שר האוצר יאיר לפיד בחר השבוע את כל הקרבות הלא נכונים להיכנס אליהם. זה התחיל ביום ראשון, בהצבעה על "ועדת המטוס והמעון", שאמורה להחזיר לחיים את התכנית להקים מעון לראש הממשלה ולרכוש עבורו מטוס. שרי יש עתיד התנגדו בטענה כי הדבר "לא כלכלי", זאת למרות העובדה שמזכיר הממשלה הקריא בישיבה חוות דעת הפוכה של האוצר. כך או כך, זו לא היתה החלטה חכמה. לפיד רצה להצטייר כשומר הקופה הציבורית, ויצא פופוליסט. רכישת מטוס לראש הממשלה היא חיסכון בכסף, ומי כמו שר האוצר יודע את זה.
במקרה אחר, זיהה לפיד הזדמנות אחרת לעשות הון תקשורתי ושיחרר פוסט נזעם בו הבטיח כי "מי שצריך להיות מפוטר- יפוטר", בתגובה לכך שמתנדב - כן, מתנדב - של מד"א לא לקח תרומת דם מחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. המתנדב לא פעל על דעת עצמו כמובן, אלא מילא בדיוק אחר ההוראות אותן קובע משרד הבריאות, בראשו עומדת, ניחשתם נכון, השרה יעל גרמן ממפלגת יש עתיד. אז את מי פה צריך לפטר?
מי המפסיד העיקרי מהטעויות של לפיד?
אבל השיא הגיע שלשום בערב, אז יצא לפיד לקרב אבוד מראש, והודיע כי יעלה להצבעה את החוק של עדי קול המבקשת להשוות את נקודות הזיכוי במס של זוגות מאותו המין לאלה של זוגות הטרוסקסואלים. עיתוי ההודעה לא היה קשור לזכויות הקהילה הגאה, אלא דווקא לקרב על ועדת החוץ והביטחון. תקציר הפרקים הקודמים: לפיד לוחץ על נתניהו למנות במסגרת רוטציה בין עפר שלח לצחי הנגבי את חבר סיעתו ראשון לראשות הוועדה. נתניהו מתמהמה, ושר האוצר חשב שהאיום להעלות את החוק יזרז את נתניהו - אלא שהוא רק הצית דליקה בתוך הקואליציה: בבית היהודי הבטיחו בתגובה שיתמכו בחוק של ליצמן, הדורש 80 חברי כנסת כדי לקיים משא ומתן על ירושלים.
במקביל, הורה בנט לחבר סיעתו ויו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומיאנסקי, שלא לכנס את ועדת הכספים של הכנסת לשם אישור העברות תקציביות שמשרד האוצר דורש. זה מעניין במיוחד, כיוון שרק יממה קודם לכן ניהל סלומיאנסקי ישיבה מרתונית במקביל למליאה בטענה כי "חייבים לסיים עם העברות התקציב האלה כמה שיותר מהר, עוד השבוע", ויממה לאחר מכן זה כבר הפך לדבר הכי פחות דחוף, גם כשעל הפרק תוספת של 2.8 מיליארד שקלים למשרד הביטחון. שתי הסיעות היו על מסלול התנגשות בטוח עד שנתניהו התערב, הוריד את לפיד מהעץ ודחה את הדיון על החוק של עדי קול. על הדרך, הוא נתן ליו"ר יש עתיד סוכריה בדמות הבטחה כי בשבוע הבא הוא יתמוך בחוק.
יכולות האיגרוף של לפיד הפכו סממן ההיכר שלו, אבל דווקא בשבוע שבו הוא עשה כל מאמץ להפגין שרירים, הוא עשה את כל הטעויות האפשריות: ראשית, הוא פגע באמינות שלו, כאשר הצהיר בפעם השנייה בתוך שבועיים כי יביא את החוק להצבעה בכל מחיר, דבר שלא קרה. שנית, הוא פגע בעפר שלח, כאשר לקח את דרישתו הלגיטימית למנותו ליו"ר ועדת החוץ והביטחון וקשר בינה לבין הצעת חוק פרטית שאין עליה הסכמה בקואליציה. לבסוף, הוא שגה גם מבחינת העיתוי. הרי ברור שעל הצעת החוק של עדי קול הוא לא היה מפרק את הקואליציה. אז למה לא להעלות לפחות משהו גדול ועקרוני כמו ברית הזוגיות, ואם כבר פיצוץ - שיהיה בגללו? צריך לזכור שבעוד שבוע יהיו גם הצבעות על חוק השוויון בנטל. אם הוא מחפש לעשות שרירים, כנראה שרגע לפני הצבעה על החוק הכי גורלי שהמפלגה שלו מנסה להעביר, זה ממש לא הזמן.
מיד לאחר שחלף המשבר, בחר כל אחד בדרך המקורית שלו להראות עד כמה הוא זה ששולט בעניינים. לפיד, במפגן נונשלנט, קפץ באמצע ההצבעות לחדר הכושר בכנסת כדי לשדר עסקים כרגיל, ואילו בנט ישב לשיחה ארוכה וצפופה עם אריה דרעי באמצע המזנון, ברמז שאין עבה ממנו כלפי אחיו לשעבר. אז הפיצוץ אמנם נמנע, אבל המתיחות בעינה עומדת. דוגמה לכך אפשר למצוא בביטול ישיבות הנהלת הקואליציה. יו"ר הקואליציה, יריב לוין, הודיע כי כדי לנסות לשפר את התיאום ייערכו ישיבות בכל יום שלישי בין נציגי הסיעות כדי להגיע להצבעה עם מינימום הפתעות. אלא שאתמול הודיע כי הוא יורד מהרעיון. "במילא כל אחד עושה בסוף מה שהוא רוצה", אמר, "אז למה לטרוח?". בשבוע הבא ירצו שוב ביש עתיד להעלות את החוק. מעניין מה יקרה אז.
כיצד הביך נתניהו את דנון?
נוהגים לומר על נתניהו שהוא הפסיק לנהוג כפוליטיקאי ועבר לעסוק אך ורק בענייני איראן. זה רק חצי נכון, כיוון שאתמול בערב הוא העביר את דני דנון שיעור בבית הספר של הפוליטיקה. במשך שבועות דנון מתדרך, מתראיין ומצהיר כי יעביר בוועידת המפלגה החלטה שתמנע איחוד בין ישראל ביתנו ללליכוד. אלא מה? שדנון כנראה לא הכיר מספיק טוב את החוקה, שקובעת כי כדי לסכל את האיחוד, צריך קודם כל להגיש בקשה שיהיה איחוד. נתניהו ידע את זה. הוא ישב בצד ונתן לדנון להתרברב.
אתמול אחרי הצהריים הוא נכנס לפעולה, והגיש עתירה כדי למנוע את העברת הסעיף המביך, שהיה עלול לגרום שבר של ממש ביחסיו הקרירים ממילא עם ליברמן. נתניהו אמנם לא מצא אף פעיל שיסכים להגיש את העתירה ונאלץ להורות למנכ"ל התנועה גדי אריאלי, עמו הוא מסוכסך קשות, להגיש את העתירה בשמו, אבל בשורה התחתונה דנון שוב כינס ועידה בה נתניהו עשה לו שחמט. בפעם הקודמת שהתקיימה ועידה, ראש הממשלה הבריז והשאיר אותו עם פעילים ממורמרים שבאו מכל הארץ, במה שהיה נראה כמו הגירסה הפוליטית ל"הקיץ של אביה". הפעם הוא הגיע לנאום אחרי שדנון הבטיח קרב והצבעות, אולם אלה לא התקיימו והשאירו את דנון עם המבוכה.
למי להאמין בהתנהלות של מירי רגב?
משבוע לשבוע עושה רושם שיו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, יעשה הכל כדי להימנע מעימות עם חברי סיעתו - גם כאשר כבודה של הכנסת מונח על הכף. השבוע קיבלנו שתי דוגמאות לכך. הראשונה הייתה כאשר ועדת האתיקה של הכנסת החליטה לרשום הערה לחברת הכנסת מירי רגב, בעקבות הדיון שכינסה בה נתנה במה למקורבה, ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו, לחבוט מילולית במתלוננת נגדו, היועצת המשפטית של העירייה. בהחלטתה כתבה הוועדה על רגב: "היה עליה להבטיח כי הדיון אכן יהיה עקרוני ולא יעסוק רובו ככולו בסכסוך פרטני בין ראש עירייה ליועצת המשפטית של העירייה, במיוחד כשמדובר בראש עירייה המקורב אליה פוליטית". עוד נכתב: "בנסיבות האלה קובעת ועדת האתיקה כי חברת הכנסת רגב הפרה את כללי האתיקה בכך שפגעה בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה". זה מוזר, כיוון שרק לפני חודש וחצי ערך אדלשטיין בירור בסיומו הוציא הודעה כי "לא נפל כל פגם בהתנהלותה של מירי רגב". אז למי להאמין, לוועדת האתיקה או ליו"ר הכנסת?
הדוגמה השנייה הגיעה כעבור 24 שעות, עם הפיתרון הביזארי לשיתוק ועדת החוץ והביטחון, והוא כי בכל ישיבה ימונה יו"ר אחר מבין חברי הוועדה, עד שנתניהו יחליט על יו"ר קבוע. טוב שאדלשטיין לא הציע להחליט על זהות היו"ר באמצעות משחק הכיסאות, או לחילופין, להביא את רפי רשף שישאל כמו בתכניתו בשנות ה-90 "מי יישב על הכיסא הריק". וכן, חשוב לציין כי שינוי התקנון שיאפשר את היו"ר המסתובב ייכנס לתוקף רק בעוד שבועיים. עד אז, נתפלל שלא יהיה מצב חירום ביטחוני.
מה בין הדרבי התל אביבי לוועדת הכנסת?
הוויכוח בוועדת הכנסת סביב ההצעה של אדלשטיין נצבע צהוב-כחול. "זה לא יעבוד, הפיתרון הזה", הזהיר יריב לוין - אוהד הפועל תל אביב בכדורגל. "אני רגיל שאוהדי הפועל פסימיים, אבל הפעם אפילו אתה הגזמת", ענה לו צחי הנגבי - מכביסט מושבע, שרק חיפש תירוץ לעקוץ את חברו לסיעה על תוצאת הדרבי מתחילת השבוע, שבו מכבי ניצחה. אלא שכמו הדרבי, גם לוועדת הכנסת חוקים משלה.
