מקווה מאוד שהשביתה תסתיים בהקדם ונוכל לשוב לעבודה, אבל זה תלוי קודם כל במשרד האוצר, שמסרב להתייחס ברצינות לבעיות שלנו. אנחנו לא מבקשים להיות עשירים, אלא להגיע למצב שאפשר לשרת את המדינה בלי לשרוף חסכונות ולסכן את העתיד שלנו".
"זה היה ויתור כלכלי משמעותי"
עובדי משרד החוץ דורשים הסכם שכר קיבוצי, כולל עדכון השכר המשולם לדיפלומטים בחו"ל. העובדים דורשים שההסכם יתחשב בקשיים הייחודיים שלהם, כמי שיוצאים כל כמה שנים לשליחויות בחו"ל ולכן נאלצים לפרנס את משפחותיהם ממשכורת אחת בלבד היות ולרוב בן או בת הזוג של הדיפלומט אינו עובד במהלך השליחות, או עובד במשרה חלקית, ולהתבסס על חיסכון פנסיוני אחד בלבד.
"אני הייתי עד כה בארבע שליחויות", משתף סיסו. "בת הזוג שלי בת 42, אין לה מקום עבודה קבוע, היא נאלצה להתפטר מהעבודה האחרונה שלה בארץ כדי שנוכל לצאת לשליחות בהודו. עכשיו היא מועסקת בעבודה פקידותית בשגרירות. כשנחזור לארץ, עם שלושה ילדים, אף אחד לא מבטיח לה שתמצא עבודה. בינתיים, בזמן שאנחנו בשליחות, הפנסיה שלי נגבית לא מהמשכורת שלי, אלא ממשכורת בסיס פיקטיבית, שנמוכה משמעותית מהשכר שלי. הפסקתי לספור כמה פעמים אשתי אמרה לי עזוב, למה אנחנו צריכים את זה, תעבור לתחום אחר, למקום שיודע לתגמל אנשים על העבודה שלהם".
דברים כמעט זהים אמרה לוואלה! חדשות עדי פרג'ון, סגנית שגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית. השגרירות שלה, שמאוישת בשלושה אנשים: שגריר, סגנית שגריר וקצין ביטחון - אחראית על כל מדינות האיים הקריביים, כולל האיטי וג'מייקה. היא מוצבת שם זה חצי שנה. "בן זוגי הוא איש היי-טק, מהנדס עם תואר שני מהטכניון. הוא כרגע יושב בבית ולא עובד. אנחנו חיים מהמשכורת שלי וחוסכים ממנה בלבד, כאשר החיסכון לפנסיה מבוסס על שכר בסיס פיקטיבי של כ-6,000 שקלים. זו השליחות הראשונה שלי בחו"ל, ובן הזוג שלי כבר אומר שאם ככה זה אמור להיות כל החיים, לא בטוח שזה מתאים לנו".
פרג'ון הצטרפה למשרד החוץ לפני כשנתיים. עד אז עבדה בעמותות במגזר השלישי. "המשכורת האחרונה שלי, בעמותה לא עשירה במיוחד, הייתה כ-9,500 ש"ח ובנוסף היה לי רכב ממקום העבודה. כשהתחלתי לעבוד במשרד החוץ בירושלים ירדתי לשכר של 6,500 ש"ח, בחודשים מסוימים 7,000. זה היה ויתור כלכלי משמעותי, אבל לפחות בארץ חיינו משתי משכורות. מאז תחילת השליחות אנחנו שורפים חסכונות, כי אנחנו חיים כאן ממשכורת אחת, עם תינוק בן תשעה חודשים והוצאות גדולות".
יש מי שיגידו שזה באמת לא נעים, אבל בכל זאת, אתם מוצבים באיים הקריביים?
"השירות כאן רחוק מאוד ממה שאנשים אולי מדמיינים. יש תנאים מאוד קשיחים שמכתיבים לנו בתחום הביטחון ויש עלינו הרבה מגבלות ביום-יום". פרג'ון נזהרת לא לחרוג מתפקידה הדיפלומטי, ולא לומר את מה שאפשר לקרוא בבירור באתר משרד החוץ האמריקני על פשיעה וסכנות לזרים במדינות שהיא אחראית עליהן. היא מסתפקת רק באמירה ש"אני מאוד אוהבת את העבודה שלי ונהנית לקדם שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל למדינות שאנחנו אחראים עליהן, אבל זה לא פיקניק לשרת כאן".
סיסו מספר דברים דומים: "מאז הפיגוע לפני שנתיים נגד אשתו של נציג משרד הביטחון בהודו, שמטען הוצמד למכונית שלה, הילדים שלי מזהירים אותי בכל פעם שאנחנו נמצאים בנסיעה ומתקרב אלינו אופנוע. הם היו איתנו גם במהלך השליחות בקהיר, שם תנאי הביטחון היו הדוקים עוד יותר. חלק גדול מהילדות שלהם עבר עליהם בצל חששות מהסוג הזה. אני לא מבקש פיצוי על כך אלה החיים שבחרנו וזה חלק מהחינוך שלנו. אני רק מבקש שהמדינה לא תפקיר את השליחים שלה, שתאפשר לנו לעשות את עבודתנו".
"אנחנו ממשכנים את העתיד שלנו בשביל השליחות כאן"
מעבר להיבט הביטחון האישי, פרג'ון מדגישה את המחיר הכלכלי של השליחות. " דוגמא קטנה: בארץ הייתה לי מכונית קטנה וישנה שהייתה סוחבת אותי כל יום מהבית למשרד בירושלים. מכרתי אותי ב-6,000 ש"ח כשיצאנו לשליחות. הייתי שמחה לרכוש כאן רכב דומה, אבל דרישות הביטחון ותנאי הכביש מכתיבים שצריך לקנות, על חשבוננו, רכב חזק וגדול יותר. יש עוד הרבה דוגמאות כאלה. השורה התחתונה היא שאנחנו באמת אנשים צנועים, אין לנו דרישות יוצאות דופן, אבל נוצר מצב שאנחנו ממשכנים את העתיד שלנו בשביל השליחות כאן".
"אני באופן אישי עוד במצב סביר, כי הודו מדינה לא יקרה", אמר סיסו. "מצליחים להסתדר אף שהשכר נמוך. אבל יש אנשים במדינות בדרום אמריקה, במזרח אסיה ובאירופה שבהן יוקר המחיה עלה מאוד בשנים האחרונות - אבל השכר לא עודכן. הם במצב קשה, שורפים חסכונות וחיים על כסף של ההורים. זה מצב לא תקין".
עובדי משרד החוץ פתחו בעיצומים בקיץ שעבר, במחאה על שחיקה מתמשכת בשכרם, במקביל לעלייה ביוקר המחיה ברבות מהמדינות שדיפלומטים ישראליים משרתים בהן. בחודשים האחרונים התנהל הליך גישור ביניהם לבין משרד האוצר, אך המגעים בין הצדדים עלו על שרטון. העובדים מתעקשים על הדרישה להסכם שכר קיבוצי חדש, ואילו באוצר טוענים שעובדי משרד החוץ מקבלים משכורות מן הגבוהות במגזר הציבורי, ומוכנים לדון אך ורק בהצעות נקודתיות לסיוע למשפחות הדיפלומטים, כמו למשל מימון מעונות יום לילדים מתחת לגיל שלוש או פתיחת קורסים לייעוץ מקצועי לבני ובנות זוגם של הדיפלומטים.
"הפערים מול האוצר ניתנים לגישור", אמר סיסו. "הבעיה היא שהצד השני לא מוכן להתקדם לכיווננו. אנחנו לא שמחים לשבות. בשבילי זו הפעם הראשונה מאז שהתחלתי לעבוד במשרד החוץ שאני דוחה בקשות של אנשים לסיוע. אני יודע כבר על משלחת כלכלית גדולה מהודו שהייתה אמורה לבקר בארץ כדי לסגור עסקה בהיקף של מאות מיליונים, וכרגע הגעתה נדחתה בגלל השביתה. אני באמת מקווה שנצליח למצוא פיתרון בקרוב".
במשרד האוצר, בינתיים, מפנים אצבע מאשימה לוועד עובדי משרד החוץ, ואומרים כי העובדים מעלים דרישות "לא הגיוניות". במשרד טוענים כי הדרישה של העובדים לשינויים בשכר "לא מציאותית", לאור העובדה שהשכר במשרד החוץ "הינו מהגבוהים במגזר הציבורי" ולאור המגמה הכללית של קיצוצים והתייעלות במגזר הציבורי. באוצר גם מצביעים על כך שבשנת 2011 קיבלו עובדי משרד החוץ העלאת שכר של כ-17%, יותר מאשר שאר העובדים במגזר הציבורי. לעומת זאת, בוועד העובדים אומרים בתגובה כי בפועל הייתה העלאת שכר של 10% ולא 17%, שכן 7% הנוספים הם חלק מהסכם השכר שנחתם עם כלל המגזר הציבורי ויושם במשרד החוץ באופן רטרואקטיבי.
"עשינו מאמץ אמיתי להציג פתרונות בנושא החשוב של משפחות הדיפלומטים", אומרים באוצר. "אנחנו מבינים את המצוקה ומעוניינים לעזור, אבל ועד העובדים מתעקש על דרישות לא ריאליות בתחום השכר".
לפניות לכתב: amir.tibon@walla.com