(צפו: העברת חוק הגיוס בכנסת בקריאה שניה ושלישית)
בעולם מושלם, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה קורא אליו לחדר את שר האוצר, יאיר לפיד. "תראה יאיר", הוא היה פותח, "לפני כשנתיים נכפה על הממשלה שבראשותי לחוקק חוק גיוס חדש בפרק זמן קצר. המצב הכלכלי בעולם היה קשה, עמדנו בפני תקציב אחרון לפני בחירות, וידעתי שאין סיכוי שאצליח לחוקק את החוק וגם להעביר את התקציב השנתי. לכן העדפתי ללכת לבחירות. והנה, השגת תוצאה מדהימה ומיניתי אותך לשר אוצר. כצפוי, אתה אכלת קש בשנה האחרונה, ספגת ביקורת מכל עבר והדרדרת בסקרים. אני לא יכול להכחיש שזה שימח אותי קצת".
"אבל מצד שני", ודאי היה אומר נתניהו, "נתת עבודה. העברת תקציב לשנה וחצי, ועכשיו עבר חוק השוויון בנטל. 'יש עתיד' לקחה חלק גם בהעברת חוק המשילות. חוק השוויון בנטל, לטוב ולרע, הוא נטו עבודה של המפלגה שלך ושל הבית היהודי. כשהחוק הוצג אתמול (שלישי) במליאה, נכחו חברי כנסת רבים מאותן שתי המפלגות. אבל רק שלושה חברים מהליכוד-ביתנו כיבדו את המעמד בנוכחותם. אני לא יכול לבוא אליהם בטענות - גם אני לא הייתי. אז רציתי לומר לך 'תודה'".
פוסט פוליטי - לכל הטורים
באותו עולם מושלם, לפיד היה מחייך ומודה בנימוס לראש הממשלה. ואז הוא היה פונה לנתניהו ואומר: "ביבי, ברגע של כנות, צריך לומר את הדברים הבאים: נכון שדחפנו את הצעת החוק הזו, אבל כל האמירות שאני שומע מחלק מחברי מפלגתי - ולפעמים אפילו מעצמי - על כך שהחוק בא לעולם בזכותנו, הן לא הכי מדויקות. מי שאחראית לזה יותר מכל היא נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בינייש, שביטלה את חוק טל. אנחנו רק היינו השליח. וכל העסק הזה של ה-5,200 חרדים שיתגייסו מדי שנה, ובכן, הוא קצת מבלבל. זה 5,200 מתוך 50 אלף חרדים בגילי 26-18, ולא מתוך מחזור גיוס שנתי של 8,000. נראה לי שחלק מהציבור קנה את העניין הזה שבכל מחזור גיוס, רוב החרדים יתגייסו לצבא או לשירות אזרחי. זה פשוט לא נכון, וחייבים להבהיר זאת. אמנם מדובר בחוק היסטורי, אבל למען האמת יש לנו עוד הרבה עבודה להוכיח כי זה הדבר שהכי נכון לעשות. וזה לא תלוי רק בנו - אנחנו די תלויים מעכשיו ברצון של החרדים".
ואז, לתוך עולם מושלם זה, היה נכנס לחדר שר הכלכלה והמסחר, נפתלי בנט. "שמעתם מה חבר הכנסת אלעזר שטרן (התנועה) אמר לבית היהודי במליאה, על ההתעקשות שלנו להאריך את משך השירות של בחורי ישיבות ההסדר רק בחודש אחד? 'אל תוציאו לנו אצבע משולשת בפרצוף ותגידו לנו שהארכתם בחודש אחד'", הוא אמר. "'אני יודע מה זה חודש. זו בדיחה'".
"ועל זה שסירבנו שתהיה מגבלה על כמות המשתתפים במסלול הישיבות הציוני", היה ממשיך בנט בעולם האוטופי, "הוא בכלל נכנס בנו: 'אין מגבלות? רק לחרדים נגיד 1,800? רק לחרדים נגיד שזה עד גיל 21 ובישיבות שלנו 23? נכון, מקרב הציונות הדתית מתגייסים יותר. אבל למה אנחנו משווים את עצמנו אליהם? זה התרבות שעליה גדלנו בציונות הדתית - אם המדינה נותנת, אנחנו לא ניקח? ואחרי זה, כשנהיה יותר חלשים פוליטית, מה נגיד? שגונבים לנו את המדינה?'".
"תשמעו חברים", בנט ודאי יוסיף, "בעולם המושלם שיצרתם כאן, בלי כל הקיצוניים מהמפלגה שיושבים לי על הזנב שלא נזכיר את זה שמרד בי בהצבעה על החוק הגיוס - הייתי חותם על כל מילה של שטרן".
פתאום נכנס ליברמן
פתאום היה נכנס שר החוץ, אביגדור ליברמן. "שמעתי שחוגגים פה עולם מושלם. אז אני מודה: הודענו בכל מקום שבלי הכללת הערבים בחוק הגיוס, לא נתמוך בחוק. והנה החוק עבר בלי עניין הערבים. הבנתי, התמתנתי והתגמשתי. אבל מעכשיו אפסיק לפמפם את העניין הזה, שאצלי מילה זו מילה". ואז גם שרת המשפטים, ציפי לבני, הייתה מצטרפת לדיון ואומרת: "החלטתי לעזוב את תפקיד מבקרת הממשלה. בעולם מושלם, אמשיך לעשות ככל יכולתי בעניין התהליך המדיני ובנושא החקיקה. "אבל במה שאני לא עוסקת אפסיק לכתוב בפייסבוק סטטוסים חסרי תכלית".
היישר מישיבת האופוזיציה המיוחדת היו פורצים לחדר העולם המושלם בני הברית החדשים: יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ויו"ר ש"ס, אריה דרעי. "אני יודע ששיחקתי אותה תקשורתית", יגיד הרצוג כשהוא מתקשה למחוק את החיוך מפיו, "אבל האמת שהעניין הזה מיצה את עצמו מהר מאוד. העובדה שלא הצלחנו להזיז כמעט דבר במהלך עשרות הדיונים שניהלו ועדות הכנסת על אותם 'חוקי המריבה', לא מצדיקה שנשבור את הכלים. אולי הרסנו לכם את החגיגה, אבל אני לא בטוח שזה שווה. ומה נעשה בפעם הבאה? נחסום בגופנו את הכניסה למליאה? מה גם שהדיונים האלטרנטיביים של האופוזיציה היו מלאכותיים. הדבר היחיד שעורר אותנו שם היה כשמירב מיכאלי (העבודה) אמרה 'שאלוהים יודעת', וחבר הכנסת אריאל אטיאס לא ידע מאיפה היא הביאה את זה. 'זה לרגל חג פורים?', הוא שאל".
"ואין לך איזה וידוי בעניין אחוז החסימה?", יתעניין ראש הממשלה.
"אה, זה", יגיד הרצוג. "כן, זה נכון שלפני שלוש שנים רציתי להעלות אותו ל-4 אחוזים. אני מתכוון לצאת לציבור ולהודות שבפעם הקודמת פשוט רציתי לחסום את אהוד ברק".
"ואתה, מר דרעי, אין לך מה לתרום לעולם המושלם שלנו?", ישאל נתניהו.
"תראה, ביבי", הוא יאמר, "האמת היא שלעמוד במכסות לא תהיה לנו בעיה. אם כיום מתגייסים 3,000 בשנה, הרי שלהגיע ל-5,200 לא צריכה להיות בעיה. זה אפילו יכול להיות טוב לנו. גדולי הדור האשכנזים שוקלים לשבור את הכלים בתור עיקרון. יש מצב שאף חרדי לא יתייצב לצו ראשון. זה יעורר כאן שסע עמוק שאני חרד ממנו, ואני הולך לעשות ככל יכולתי כדי למנוע את זה. בנוסף אני הולך לשבת עם גדולי התורה שלנו, ולבקש מהם לחדול מלכנות את אנשי הציונות הדתית בכינויי הגנאי - מ'רשע מרושע' ועד 'עמלק'".
"אם כך חברים", יסכם נתניהו את הדיון, "אפשר להוציא על זה הודעה לעיתונות?". "לא", יאמרו כולם פה אחד. "העולם המושלם שלהם הוא העולם הקורס שלנו. בלי מיסוך עשן הפוליטיקה, איך נוכל לסגור את הדברים החשובים באמת? חייבים לשמור את זה בינינו".