הלוחמים שכבו בבוץ בעומק של שמונה סנטימטרים. הגשם לא הפסיק לרדת. 4 מעלות. כל כך קר שקשה להחזיק את האצבע על ההדק במשך יותר מדקה. סיוט למי שגדל בחום של הנגב. העיניים דבוקות לכוונות של המיקרו. מחכים לפקודות. "אתה ערוך למגע?", לוחש מפקד יחידת רימון, רב-סרן טל, באמצעי הקשר, ואחרי קבלת תשובה הוא מאשר בתוקפנות: "אין לך שתי קטנות. אין לך אפילו קטנה. קודקוד 4. יאללה. קיבלתי. תן טורבו. רות סוף".
עוד בנושא צבא וביטחון:
אמל"ח נתפס בבית מפקד בתותחנים: "מוטיבציית יתר"
הצצה: המל"ט הישראלי המשוכלל "הרמס 900" בפעולה
170 אלף טילים: האם בכירי המטכ"ל ניסו להלך עלינו אימים?
הכוח השליך רימון עשן ופתח באש משתקת על מטרות "חצי דמות" מקרטון בלב שטח פתוח עמוס בצמחייה ירוקה. כעבור דקות אחדות, צעק רס"ן טל "קדימה הסתער". הלוחמים התרוממו מהבוץ, פתחו מבערים והסתערו על היעדים. כך נראה אימון החורף הראשון בתולדות יחידת "רימון".
הנבואה של אלוף פיקוד דרום
אלוף פיקוד דרום לשעבר, יואב גלנט, ניבא את העתיד בגבול מצרים. הוא הבין שצה"ל חייב לתת מענה לחוליות הג'יהאד העולמי שצוברות כוח בחצי האי סיני ולאלה שיוצאות מרצועת עזה דרך המנהרות בציר פילדלפי במטרה לבצע פיגועים בשטח ישראל. התשובה שלו לאיומים אלה הייתה הקמתה של יחידת "רימון" בשנת 2010.
הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי, התנגד לשם. הוא חשב שהשם מעורר אסוציאציות שליליות ומעלה באוב סיפורים מן העבר על הרפתקאות ומבצעי חיסולים חסרי מעצורים בעזה שביצעו אנשי יחידת המסתערבים "רימון", שפורקה בשנת 2005. גלנט התעקש וכך חמש שנים לאחר פירוק היחידה המיתולוגית - הוקמה היחידה המובחרת, עם אותו השם.
מאז הקמתה חלפו כמעט ארבע שנים. איום חוליות הג'יהאד העולמי התגבר, הפיגועים בגבול החלו להופיע בתדירות גבוהה יותר - והחשיבות של יחידת "רימון" עלתה. את תפקידי הפיקוד של "רימון" איישו קצינים מיחידות מיוחדות כדי למנוע חבלי לידה. הקוד הגנטי של היחידה היה מאוד ברור כבר בהתחלה - יחידה ללוחמת מדבר שתדע להוביל מבצעים נקודתיים נגד ניסיונות להפר את השקט בגבול עם התמחות בפעילות בתנאי שטח קשים וחום כבד.
השנים האחרונות עשו טוב ליחידה. לוחמי היחידה, עטורי מסיכות סקי בצבע הרי אדום, כבשו את המקומות הראשונים בתחרויות השונות ללוחמים בצה"ל והעלו את ה"רייטינג" שלה בקרב בני הנוער העומדים לפני גיוס.
בשנת 2013, כשברקע חרב הקיצוצים מתהפכת וחותכת בבשר החי של צה"ל, הבין מהר מאוד אלוף פיקוד דרום סמי תורג'מן כי תם עידן היחידות המיוחדות שכל ייעודן הוא משימה אחת. תורג'מן, ששימש עד לפני כשנה מפקד זרוע היבשה, הגיע למסקנה שיש לשלב את יחידת "רימון" בתוך חטיבת גבעתי ולאחד את היעדים של השתיים בעת מלחמה: כיבוש שטח והכרעת האויב בזירה הצפונית ובזירה הדרומית.
כשהחום התחלף בקור העז
ביום שני האחרון, כשהרעש הכי אימתני בעוצבת אדום היה בז שריחף בשמיים, ניתנה הפקודה לתחילתו של אימון החורף הראשון בתולדות היחידה. מנועי ה"הרקולס" הרעישו, ובזה אחר זה עלו אל בטן כלי הטיס לוחמי היחידה עם ציוד הסוואה ואמצעי לחימה מותאמים שמספיקים לפרק הזמן שמתאים לצורכי היחידה במתאר לבנון.
החום התחלף בקור עז. בלילה הראשון, צעדו הלוחמים 15 קילומטרים בבוץ, מפלסים את דרכם בצמחייה עבותה. ארבעה מהם שכבו זה לצד זה. אחד עצם את עיניו, נקש עם האצבעות על המטפסים של המיקרו-תבור והחל לזמזם. "מכיר את השיר? 'אמא יקרה' של דודו אהרון", שאל הלוחם, צבוע צבעי הסוואה. "זה לא תרגיל יחידה, זה תרגיל קור. אני חושב על אמא שלי והגוף שלי נמס. זה קשה ללכת בקור. דוגרי, אני מעדיף חום".
משלדג לגבעתי
מפקד היחידה רס"ן טל, גדול ממדים, חזק ושרירי, החל את שירותו הצבאי כלוחם ביחידת העלית שלדג, יצא לקורס קצינים ומאז השתקע בחטיבת גבעתי. תפקידו האחרון היה סגן מפקד גדוד צבר תחת פיקודו של סגן-אלוף לירן חג'בי, הקצין שניהל חלק מהקרב מול פעילי הג'יהאד העולמי בפיגוע שהתרחש בעין נטפים על גבול מצרים באוגוסט 2011, במהלכו נהרגו שבעה אזרחים ולוחמים ונפצעו עשרות.
"התרגיל הזה משלב בתוכו את חיל האוויר, ארטילריה, טנקים וכוחות מגדוד הסיור של גבעתי", הסביר רס"ן טל, בעודו מעיף חצי מבט לקצינים שמארגנים את הלוחמים לשיחה אחרי שמפקד החטיבה, אלוף-משנה עופר וינטר, החליט לשנות משימה כדי לבחון את היכולת של לוחמיו להתמודד עם כאוס בקרב.
רס"ן טל הצביע על השעון לאחד ממפקדי המחלקות, ופנה אליי כדי לתאר את התרגיל החורפי כשהוא מחייך מאוזן לאוזן. "כל לילה צעדו הלוחמים 15 ק"מ. בסך הכול, הם ילכו וירוצו 60 ק"מ. זה לא משנה מה אורך התרגיל, משנה כמה תלול יהיה ההר שהם יטפסו. אל תתרשם כשהם הולכים עכשיו בשטח ישר. חכה שנגיע לגליל העליון".
מפקד היחידה הסביר מה משמעות האימון. "אנחנו מתרגלים כאן לא רק התקפה והגנה", אמר. "מדובר בתרגול הגמישות של היחידה לעבור ממצב אחד למצב אחר. ממקום למקום. אין לנו 'לוקסוס' שיש לגדוד רגיל. אנחנו צריכים לתקוף במהירות ולכן אתה רואה כאן את מפקד יחידת הניוד שתניע את הלוחמים במהירות בשטח - גם אם הוא קשה".
גאוות יחידה
אל"מ וינטר צמח בסיירת מטכ"ל. בעברו, פיקד על גדוד הסיור של גבעתי שלקח חלק במבצעים עקובים מדם בעזה. "אנחנו מתרגלים כאן מלחמה", הסביר. "החלק של 'רימון' במלחמה הוא החלק הקשה. החלק הנקודתי. בו אני דורש הכרעה מהירה. תגובה מידית. אתה רואה את היד שלי? יש לה עשר אצבעות? ברגע אחד 'רימון' תהפוך לאגרוף שיגמור את הסיפור. הכוח המכריע. כוח למשימה מיוחדת".
הוא דיבר בגאווה על היחידה, למרות שבעבר פיקד על סיירת גבעתי ותיקה יותר ובעל רקורד מרשים במיוחד. את עיקר תשומת הלב הוא הפנה ליכולת האנושית של רימון. "כיום, משרתים ב'רימון' שלושה קצינים, שהחלו ביחידה כלוחמים", סיפר, כשהוא מדלג יחד עם הלוחמים מעל שלוליות הענק ביער. "הם כל כך טובים שיש היום עשרה צוערים מהיחידה בבה"ד 1 (בית הספר לקצינים) ועוד קצינים בשאר גדודי החטיבה. יוקרתי לא?!"
בין הלוחמים הסתובבה השאלה מה קשה יותר - להילחם בחום המדברי בגבול מצרים או בקור של דרום לבנון? סמ"ר יואב, שסחב על גבו ציוד רב, ניסה לחדד את התשובה מזווית הראייה של הלוחם. "לא נכון לשאול את השאלה מה יותר קשה", השיב. "זה פשוט שונה. לכל אחד, רמות קושי משל עצמו. עברנו ביומיים האחרונים פצועים, הרוגים, שינוי משימה, התרגלנו. המשקלים נותרו כבדים. מה שכן, ההסוואה השתנתה. אנחנו מתחלפים כמו זיקית. מתאימים את עצמנו לגוונים של הצפון".
סמ"ר ברוכי, פרמדיק ממושקף, הצטרף לשיחה מאחורי טנק שרוף של האויב. "לקח זמן לגוף להבין איך עובדים ב-5 מעלות", הודה. "לוחמי 'רימון' אוהבים חום. בממוצע, אנחנו פועלים ב-45 מעלות. אפילו 50. כל לוחם מעדיף להזיע מאשר לקפוא מקור. זה אימון חורף. באימון החטיבה בשומרון שכבנו בשלג. זה בונה לוחמים חזקים. האימון הזה ממחיש לכולם כאן שבמלחמה יהיה קשה. זה לא יהיה משחק ילדים. יהיו פצועים. הרוגים. אבל צריך לזכור שליחידת 'רימון' יש יכולת הכשת נחש, עקיצת עקרב - למרות שהמפקד אמר למחוק את זה מהמצגות, זה יושב לנו חזק בראש".
"חייבים להיות יצירתיים"
בזמן שהמגע עם האויב בגבול מצרים הוא קרוב, ברמת הגולן נדרשים הלוחמים לתרגל התמודדות עם אויב נסתר במרחק רב. בשני המצבים עשויים לוחמי היחידה להיתקל בסבירות גבוהה בחוליות ג'יהאד עולמי. "המציאות הזו מחייבת אותנו לגמישות", הסביר רס"ן טל את ההתמודדות מול חוליות שאינן פועלות כמו צבא סדיר. "יש לנו גבול באורך של 220 ק"מ מול סיני. אנחנו חייבים להיות יצירתיים. עכשיו תתרגם את זה למה שקורה בצפון. יש לנו סט ציוד ואבזור ללחימה בדרום וסט שונה לצפון. לדוגמה, רק בצפון אנחנו ננוע עם אמצעי פריצה, הסוואה כהה, אמצעי חבלה. העובדה שאתה נלחם מול כוח לא סדור, מול כוח קטן וגמיש, מחייבת אותך ליצירתיות".
יש לחטיבה את סיירת גבעתי. מה הייחודיות שאתם מביאים?
"אנחנו זמינים לכל משימה עליה יחליט המח"ט. תקרא לזה איך שתרצה. אגרוף המחץ, נשק יום הדין של גבעתי. כל מה שיסייע להביא את הניצחון - אנחנו שם. אנחנו חזקים בניווט, אנחנו חזקים באיסוף מודיעין, אנחנו יודעים להגיע למרחקים ארוכים עם משקלים כבדים. זרוק אותנו בשטח, נדע להסתדר הרבה זמן גם כשהתנאים קשים. ובסוף, אנחנו גם גמישים - יודעים לעבור ממקום למקום במהירות גבוהה".
רוב הזמן, אתם פועלים מעל פני הקרקע - בוואדיות, בנקיקים ובנחלים שמפרידים בין ישראל למצרים. בלבנון, אתם תידרשו להילחם בחיזבאללה שחפר מספר רב של מערכים תת-קרקעיים כדי להגן על נכסים יקרי ערך עבורו. אתם מוכנים?
"ביום פקודה, נהיה מוכנים לכל סוגי הלחימה במתאר הצפוני. לא רק מתחת לפני האדמה. גם בסבך שכולל לחימה מאוד מורכבת ורגישה. אנחנו יחידה מאוד נחושה. למרות פרק הזמן הקצר יחסית שהיא קיימת, רכשנו הרבה ידע והרבה מסוגלות למגוון תרחישים".
מפקד חטיבת גבעתי העיף לוחם בתרגיל החטיבתי לאחר שלא התנגד כשניסו לחטוף אותו. חטפו לך חיילים בתרגיל?
"חטופים זו לא המילה הנכונה. שבויים. אנחנו במלחמה. אולי זה יקרה, אבל התגובה שלנו תהיה מהירה וחדה. במלחמה יש גם הרוגים ופצועים. אי אפשר לצייר מציאות מושלמת. אנחנו פה מתאמנים על כאוס. האויב יודע שהוא לא יוכל לנצח אותנו אז הוא יחפש הצלחות נקודתיות, הישגי תודעה. המטרה שלנו בין היתר היא למנוע את זה ממנו".
יחידת "רימון" מטילה צל על סיירת גבעתי הוותיקה. התחרות הולכת ומתעצמת בתוך החטיבה הסגולה ובמוקדים מסוימים המילה "רימון" הופכת למילת גנאי. למרות זאת, הצהיר אלוף תורג'מן כי על פי קצב ההתפתחות של "רימון" לא יהיה מנוס מלהפוך אותה לגדוד מיוחד בסדר גודל של יחידת אגוז בפיקוד צפון או מגלן בפיקוד מרכז.
סגן שי, שהחל את דרכו ביחידת החילוץ והצלה 669, הוא כיום קצין אגף המבצעים של "רימון". "היחידה עובדת בשני ערוצים במקביל", סיכם, "מול אבא ומול אמא - גם מול אוגדה 80 וגם מול חטיבת גבעתי". לדבריו, "לכל אחד מהלוחמים יש שני קיטבגים. אחד ללוחמה מדברית והשני ללוחמה במתאר צפוני. הבסיס דומה. מה שנשאר זה לעשות התאמה בראש. בשני המקרים האויב מהווה אתגר. הוא משתנה". על המתיחות בין "רימון" לסיירת גבעתי, אמר: "אין תחרות בין היחידות. צניעות מצד 'רימון' זו דרך. תחשוב מה יקרה בצד של האויב כשיחידת רימון תפעל במקביל לסיירת גבעתי. אני מרחם עליהם".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com