הקרב על מעמד הביניים בארצות הברית

נאומו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, ביום שלישי, העיד יותר על מצבו מאשר על מצב האומה. בחמש השנים שלו בחדר הסגלגל שבבית הלבן, הוא עשה את כל הדרך מ"כן, אנחנו יכולים" ל"כן, אני יכול. אולי". "אני להוט לעבוד אתכם", אמר לחברי הקונגרס שהתכנסו כדי להקשיב לדבריו בבניין הקפיטול. "אבל אמריקה לא עומדת במקום, וגם אני לא - היכן שאני יכול, אעשה זאת לבד". לרשות אובמה עומד כלי חזק - צו מנהלי שקובע מדיניות תוך עקיפת הקונגרס. אך זו גם אסטרטגיה מסוכנת שמאותתת לקונגרס שהמרחב לשיתוף הפעולה הצטמצם - ועשויה לגרום לרפובליקנים להתבצר בעמדותיהם עוד יותר.

בנאום נקבע גם הנושא המרכזי של בחירות האמצע לקונגרס שיתקיימו בנובמבר השנה - אי שוויון כלכלי. בחודשים הקרובים, בהיעדר אסונות שישבשו את סדר היום, הדמוקרטים והרפובליקנים יתחרו בהצגת חזון קוסם יותר למעמד הביניים בארצות הברית. אובמה הציג בנאומו שורה של צעדים ספציפיים לשיפור המצב הכלכלי של אלה שלא נהנים מהתאוששות הכלכלה - מהעלאת שכר המינימום לעובדים פדרליים עד קריאה לקונגרס להעביר את רפורמת ההגירה עוד השנה. התשובה הרשמית של הרפובליקנים לא התייחסה לתוכן דבריו של אובמה כלל וכלל. היה זה ניסיון להאניש את המפלגה שמאבדת בשנים האחרונות קשר עם קבוצות רחבות בקרב ציבור המצביעים - נשים, מהגרים וצעירים.

נאום תגובה לנשיא זו משימה כפוית טובה, מעטים יצאו הרוויחו דבר מה מהחוויה. בשנה שעברה, הסנטור מפלורידה מרקו רוביו שלקח על עצמו את התפקיד, נראה לחוץ. באמצע הנאום שהועבר בשידור החי הוא נטש את הפריים כדי לקחת בקבוק מים וללגום ממנו בשקיקה. שנה לפני כן, את התגובה הרפובליקנית לנאום הנשיא נתן מושל אינדיאנה, מיץ' דניאלס, שאף אחד לא שמע ממנו מאז. ב-2011 היה זה חבר הקונגרס פול ריאן, שהפסיד למיט רומני במירוץ לנשיאות שנה מאוחר יותר. ב-2010 המגיב היה מושל וירג'יניה, בוב מקדונל, שהורשע לאחרונה בגין שחיתות וקבלת טובות הנאה. ב-2009, מי שנחשב לכוכב העולה של המפלגה, מושל לואיזיאנה בובי ג'ינדל, גמגם - ודי נעלם מהזירה הארצית.

הפעם לשם שינוי, הימרו הרפובליקנים על אישה - חברת הקונגרס קאתי מקמוריס רוג'רס בת ה-44 ששברה לפני חודשיים שיא של לידת שלושה ילדים במהלך כהונה בת עשור. מקמוריס דיברה על החיים שלה - עבודה במקדונלד'ס במהלך לימודיה באוניברסיטה, לידת בנה הבכור שסובל מתסמונת דאון. "רופאים הזהירו שמצפות לו רק בעיות - אבל אני ובעלי ראינו בו מתנת אלוהים", אמרה, והוסיפה שעל האמריקנים להתייחס לבעיות שלהם כאל הזדמנויות. "המפלגה הרפובליקנית", אמרה, "מציעה חזון אופטימי יותר בשביל האמריקנים, בלי להוסיף הוצאות של ממשלה ומסים" את דבריה סיכמה בתפילה, אך ללא הצעות קונקרטיות.

הצעה מעניינת נוספת לראות את ההזדמנות בבעיות הנוכחיות של אמריקה נשמעה מפיה של איימי צ'ואה, מרצה למשפטים באוניברסיטת ייל שהתפרסמה בתור "אמא נמרה" בזכות ספרה האוטוביוגרפי "המנון הקרב של אמא נמרה", המשבח את סגנון החינוך ה"אסיאתי" הנוקשה. לאחר פרסום הספר מעורר המחלוקת, צ'ואה כתבה עם בעלה ג'ד רובנפלד ספר נוסף – "החבילה המשולשת", שנועד להסביר מדוע קבוצות מיעוטים מסוימות, דתיות ואתניות, מצליחות בארצות הברית יותר מאשר קבוצות אחרות. החלום האמריקאי עדיין עובד, הסבירה צ'ואה, אבל יש קבוצות שעבורן הוא עובד יותר. שלוש התכונות היוצרות יחד הצלחה, על פי צ'ואה ובעלה רובנפלד, הן תחושת עליונות, חוסר ביטחון ויכולת לשלוט בדחפים. בזכותן, לדבריהם, המורמונים מצליחים להתברג לתפקידים הבכירים בחברות העסקיות; למעלה מרבע יוצאי ניגריה, המהווים רק 1% מכלל השחורים בארצות הברית, מחזיקים בתואר שני ומעלה; יוצאי הודו מרוויחים פי שניים יותר מהמשכורת החציונית השנתית בארצות הברית – 90,000 דולרים; יוצאי אסיה משתלטים על אוניברסיטאות היוקרה בארצות הברית; ושלושת הסנטורים ההיספאנים הם יוצאי קובה.

צ'ואה, שכבר הואשמה בגזענות על ידי קולגות וגולשים ברשת, טוענת כי על אף שאין זה תקין פוליטית לדון בנושא, זה גם לא חכם להתעלם מהמציאות. בתגובה לביקורת היא טוענת בנוסף שקבוצות שנהנות מעליונות עשויות, לוותר עם הזמן על הכתר, כיוון שהדור השלישי של המהגרים כבר נוטה להפגין ביצועים אקדמיים הדומים לאלה של ילדים אמריקנים אשר משפחותיהם התבססו בארצות הברית הרבה לפניהם. היוונים, למשל, נעלמו מרשימת "המוצלחים", וכעת נותרו בה על פי צ'ואה יהודים, מורמונים, לבנונים, ניגרים, חלק מיוצאי אסיה, איראנים, הודים ויוצאי קובה. כך גם אמריקה, שבהחלט נהנית מתחושת עליונות, נוטה להיות במיטבה כאשר היא מתמודדת עם חוסר ביטחון מסוים. כיום החשש מעליית מעצמות אחרות גורם לאמריקה לפעול כדי לבסס מחדש את מעמדה בזירה העולמית.

ביקשתי משני חוקרים להגיב על "מתכון ההצלחה" של קבוצות המיעוט שהציגה צ'ואה. פרופסור ראובן רימבו מאוניברסיטת ארווין שבקליפורניה, שעוסק עשרות שנים בחקר ילדי מהגרים, אמר כי לא ניתן להסתפק בקביעות פשטניות וב"מתכונים". "הנוסחאות הללו נועדו לעורר פרובוקציה ולמכור ספר, ולא להסביר ולהרחיב את ההבנה בנושא", אמר. "למשל – כ-27% מ-40 מיליון המהגרים השוהים בארצות הברית, מוגדרים 'לא חוקיים' - כולל ילדים בגילאי בית ספר. חמישה מיליון ילדים שנולדו בארצות הברית חיים במשפחות בעלות מעמד מעורב. ללא רפורמה במדיניות ההגירה – נוצרת פגיעה ביכולת שלהם להצליח, גם אם הם יסבלו מתסביך הגדולה או ידעו לשלוט נהדר בדחפים שלהם".

פרופסור בארי צ'יסוויק, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, חושב שהמפתח להצלחה זה מספר ילדים מצומצם, השקעה בחינוך שלהם והיכולת להקריב בהוצאות הצרכניות היום למען עתיד טוב יותר. "אני חושב ששימוש במונחים כמו 'תחושת עליונות' ו-'חוסר בטחון' הם בעלי הקשר שלילי. אני מעדיף לדבר על תחושה של קבוצה מסוימת שיש להם שליטה על הגורל שלהם", אמר. "יש כאלה שמדגישים את חשיבות הרשתות החברתיות שתורמות להצלחת המהגרים. אני חושב שזה בעיקר הנכונות לקחת סיכונים ולגלות יוזמה".

בחודש דצמבר האחרון הכריז המדליף האמריקני אדוארד סנודן כי מבחינתו, המשימה שלו הושלמה והוא ניצח. אם סנודן, שהדליף לכלי תקשורת שלל מסמכים מסווגים על אודות שיטות איסוף המידע של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) אכן ניצח, אזי המפסיד העיקרי הוא ראש ה-NSA, גנרל קית אלכסנדר. בחודש מרץ הוא צפוי לעזוב את תפקידו לאחר תשע שנים. ללא סנודן, אף אחד לא היה עושה מזה עניין גדול. אחרי הכול, כהונתו הוארכה שלוש פעמים ובדרגים אלה בצבא האמריקני התחלופה גבוהה יותר. אך מכיוון שתחום לוחמת הסייבר חדש יחסית, גם אין הרבה קצינים בכירים שבקיאים בתחום כמוהו.

ביום חמישי שר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל הכריז על המחליף הצפוי: תת-אדמירל מייקל רוג'רס, שעד כה עמד בראש מפקדת הסייבר של חיל הים האמריקני. בשל הפגיעה המשמעותית בתדמית הסוכנות לביטחון לאומי, אובמה קיבל עצות למנות לתפקיד מומחה אזרחי, אך כנראה שהנשיא האמריקני מעדיף את הניסיון הרב שמביא עמו רוג'רס, קצין עם וותק של שלושה עשורים. בצבא סומכים עליו, ויש לכך חשיבות רבה ביישום הרפורמות בתחום המעקב, עליהן הכריז אובמה לפני כשבועיים. סיבה משמעותית לא פחות היא התמחותו של רוג'רס בהתמודדות נגד יכולות הסייבר של סין. אחד היועצים של אובמה רמז בראיון ל"וושינגטון פוסט" כי אם מועמדותו של רוג'רס תאושר בסנאט, הוא ייכנס ל"קן צרעות".

בנאום שנשא אובמה על הרפורמות בשיטות המעקב של הממשל האמריקני, הוא התייחס בעיקר לאיסוף ה"מטא-דאטה" ("מידע על מידע") שמופק משיחות טלפון ומציתות למנהיגים הזרים. הוא התעלם מהמלצות הוועדה המיוחדת שהקים בעקבות החשיפות של סנודן, כדי להימנע מפגיעה בתקנים של הצפנה במוצרים מסחריים. הבעיות הללו יפלו על כתפיו של רוג'רס, כפי שהמשימה כפוית הטובה להחזיר את אמון הציבור תיפול עליו. על פי סקר של מכון "פיו", 73% מהאמריקנים לא מאמינים שהרפורמות של אובמה יועילו בשיפור ההגנה על פרטיות האזרחים, בעוד שב-NSA מזהירים שהרפורמות של אובמה עלולות לפגוע ביכולות המבצעיות של סוכנויות הביון.

תוספת מעניינת למשוואה היא מינויו של ריק לג'ט לתפקיד סגנו של ראש הסוכנות לביטחון לאומי. רק לפני כמה שבועות הוא אמר בראיון לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS כי יש לשקול אפשרות של מתן חנינה לסנודן - אם הוא ישיב את המסמכים הסודיים שגנב אשר טרם התפרסמו. בבית הלבן הכחישו תחילה כי הם שוקלים אפשרות כזו ודרשו שסנודן יחזור לארצות הברית כדי לעמוד לדין בגין גניבת רכוש ממשלתי וריגול. אך מאוחר יותר, שר המשפטים אריק הולדר רמז ששאלת העסקה עם סנודן עדיין פתוחה.