הם חברים באחד המועדונים האקסקלוסיביים בצה"ל. אחריות כבדה מונחת על כתפיהם ולעתים הם נדרשים לקבל החלטות הרות גורל לביטחון המדינה. הם נבחרים בקפידה, ורק מפקד חיל הים מאשר את קידומם. אלו הם מפקדי הצוללות.
לקראת הגעתן של שתי צוללות דולפין חדשות מהמתקדמות בעולם, מהמספנה הגרמנית לבסיס חיל הים בחיפה, פורצים בחיל הים צוהר לעולמם של נבחרי החיל שפועלים מתחת למים, הרחק מגבולות מדינת ישראל.
מפקד שייטת הצוללות ש-7 בשנתיים וחצי האחרונות הוא אל"מ ג', בחור חייכן ורחב כתפיים; ניכר בו שקור רוח הוא תכונה בולטת באישיותו. ג' בילה את רוב שנותיו כחייל וכקצין על סיפונן של צוללות גל ודולפין, להוציא שירות קצר יחסית על ספינת טילים. תפקידה של שייטת הצוללות שעליה מפקד ג' לאסוף מודיעין ולסייע לכוחות אחרים של צה"ל, אך ייעודה המרכזי להיות כוח תקיפה תת-מימי ולהשמיד כלי שיט של האויב.
מפקד צוללת מתחיל את דרכו בקורס צוללן, למעט מקרים נדירים שבהם מוסבים לתפקיד קצינים ממערכים אחרים בחיל הים. "זה סיפור מורכב", מסביר קצין בכיר בחיל הים. "איך אתה מביא לצוללת אנשים שהכול בצה"ל פתוח בפניהם, כי הם סופר איכותיים וכולם רוצים אותם?". בקורס היוקרתי מתחיל התהליך שבו נבחרים האנשים שיצאו למבצעים מיוחדים, שבמהלכם ישהו מתחת למים במשך שלושה שבועות, במתח עצום. בשנה החולפת היו לא פחות מעשרה מבצעים כאלה ועל אחד מהם הוענק צל"ש.
בשנה האחרונה הוגדלו קורסי הצוללן בצה"ל פי שניים, כדי לעמוד בדרישה לאייש את שתי הצוללות החדשות עד סוף השנה. לפי שיטת ההפעלה של חיל הים, כמו בציים המערביים, בכל צוללת פועלים שני צוותים שמפעילים את הכלי בכל שעות היממה, כדי לא לבזבז "שעות צוללת", שהן משאב יקר מאוד.
מקצוענות. זו המילה שחוזרים עליה השכם והערב בשייטת הצוללות. אם אתה לא מקצוען, אתה עושה טעות שחושפת אותך בפני האויב. אם נחשפת, המשימה נגמרת ומתחיל מבצע הישרדות. מפקד הצוללת צריך לעשות הכול כדי לחזור מהר הביתה.
"הלוחמים בוחנים את המפקד מכף רגל ועד ראש"
מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (מיל') אליעזר צ'ייני מרום, מסביר שמפקד החיל מאשר באופן אישי כל מועמד ומועמד לתפקיד מפקד צוללת, עוד לפני שהחל לעבור מבחנים והערכות בוועדות מקצועיות. "התהליך מתחיל בכניסה לקבע ומסתיים אחרי עשר שנים במקרה הטוב", אומר צ'ייני. "תהליך ההכשרה כולל ליווי של מפקדי צוללות ותיקים, המכונים טיצ'רים. הם מפרקים להם את הידע לגורמים ולאחר מכן מלווים אותם בהפלגות. כל מועמד יוצא עם מפקד צוללת להפלגות כעוזר, עד לרגע שבו מחליטים שהוא בעל ניסיון ומספיק מקצועי כדי לפקד על הצוללת".
לדברי צ'ייני, כל מבצע צוללת מתחיל מהבאתו לאישור מפקד החיל, עם הצגת תרחישים שונים ותגובות אפשריות למקרה שהצוללות נחשפות באזורים רחוקים משטח המדינה. בסמכותו של מפקד הצוללת לתקוף צוללת אחרת או כלי שיט שיאיים עליו, ללא קבלת אישור מהממונים עליו.
"הוא חייב להישאר חשאי, אחרת אין משימה", מסביר צ'ייני. "צוללת היא כלי מאוד רגיש למרות שמיטב הטכנולוגיה של ישראל נמצאת בתוכו. כשאני אומר חשאי זה כולל ספינות אזרחיות שעשויות לדווח עלייך. בדרך אל היעד, בזמן שאתה יושב על היעד ומהיעד הביתה - אתה חשאי. נקודה. זו משימה סופר-קשה ומאוד מורכבת. כשצוללת יוצאת למבצע מורכב אתה בעיקר דואג. סומך, אבל דואג שמפקד הצוללת ולוחמיו יבצעו את המשימה ויחזרו הביתה בשלום. אצלי היה נהוג שלפני הפעולה מפקד הצוללת עובר דרכי ואני אומר לו שיש ביננו הסכם לא כתוב, שכולל גיבוי מבחינתי ואחריות מבחינתו. המעגל נסגר עם חזרתו. הוא חייב לדבר איתי. לספר לי איך היה".
בשונה ממפקד גדוד שיכול "להתאוורר בחוץ", או ממפקד טייסת שמתייעץ בקשר עם חבריו ועם מפקדיו בעורף, אצל מפקד הצוללת הבדידות היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד. "יש סביבו עשרות לוחמים, שכל אחד מהם הוא גם טכנאי, והם בוחנים אותו מכף רגל ועד ראש", מציין צ'ייני. "הם יודעים היכן כל שיערה שלו נמצאת; אם הוא מוטרד, לחוץ, או כועס. לכן הוא חייב להיות קר רוח. האתגר הפיקודי הוא מטורף. הצוללת יכולה להפוך בקלות לחומר נפץ חברתי ומשום כך נבחרים לצוללות הטובים ביותר".
אחד מ-20 מועמדים יסיים את הקורס
צוות של צוללת בנוי מכמה מחלקות: מרכז טכני מכונה, חשמל ובקרה; בנ"צ - בקרת נשק צוללת; גנ"צ - מערכת גילוי ניווט צוללת; אלת"מ - אלקטרוניקה תת-מימית, או במילים אחרות סונאר, העיניים של הצוללת במעמקים.
החבר'ה הצעירים ביותר, עד דרגת רס"ל, הם הטכנאים והמפעילים הזוטרים. כולם חתומים על קבע לשנה וחצי ולפחות. עליהם ממונים ראשי הצוותים - נגדים מיומנים המוגדרים כמפעילים ברמה מאוד גבוהה. הם הלב התפעולי של הצוללת. מעליהם ממוקמים מפקדי המחלקות קצין הנשק, הקצין הטכני וקצין הגנ"ק (גילוי, ניווט וקשר). כאמור, בצוללת שני צוותים, ולכל אחד מהם מפקדי מחלקות משלו. מעל מפקדי המחלקות נמצא סגן מפקד הצוללת, ובראש הפירמידה ניצב המפקד.
אנשי הקבע מהווים כמחצית מאנשי הצוללת. רבע מהאנשים הם קצינים, כולם טכנאים ומעפילי מערכות. הם יודעים לפרק את הצוללת עד לרמת הבורג ולהרכיב אותה מחדש. שני צוותי הצוללת עובדים במשמרות של 11 שעות. כל מי שעולה לצוללת עובר מיונים מיוחדים - כולל הטבח וקצין המודיעין.
את הגיבוש הראשוני עוברים כרבע מהמועמדים לשירות. מהמתגייסים שיתחילו את קורס צוללן כ-30% יעברו. חלקו הראשון של הקורס ממיין, אך לאחר חמישה חודשים כמעט שאין נושרים. מכל 20 מועמדים לקורס צוללן, יסיים אותו אחד.
"אני מחפש אצל הלוחם בצוללת תכונות אופי שקל לחיות אתן", מסביר קצין בכיר במערך שייטת הצוללות. "למרות שאתה לא מושלם אני צריך חוסן נפשי מאוד ייחודי. בסוף אתה יוצא למשימה שלא תמיד אתה יודע מהי". מדובר באנשים שבקלות יחצו את ה-700 בפסיכומטרי, שלא יתקשו ללמוד את המערכות המורכבות של הצוללת. "אנחנו פחות מסתכלים על הצלחה בלימודים", מוסיף הקצין הבכיר. "לתיכון יש יכולת ניבוי מזערית. אני יותר צריך שיהיו לצוללן חוסן פנימי, יכולת הנעה פנימית, מהימנות, יכולת שכלית גבוהה, מקצוענות, התמודדות עם שטח אפור, פיקוד ובעיקר מקצוענות".
טורפדו זה גזר דין מוות
חליפות הלחימה של הצוללת שעומדת לרשותו של המפקד מורכבות מכמה סונארים. לכל אחד ייעוד שונה, כל אחד מהם רואה משהו אחר. אלו העיניים של הצוללת. היא מצוידת גם במערכות לוחמה אלקטרונית שיוצרות את מעגל ההגנה של הצוללת, ובפריסקופים שמספקים מודיעין אותות ומודיעין חזותי, כולל תקשורת לוויינית (על פי פרסומים זרים).
"אתה יכול 'לגור' בנקודה מסוימת זמן מאוד ממושך", מסביר הקצין הבכיר. "המקום הופך להיות הבית שלך, ואף אחד לא רואה אותך או יודע על עצם קיומך. בניגוד למטוס או לכלי אחר, אתה פשוט רואה ואינו נראה. אנחנו, בניגוד לספינת טילים, יכולים להתקרב מאוד אל החוף, כולל זיהוי אנשים שהולכים בקרבתו".
עוצמתה של הצוללת, על פי פרסומים זרים, כוללת נשק גרעיני וטילי טורפדו שעם מתן הפקודה יכולים לבקע לשניים כל ספינה, גדולה ככל שתהיה. כל יורדי הים יודעים שטורפדו זה גזר דין מוות.
מפקד הצוללת נדרש לקבל החלטות רבות ושונות - ממקרה קיצוני של חשיפה ועד לניהול מאזן האנרגיה של הצוללת בשגרה. הצוללת צריכה לפרוק מצברים וכל פרק זמן לעלות לפני המים, להתניע מצברים, ולצלול חזרה. כל כמה ימים הצוללת אמורה לשלוח אות חיים למפקדה. כל פעולה כזאת עשויה לחשוף אותה.
השהייה במעמקי הים לאורך זמן דורשת שתשומת הלב תוקדש למשימה בלבד, ולא לשום דבר אחר. לכן הקימו בחיל הים צוות שמטפל בבעיותיהם של בני משפחות אנשי הצוות, ובהם גם מפקד הצוללת. הדברים שנאמרים במסגרת זו מעידים אולי על אופיים החריג של אנשי הצוללות. אחת מנשות מפקדי הצוללות ניסתה פעם להגדיר את עולמם והטיחה בו: "אתה הבעיה. לא הצוללת. לא המשימה. אתה לא חושב כמו אנשים אחרים. אתה חושב לא נורמלי".
טילים על מפרץ חיפה
מפקדי הצוללות משרתים בתפקיד כשלוש שנים. השירות כרוך בשחיקה עצומה, בהיעדרות מהבית לתקופות ארוכות ובמעמסה נפשית כבדה. בימים אלו, עסוקים בחיל הים בבחירת דור העתיד של מפקדי הצוללות, זה שיקלוט את הצוללות החדשות תנין ורהב שיגיעו עד סוף השנה. הצוללת השישית של חיל הים תעגון בחופי ישראל ב-2019.
בזמן שבחיל הים מכשירים את דור המפקדים והלוחמים הבא, מתרחש במזרח התיכון תהליך התעצמות משמעותי בתחום הימי, תהליך שמקיף את המדינות השכנות ואת ארגוני הטרור שפועלים באזור. מערך טילי החוף-ים של חיזבאללה התעצם באופן דרמטי מאז מלחמת לבנון השנייה, אחרי הפגיעה המוצלחת שלו בספינה אח"י חנית מול חופי לבנון. חיזבאללה מאיים לא רק על כלי שיט צבאיים, אלא בעיקר על מפרץ חיפה. הסכנה היא שיגור טילים לעבר החוף בשיטת "מה שיוצא אני מרוצה".
הנחת עבודה של חיל הים היא שטיל היאחונט הרוסי, שעשרות ממנו נמכרו לצבא סוריה, כבר עבר לידי חיזבאללה. היאחונט הוא כאב הראש האמיתי של צה"ל ובשנה האחרונה גם של הצבאות המערביים שפועלים באזור. מדובר בטיל שיוט על-קולי הפועל נגד מטרות ימיות ויבשתיות, בשני מצבים: איתור מטרה נעה והשמדה או פגיעה במטרה סטטית. כל מה שצריך הוא קואורדינטות. הנחת יסוד נוספת היא שהזרוע הצבאית של חיזבאללה תפעל לפי הדוקטרינה האיראנית בשיטת נחיל. במקרה של עימות, יתקפו עשרות רבות של כלי שיט כלי אחד שיתקשה להדוף אותם. מיטב התוצרת האיראנית - רקטות, טילים, כלי שיט, סירות נפץ וכלי טיס מתאבדים כבר הועברו לידי חיזבאללה.
ברשותו של צבא סוריה, כך על פי פרסומים בכלי התקשורת וברשת, עשרות ספינות טילים ברמת אחזקה גבוהה, למעלה ממאה טילי חוף-ים ועוד עשרות כלי שיט ייעודיים. בשנתיים האחרונות הסורים מנסים להפוך את היאחונט שדורש רמת מיומנות גבוהה לנשק אסטרטגי שיאיים גם על מטרות מחוץ לישראל.
גם עזה שואבת המון אנרגיות מחיל הים. בסיס חיל הים באשדוד בפיקודו של אל"מ ד' נדרש לפעילות מגוונת מול חופי עזה ולהתמודדות יומיומית עם ניסיונות של דייגי עזה לפרוץ את האזור המותר לדיג מצד אחד, ומצד שני להבריח אמצעי לחימה ובייחוד טילי חוף-ים, ממצרים לעזה.
הצי המצרי לא שוקט על שמריו למרות המצב הכלכלי הקשה במדינה. נכון להיום הוא מתחזק מערך המונה יותר מ-50 כלי שיט מסוגים שונים, ארסנל משמעותי של טילי ים, מרביתם מסוג הרפון ושתי צוללות חדשות שנבנות בימים אלו. למצרים גם אופציה לבניית שתי צוללות במספנה הגרמנית, כולל פיתוח סונאר וטילי טורפדו.
על סמך ניתוח בסיסי של נתיבי התעבורה הימית באזור סביר להניח כי הברחות אמצעי הלחימה נמשכות במגוון נתיבים מאיראן, מלוב, מתימן, מסוריה, מלבנון, ממצרים ומעזה. כאן נכנסת לפעילות שייטת הצוללות, שבשנה האחרונה הגדילה את היקף שעות הים בפעילות מבצעית.
תקני המטה של חיל הים קוצצו. ואולי ברוח התקופה או עקב האיומים המתגברים בגבולות המדינה, הוחלט להגביר את שיתוף הפעולה בין חיל הים ליבשה. אחד הקשרים שהתהוו בשנה האחרונה הוא קשר בין צוללת למפקד אוגדה. הצוללת טובה לא רק למשימות הרחק מגבולות המדינה אלא יכולה גם לאסוף מודיעין איכותי בקרבת החוף בעבור כוחות היבשה.
"חיל הים נמצא בתוך קרב היבשה", מסביר קצין בכיר בחיל הים. "לא על בסיס מי פנוי באלנבי. השיטה סדורה ומקצועית. שיתוף הפעולה כולל גם ספינות טילים שמוקצות מראש לאוגדות ללחימה בקרב היבשה. ספינות הדבורה, כלי קומנדו וכלי שיט אחרים לוקחים בזה חלק. האוגדה היום יודעת מה היא תקבל מחיל הים: תצפית, אש, חילוץ והצלה, לוגיסטיקה, מבצעים מיוחדים ומודיעין בכמה רמות. זה לא מדע בדיוני. זה קורה".