אחרי הסופה: מה יקרה ברעידת אדמה חמורה?

ארבעה מקרי מוות, עשרות אלפי בתים מנותקים מחשמל במשך ימים ושני צירים מרכזיים חסומים לתנועה – אלה היו התוצאות של הסופה שפקדה את האזור בסוף השבוע האחרון. לפי ד"ר אפרים לאור, לשעבר יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, אם המדינה הייתה נערכת כראוי לרעידות האדמה על פי התכניות שהיא עצמה קבעה, ניתן היה להתמודד גם עם סופה כזו בלי בעיה, "אבל מי שמחפף או לא מקצה תקציבים – גם סערה כזו הופכת לאירוע".

הסופה לא הייתה אירוע הטבע יוצא הדופן היחיד בחודשים האחרונים. באוקטובר השנה אירעו באזור הכינרת שמונה רעידות אדמה, ארבע מהן הורגשו בעוצמות שונות, ומומחים טענו כי ייתכן שמדובר בשרשרת מקדימה לאירוע גדול יותר.

על פי התרחישים של הוועדה הבין-משרדית, במקרה כזה יהיו כ-7,000 הרוגים ויותר מ-150 אלף חסרי קורת גג. יותר מ-300 אלף מבנים באזור רעידת האדמה יינזקו, ובין היתר, ינותקו מחשמל - פי עשרה ממספר הבתים שנותקו מחשמל בימים האחרונים. במקרים מקבילים במדינות כמו ארצות הברית, יפן ואיטליה, לקח לרשויות בין שבוע וחצי לחודש לחבר את כל הנפגעים בחזרה לחשמל, אז יש להניח שמצבה של ישראל במקרה כזה לא יהיה טוב יותר.

ד"ר חיליק סופר, מומחה לרעידות אדמה, אומר כי הסופה בסוף השבוע נחשבת למקרה קל בכל הנוגע לתרחישי אסון. היא פגעה בעיקר במערכת החשמל בשני מוקדים - בירושלים ובצפת – ובעיקר בקווי המתח. "בתרחיש של רעידת אדמה הרסנית ייפגעו גם תחנות כוח, תהליך הייצור ייפגע ומוקדי הפגיעה יהיו רבים יותר. מכאן, אספקת החשמל לאזורים המנותקים תארך זמן רב הרבה יותר מאשר בסופה האחרונה", הסביר ד"ר סופר. "יש בעיקר לחזק את המבנים, להוריד את התשתיות של קווי המתח לאדמה ולחזק מבנים ותשתיות אחרות. זו פעולת המניעה החשובה ביותר שצריך לעשות בשלב השגרה. מדינת ישראל אינה ערוכה לתרחיש של רעידת אדמה הרסנית".