"זה שובר שוויון על הכפר", נשמע אומר בקשר מפקד יחידת "אגוז", סגן-אלוף פ', למפקד הפלגה, בעודו שוכב בתוך סבך השיחים הקוצני. "תכניס את הטנק, ואתה גומר את הסיפור", פקד עליו, "אתה גומר אותם, עבור". מפקד הפלגה מילא אחר הוראותיו של מפקדו, ובכך הצליח במשימתו להשתלט על היעד: כפר לבנוני עוין, שורץ אנשי חיזבאללה. רגע הכיבוש המוצלח היה רגע השיא השבוע, במהלך האימון השנתי של היחידה המיוחדת במתקן האימונים של פיקוד המרכז באזור חבל לכיש.
יחידת "אגוז" הוקמה אי שם בשנת 1995, כחלק מחטיבת גולני, וייעודה היה אחד: להילחם בטקטיקה של לוחמת גרילה נגד ארגון חיזבאללה בלבנון. לאורך השנים רשמה היחידה המיוחדת הישגים לא מבוטלים. לא סתם מכונים לוחמיה בצה"ל: "הסיוט של חיזבאללה". אנשי היחידה נחשבים למומחים בכל הקשור לשיטות הסוואה, לחימה בסבך, לוחמה בשטח בנוי, שהייה ממושכת בשטח וניווט בשטחים טופוגרפיים מורכבים. בשנת 1998 אף הוענק לה צל"ש הרמטכ"ל על פעילותה בלחימה בלבנון.
אולם, בשנים האחרונות, בעיקר בשל השתתפותו של ארגון חיזבאללה בלחימה בסוריה נגד כוחות המורדים, צברו לוחמיו ניסיון מבצעי גדול. אנשי הארגון העתיקו דפוסי פעולה מוצלחים מהצבא הסורי, כולל שימוש בטנקים ונגמ"שים ועבודה בקבוצות גדולות. לאור השינויים בתורה ובאמצעי הלחימה של חיזבאללה, הבינו מפקדי "אגוז" כי גם עליהם מוטלת החובה להשתנות ולפתח צורות לוחמה מתקדמות יותר. אחת הדרכים היא האימון השנתי רחב ההיקף של היחידה. התרגיל מדמה מצב מלחמה אמיתי ככל שניתן, במסגרתו מרעננים יכולות ומתאימים את רמת האימון על בסיס מידע מודיעיני אודות השינויים שביצע האויב.
במוצאי שבת שעברה ניתנה הפקודה בבסיס האם של היחידה בצפון הארץ, ולוחמי היחידה החלו בהליכה למתקן האימונים בלכיש, שם יצטרכו להשתלט על קבוצת מבנים המדמים כפר שורץ מחבלי חיזבאללה עוינים. "המעבר משגרה לחירום חשוב מאוד", הסביר סגן מפקד חטיבת גולני, סא"ל שוקי, ששימש בעבר מפקד בית הספר של היחידה. "מרגע הפקודה, היחידה צריכה להגיע כמה שיותר מהר להתקפה מלאה. לזמן יש משמעות גדולה בקרב, במיוחד כשאנחנו מוכנים להפתעות".
לאחר שהגיעו לאזור כפר האימונים, מתחילים הלוחמים לערוך סריקות בכל בית ובית. לפתע, מתחת לאחד המבנים, מפתיעה אותם מנהרה שמתוכה קופצים עליהם מחבלים (אותם מדמים לוחמי פלוגת המסלול של היחידה) שיורים עליהם אש תופת. "זו הנקודה", מבהיר סא"ל שוקי, "אנחנו מתמודדים מול מערכי לחימה שלמים שמתחילים ביערות, דרך הנקיקים ועד לכפר עצמו שמתחתיו נחפרה מערכת מנהרות".
כיתור הכפר נמשך, אך הלוחמים שעל הקרקע אינם לבד. לאור היכולות המתקדמות יותר של היריב הלבנוני, שודרגה עוצמת האש שהם מקבלים ולצידם ניתן למצוא מסוקים, נגמ"שים וטנקים. כל זאת, כדי להיות מוכנים ככל שניתן לקרב שאולי יתרחש בעתיד בצפון מול לוחמי חיזבאללה.
בפתח אחד המבנים בכפר עומד לוחם גבוה ושרירי, עטור זיפי פנים. החברים שלו קוראים לו "סטרש", קיצור של סטרשנוב. החיוך שלו מלא אנרגיות, למרות לילה ללא שינה, "כל תרגיל אומרים לנו שזה הכי קשה. כבר התרגלנו", הוא מודה. "הכי קשה זה לא לישון בלילה וללכת בקור עם משקלים כבדים. איך מתגברים? חברים. כולם כאן חברים. ביחד זה יותר קל. הכי חשוב זה ביצוע המשימה בכל מחיר ועמידה בלוחות זמנים. זה מה שהמפקדים אוהבים לומר כל הזמן".
אני אמנם הייתי שקוע בשיחה עם "סטרש", אך מסביב הלחימה כל הזמן נמשכת. סרן י', קצין מודיעין ממושקף שמדלג לכל מקום אחרי מפקד היחידה סא"ל פ', מתפנה לרגע מניתוח המפה שבידיו. "מה שאתה רואה כאן זו המציאות", הוא אומר. "המטרה שלנו היא להביא את האימון כמה שיותר קרוב למציאות בשדה הקרב. 'אגוז' כבר לא לבד. היא משלבת ביכולות שלה את שאר היכולות של הצבא. הקטלניות שלה עלתה בכמה דרגות".
לרגע אחד נשמעת דממה ברשת הקשר. הכפר נכבש. מפקד חטיבת גולני, אלוף-משנה יניב עשור שליווה את התרגיל לכל אורכו, אוסף את המשתתפים, מחלק מחמאות לקצינים ולחיילים על אופן כיבוש הכפר, חוזר על מספר הפצועים שיש ליחידה, וכבר פוקד על שלב ההתקפה הבא בתרגיל. סגן פ', אחד ממפקדי הצוותים, לא מתאפק ומצביע על לוחמים שנשענים על אחד קיר אחד המבנים. "תסתכל עליהם", הוא אומר לי, "איזה לוחמים מדהימים יש לי. כל אחד מהם סוחב על הגוף ציוד, תחמושת ואמצעי לחימה במשקל של לפחות 50% ממשקל הגוף. הם רצים מהר נכון? הם מבינים שאם הם לא יהיו בכושר שיא לא יקראו להם להיות הראשונים להילחם מול חיזבאללה. עכשיו אתה מבין למה מתאמנים ב'רבאק'?".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com
