מקרב לטרון עד יום הכיפורים: המפקד שתמיד צעד בראש

במהלך הקריירה הצבאית של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שמת היום (שבת) בגיל 85 לאחר ששקע בתרדמת במשך שמונה שנים, הוא ניצב תמיד בחוד החנית של צה"ל - מקרב לטרון במלחמת השחרור, דרך הקמת יחידת הקומנדו הראשונה של הצבא, בפיקוד על חטיבת הצנחנים, בפיקוד על החזית הדרומית במלחמה בטרור בעזה בשנות ה-70 וכמובן בצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973.

סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
הלווית שרון ביום שני, סגן נשיא ארה"ב יגיע
ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון מת בגיל 85
פרס ספד לשרון: "אהב את עמו ועמו אהב אותו"
אובמה ספד לשרון: הקדיש את חייו למען ישראל

דרכו צבאית של שרון החלה בארגון ההגנה ממנו צמח צה"ל. הוא השתתף כקצין בחטיבת אלכסנדרוני בקרבות לטרון שנועדו לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה ואף נפצע בהם. בשנת 1951 מונה לקצין המודיעין של פיקוד מרכז ולאחר מכן מונה לתפקיד דומה בפיקוד צפון. בשנת 1953 נקרא להקים יחידה שמטרתה פעולות בעומק האויב - וכך נולדה יחידת העילית 101 שבה גדלו כמה מהגדולים שבלוחמי צה"ל. על היחידה הוטלו משימות שעיקרן פעולות תגמול מורכבות. על אף היותו קצין צעיר, שמו יצא למרחוק בתוככי הצבא ומחוצה לו וכך הצליח להשפיע על מדיניות הביטחון של ישראל בתחילת שנות ה-50. בתחילת 1954 התמזגה היחידה בחטיבת הצנחנים כגדוד ששרון היה מפקדו. עד היום מספרו של אחד הגדודים ביחידה נותר 101.

במבצע קדש בשנת 1956, כשהוא מפקד על כוחות הצנחנים, נמתחה על שרון ביקורת חריפה לאחר שהכוח שלו איבד 38 לוחמים בעת שניסה להעביר כוח של הגדוד במעבר המיתלה הצר. שרון התקדם בסולם התפקידים ומונה למפקד הראשון של חטיבת הצנחנים שקובצה מכל כוחות הצנחנים. במלחמת ששת הימים בשנת 1967 פיקד שרון על אוגדה 38 שזכתה לתהילה על ניצחונה בקרבות אבו-עגיילה ואום-כתף בחצי האי סיני שנכבש במלחמה.

בשנת 1969 מונה למפקד פיקוד דרום, שניצב מול האויב המאיים ביותר בזמנו על ישראל – הצבא המצרי. כאלוף פיקוד דרום היה שקוע בקרבות מלחמת ההתשה וקיבל "ירושה" בדמות קו בר-לב – קו מעוזים בתעלת סואץ. אלא ששרון מתח ביקורת קשה על שיטת ההגנה הסטטית לאורך התעלה – שיטה שלא הוכיחה את עצמה כמה שנים לאחר מכן עת שטפו כוחות מצריים את המעוזים כשצלחו ותפסו אחיזה, אם כי זמנית, בחצי האי.

ביולי 1973, לאחר שהבין כי לא יתמנה לרמטכ"ל, פרש שרון מהצבא הסדיר וקיבל את הפיקוד במילואים על אוגדה 143 של פיקוד הדרום. במהלך מלחמת יום הכיפורים - שפרצה כמה חודשים לאחר מכן, ניצב שרון תמיד בקו הראשון, אם ב"חצר הצליחה" בתפר בין הארמיה השנייה לשלישית של המצרים ואם ביבשת אפריקה עצמה. על אף המחלוקות הקשות שהתגלעו בינו לבין בכירים במטה הכללי והיחסים המתוחים בינו לבין מחליפו בפיקוד דרום – שמואל גונן (גורודיש), הוגדרו מהלכיו הצבאיים ככאלה שסייעו "להפוך את הקערה על פיה" ולהסב אבדות רבות לצבא המצרי על אף נתוני הפתיחה הקשים של המלחמה.

אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אמר הערב כי "אריאל שרון היה ממניחי היסודות לתקומת ישראל, ביטחונה ועוצמתה. משחר נעוריו, דרך הקרב בלטרון, הקמת ה-101 ובעקבותיה חטיבת הצנחנים, בקרבות קדש ב-56, אום כתף ב-67 ובצליחת התעלה ב-73, היה אריק תמיד פורץ דרך וקובע סטנדרטים ליחידות בראשן עמד ודרכן – לצה"ל כולו. שרון היה ממפקדי השדה הבולטים ביותר בצה"ל מאז הקמתו, שקבע שיאים של העזה ודבקות במשימה שישמשו דוגמא ומופת לדורות של מפקדים ולוחמים".