בג"ץ: זועבי לא תעמוד לדין על השתתפותה במשט

בג"ץ דחה הבוקר (שני) את העתירה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להעמיד לדין את ח"כ חנין זועבי (בל"ד) ואת ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, ראאד סלאח, בשל מעורבותם במשט לעזה לפני שלוש שנים וחצי. השופטים דחו גם את הבקשה להעביר את חוות דעתו המפורטת של היועץ לידיהם.

נגד הישראלים שהשתתפו במשט המרמרה במאי 2010, בהם גם זועבי וסלאח, נפתחה חקירה בחשד לביצוע עבירה של ניסיון לכניסה לשטח עזה שלא כדין. אף אחד מאזרחי ישראל שהיה במשט לא נחשד בתקיפת חייל צה"ל. לפני שנתיים הורה וינשטיין על סגירת התיקים, בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים, שנובעים בעיקר מהעובדה שהמשט לא נערך בשטח ישראל.

בעקבות החלטתו של וינשטיין עתר חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן-ארי נגד ההחלטה. בעתירה הוא טען כי על וינשטיין היה להורות למשטרה לחקור את משתתפי המשט בעבירות חמורות יותר ממה שנחקרו, וזאת לאור צילומים מהמשטרה בהם נראים האזרחים הישראלים בעת שמשתתפי המשט תקפו את החיילים שהשתלטו על המרמרה. עוד נטען, כי אותם אזרחים היו שותפים אקטיביים או פסיביים למעשי האלימות נגד חיילי צה"ל, ואף נטען כי יש לראות בהם כמי שנטלו חלק בפעולת טרור, מעצם הצטרפותם למשט שאורגן על ידי ארגון ה-IHH.

עוד על המשט לעזה:
לראשונה מאז המרמרה: שר ישראלי מבקר בטורקיה
בכיר טורקי: "פריצת דרך לנרמול היחסים עם ישראל"
בעקבות ההתנצלות: בשייטת זועמים - "לא הרגנו חפים מפשע"

לפני כשנה הורו השופטים ליועץ לפרט את הנימוקים שהובילו להחלטה שלא להעמיד לדין את האזרחים הישראלים. ההחלטה התקבלה לאחר דרישתו של עורך הדין איתמר בן גביר, שהגיש את העתירה בשם חבר הכנסת בן-ארי, לקבל לידיו את החומרים שהיו בידי הפרקליטות והמשטרה, או לפחות את חוות הדעת שחיבר היועץ כאשר החליט לסגור את התיק, אשר לא פורסמה. הפרקליטות, מנגד, הסבירה כי במקרה המדובר אין מקום לפרט אודות הנימוקים שהביאו להחלטה לסגור את התיק, שכן הדבר עשוי לסייע לעבריינים עתידיים, שיסיקו מכך על הקשיים העומדים בפני הפרקליטות, בבואה להגיש כתב אישום.

בית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטות היועץ בנוגע להגשת כתבי אישום, אולם במקרה זה התגלעו חילוקי דעות בין נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס לשופט ניל הנדל. גרוניס כתב בפסק הדין כי המקרה הנוכחי אינו מצדיק סטייה מצד בית המשפט והתערבות בהחלטת היועץ. הוא הסביר כי היועץ היה מודע לרגישות הפרשה ולעניין הציבורי, אולם החליט לסגור את התיק מכיון סבר שחומר הראיות הצביע על כך שבניהול הליך פלילי יתעוררו קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים.

כמו כן, פסק הדין מגלה כי בפרקליטות שקלו להגיש כתב אישום נגד המעורבים במשט בגין תקיפת חיילי צה"ל, רק בשל מעורבותם במשט, אולם הוחלט לבסוף שלא לעשות זאת מכיוון שלא התגבשה תשתית ראייתית להוכחת תכנון מוקדם לתקיפה או מו?דעות מוקדמת לאפשרות שינקטו פעולות אלימות נגד החיילים. גם הוחלט שלא להגיש כתב אישום בגין כניסה לשטח רצועת עזה ללא היתר, מכיוון שבפרקליטות הגיעו למסקנה כי לא נמצאו די ראיות להוכיח כי מטרת המשט הייתה אכן כניסה לרצועת עזה, ולא רק ביצוע פעולה "הפגנתית".

עוד עולה מפסק הדין, כי התשתית הראייתית שבידי הפרקליטות התבססה, בין השאר, על הודעות חיילים שהשתתפו באירוע וצפייה בחומרים שצולמו בזמן אמת על הספינה. בפרקליטות הודיעו שהיה חוסר בראיות, שנבע בין השאר מכך שרוב נוסעי הספינה גורשו מבלי שנגבו מהם עדויות. "בחינת מכלול נימוקים אלה אינה מצביעה על כך שההחלטה, על פניה, לוקה בחוסר סבירות מהותי או בעיוות ברמה המצדיקה התערבות בית משפט זה", קבע גרוניס.

גרוניס גם קבע כי אין מקום לחייב את הפרקליטות להציג בפני בית המשפט את חומר הראיות שהוביל להחלטת היועץ. "בית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות, אלא אך בוחן את החלטתה לאחר מעשה. אילו נדרשנו לבחון בעצמנו את חומר הראיות, יהיה בכך משום הפעלת שיקול דעת ישיר של בית המשפט בהחלטה אם יש מקום להגיש כתב אישום", כתב בפסק הדין. "בחינה ישירה של חומר הראיות הגולמי על ידי בית המשפט ראוי שתוגבל למקרים חריגים שבחריגים, בהם על פני הדברים נראה כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לוקה בפגם משמעותי או בעיוות מהותי".

בנקודה זו חלק עליו השופט הנדל. "כשלעצמי אינני שולל את האפשרות כי ההחלטה לסגור את התיק נגד המשיבים הינה בלתי סבירה, כשם שאינני קובע ההיפך. סבורני כי על מנת להחליט בסוגיה זו ראוי שהחומר יועבר לעיונו של בית המשפט במעמד צד אחד – כפי שביקשו העותרים", כתב. "נהיר לי כי כלל מושרש הוא שאין דרכו של בית המשפט לקבל לעיונו חומרי חקירה בעתירה מעין זו. אך גם לכלל זה יש חריגים. לאחר עיון בתגובות שהוגשו, ובהתחשב בטיב העבירה של ניסיון להיכנס לשטח ישראל שלא כדין ונסיבותיה, דעתי היא שהמקרה שלפנינו הינו חריג".

ד"ר בן ארי ועו"ד בן גביר אמרו בתגובה לפסק הדין כי הם שוקלים לבקש דיון נוסף, לאור עמדת השופט הנדל. "אנחנו מצרים על כך ששופטי הרוב לא רצו לעיין בחומר ולקרוא עדויות החיילים על מעשיהם של זועבי וראאד סאלח", מסרו בתגובה. "בעבר, כשעתרו נגד הרב כהנא, בג"ץ עיין בכל חומר החקירה, אך מה שנכון כלפי הרב כהנא לא נכון כלפי אויבי ישראל שמקבלים שוב ושוב את הגנת בית המשפט. התנהלות הפרקליטות שסירבה להציג את החומר המשפטי בבית המשפט מוכיחה כי יש ליועץ ויינשטיין מה להסתיר, ולצערנו בית המשפט ברוב דעות נתן לזה תוקף".