אמון מהחרדים ודאגה לנשים: שקד סיפקה את הסחורה?

שבעה חודשים וחצי ישבה הוועדה בראשות ח"כ איילת שקד על חוק השוויון בנטל, עד שהוציאה מידיה את החוק כשהוא מוכן לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. זמן סביר לחלוטין במונחי תהליכי חקיקה, אבל זמן ארוך כשבג"ץ יושב לך על הזנב ואנשי "יש עתיד" רק רוצים שהחוק יעבור כבר והם יוכלו לסמן כוכב על החגורה.

ההסכם הראשוני בעניין השוויון בנטל עוגן בהסכמים הקואליציוניים עם הבית היהודי ויש עתיד. ועדת פרי, שמנתה שישה שרים, יצרה את המסגרת החוקתית. גורמים פוליטיים תהו בחודשים האחרונים מה ה"ביג דיל", על מה היה להם כל הרבה לדבר בוועדה? שקד נשמעה אתמול עייפה אך מרוצה. מבחינתה, ניתן לזקוף לזכות הוועדה שלושה הישגים משמעותיים: ביטול הארכת שירות הנשים בצה"ל שעליו החליטה ועדת פרי (הדיון אתמול בנושא היה רווי אמוציות כאילו אנחנו בתחילת הדיונים); שיפור מנגנוני הפיקוח בנוגע לשירות החרדים; ומתן תקופת התארגנות של חצי שנה לגיוס החרדים במקרה שלא תהיה עמידה ביעדים.

הישג נוסף, בהחלט לא מבוטל, היה השתתפות החרדים בישיבות הוועדה. מדיוני ועדת פרי הודרו החרדים, מה שהגביר אצלם את האנטגוניזם הטבעי ממילא כלפי ההסדר שרוקחים עבורם. שקד הצליחה לייצר עמם יחסי אמון, שהגיעו לשיא בבקשה שהפנה אליה ח"כ משה גפני עם תחילת שלב ההצבעות בוועדה. "כשאנחנו באים לישיבה, שנדע אם יש סיכום. נדע לא לבוא. לא להתבזות", הוא ביקש ממנה מול חברי הוועדה, "רק תגידי לנו קודם אם הגעתם לסיכום". ועוד אמר הח"כ שכלל לא היה חבר בוועדה: "ברור לחלוטין שלך יש חלק גדול בזה שאנחנו יושבים פה".

אבל עם כל הרצון הטוב, שקד לא הצליחה להביא להם את הסחורה האמיתית. במקרה שלא תהיה עמידה ביעדים, לא יוטלו סנקציות כלכליות על החרדים – כפי שהם ושקד רצו – אלא יוחל עליהם חוק הגיוס. שקד מודה שבעניין הזה היא נחלה אכזבה. מבחינתה, חוק מרוכך יותר עם סנקציות כלכליות בסופו היה עושה את העבודה באופן יעיל יותר. אבל גם כך היא משוכנעת שהחוק הוא חוק טוב, ובעיקר שלא אמורות להיות לחרדים שום בעיות לעמוד ביעדים.

בדיעבד, לשתי החלטות שהתקבלו בתחילת הדרך הייתה השפעה על כך שהחוק עבר עם מינימום משברים. הראשונה הייתה לתת לאיש יש עתיד לעמוד בראש ועדת השרים שתביא את החוק לקריאה ראשונה, אך את הוועדה הפרלמנטרית להפקיד בידי נציג הבית היהודי. לו גם הוועדה הזו הייתה של יש עתיד, בבית היהודי היו עושים צרות מכאן ועד הבקו"ם.

ההחלטה השנייה הייתה של נפתלי בנט, להטיל את כובד משקלו על כך ששקד תעמוד בראש הוועדה. מימינה של שקד ניצבים בבית היהודי חברים שלעתים נדמה שלא פחות משהם רוצים בטובת מצביעיהם, הם מחפשים את קרבת החרדים. רק השבוע הודיעו כמה מהם שלא יעבירו את חוקי המשילות אם חוק השוויון בנטל לא ישונה לטובת החרדים. אחד מחברי המפלגה, מוטי יוגב, אף שקל להצטרף לעצרת המחאה של החרדים ביום ראשון.

תזכורת מהשנה האחרונה, למי ששכח: הרב עובדיה יוסף המנוח כינה את המפלגה "בית של גויים"; בהלווייתו חטפו חברי כנסת מהבית היהודי בעיטות ודחיפות; אחד מחברי מועצת חכמי התורה של ש"ס כינה את המפלגה עמלק ובהזדמנות אחרת דימה את שלטונם לסיר שבו התינוקות עושים את צרכיהם; ח"כ גפני הבטיח שברגע שיוכל הוא יסגור את ישיבות ההסדר. אבל הם מפנים את הלחי השנייה ובטוחים שזה גשם. חברים, לא שמתם לב שאנחנו בשנת בצורת?

שלוש הערות על דוח מבקר המדינה בעניין הבחירות האחרונות, שפורסם בשבוע שעבר:

1. שוב ושוב קורא מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, למחוקק לשנות ולהתאים את חוקי הבחירות. בפרק הראשון נספרו שש פעמים שבהן הוא מפציר בחברי הכנסת לעשות מעשה ולשנות את החוק. הלב ממש יוצא אליו, מה יהא על תחינותיו? סביר להניח שכלום. מן הסתם נקרא את אותם הדברים בדיוק בדוח שיכתוב גם לאחר מערכת הבחירות הבאה.

2. מדוע מרדכי ציבין, איש כפר חב"ד, מצא לנכון לתרום 1,000 שקלים גם לליכוד, גם למפלגת העבודה וגם לש"ס?

3. אחת התרומות הבולטות שקיבלה "התנועה" של ציפי לבני הייתה מקיבוץ כפר גלעדי. לא סתם כמה מאות שקלים, אלא 15 אלף. אגב, 86 קולות קיבלה "התנועה" בקיבוץ. העבודה זכתה ב-126, אבל לא ראתה אגורה אחת שחוקה.