שאלת מיליון הדולר, או ליתר דיוק שאלת השני מיליון וחצי דולר, מציתה בחודשים האחרונים ויכוח קשה ומעט משעשע בין משטרת ישראל ומנהל מקרקעי ישראל לבין עיריית בית שאן. יותר משני עשורים אחרי שהחלום על הקמת מפעל תרופות בבית שאן התנפץ לרסיסים קטנים וכואבים, וקבוצת המבנים האפורים הפכו לפיל הלבן המפורסם ביותר של העיר, דורשת עיריית בית שאן מהמשטרה וממנהל מקרקעי ישראל תשעה מיליון וחצי שקלים. הסיבה: לטענתה, במשך ארבע שנים השתמשו באחד המבנים כוחות ימ"מ של המשטרה לצורך אימוני לוחמה בשטח בנוי, וכעת היא דורשת תשלום ארנונה רטרואקטיבי על כל השנים הללו מהמשטרה ומהבעלים של הקרקע מנהל מקרקעי ישראל.
לקריאה נוספת:
עונת בחירות: באיזו עיר הארנונה הגבוהה ביותר?
מס על המתים: נשלם ארנונה על חלקות קבר?
בג"ץ: מדוע אין פטור מארנונה למעונות סטודנטים?
תחילת הפרשה סביב קבוצת המבנים בשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת, אז הופיע בבית שאן נציג "קבוצת חכמי" והפיח תקווה גדולה בקרב תושבי בית שאן. היזם לא הציע להקים עוד בית חרושת שיעסיק פועלים קשי יום בעבודות כפיים, אלא מפעל תרופות משגשג שימשוך לעיר הפיתוח אוכלוסייה חזקה בדמות מאות כימאים ומהנדסים. אבן הפינה הונחה ב-1987 ומיד לאחריה החלה מלאכת הבנייה של מה שהבטיח להיות מפעל משוכלל ברמה בינלאומית.
פרנסי העיר דאז זוכרים כיצד העירייה החלה לגייס צעירים מהעיר ולהפנות אותם ללימודי כימיה וביו-טכנולוגיה למה שהיה אמור להיות קרש הקפיצה שיזניק את העיר לגבהים שלא הכירה. אלא שאז הכול השתבש. מרכז ההשקעות של משרד התמ"ת פתח בחקירה על רקע חשד לניסיון עוקץ מצד היזם, ובתחילת שנות ה-90 הופסקו העבודות ולא חודשו מאז מעולם. ג'קי לוי, שעד לפני שבועות ספורים היה ראש עיריית בית שאן, ניסה במהלך השנים לגייס יזמים שיפיחו חיים במפעל, אולם בעיות ביורוקרטיות, שכללו ויכוח על הבעלות על המקום, הכשילו את כל היוזמות.
"העירייה ניסתה במשך שנים להביא משקיעים חדשים וכל פעם אמרו לנו שהנכס עוד לא חזר למדינה", סיפר גזבר העירייה, עטאלה סבג. "חבל לנו על הנכס הזה, המדינה השקיעה בו הרבה כסף. גם המיקום שלו מול תחנת הרכבת שנבנית ומתחם צים החדש הוא טוב. ניסינו במשך שנים לעזור למנהל מקרקעי ישראל לשווק אותו, אבל רק לאחרונה אמרו לנו שהנכס חזר לבעלות המנהל".
תחילתה של התפנית בעלילת המתחם, שנחשב לאנדרטה על שם התקווה הגדולה ביותר של העיר, הייתה לפני כארבע שנים. תושבים הבחינו לפתע כי יחידות מיוחדות של המשטרה וצה"ל הפיחו רוח חיים בשלד המבנה הענק והנטוש המשתרע על שטח של 34 דונם, שניצב לו בשיממונו כבר יותר משני עשורים על גבעה עתירת קוצים בפאתי העיר. המתחם ממוקם בסמוך לאולם שמחות ואנשים שחלפו בדרכם למקום בשעות החשיכה נבהלו כשהבחינו בדמויות לבושות מדים כהים הקופצות מגגות המבנה בגלישת סנפלינג עם מסכות על הפנים.
גם צלמי חתונות, שהפכו את המתחם ללוקיישן לצילומים אמנותיים לזוגות הצעירים, מעידים כיצד התקשו לפתע לנוע במקום בחופשיות. "אני מצלם שם כבר ארבע או חמש שנים. הגעתי לשם במסגרת החיפוש לי אחר לוקיישנים חדשים, משונים ומיוחדים לצילומי חתן וכלה", סיפר צלם החתונות מאיר תורג'מן. "כוחות הביטחון יורים שם והחורים בקירות מוסיפים נופך מסתורי לצילומים. לא מזמן הגענו לשם וראינו רכב צבאי בכניסה. הם קיימו שם אימונים סודיים ובהתחלה לא נתנו לנו להיכנס לשם. רק אחרי שהסברנו להם למה אנחנו שם, נתנו לנו להיכנס למבנה אחר תוך שהם אוסרים עלינו אפילו להסתכל למבנה שבו התקיימו האימונים". בארבע השנים שחלפו מאז החלו האימונים, זרמו לעירייה באופן עקבי עדויות על כלי רכב עם צ'קלאקות ועל כוחות מיוחדים המתאמנים במתחם.
במשטרה מכחישים כי הם אלה שהתאמנו במתחם, אולם בעיריית בית שאן החלו לאסוף ראיות המפלילות לכאורה את כוחות הביטחון. חלקן תיעדו רכבי ביטחון וסרטי תיחום של משטרת ישראל. "מחוות הדעת המשפטיות שקיבלנו מהעירייה עולה כי ניתן לחייב את המשטרה והמנהל כבעל השטח במסי ארנונה. אמנם מדובר בנכס נטוש, אבל יש תקדימים משפטיים שבהם פולשים חויבו בארנונה. הדין בארנונה אומר שמי שמפיק תועלת ו/או עושה שימוש בנכס, חייב בארנונה", הסביר עו"ד גיא בן גל ממשרד עורכי הדין רוזן בסיס, המייצג את עיריית בית שאן. "בדיני ארנונה, מי שמחויב הוא מי שמחזיק בנכס ופירשו את זה כמי שבעצם יש לו את מרב הזיקות לנכס או עושה שימוש בנכס או מפיק תועלת כלשהי מהנכס. במקרה שלנו מנהל מקרקעי ישראל הוא בעל הקרקע ומי שעושה בו שימוש היא משטרת ישראל".
"אם זה לא המשטרה שיגידו מי כן"
מנגד, עו"ד ירון נדם, המייצג את משטרת ישראל ואת מנהל מקרקעי ישראל, טוען כי דרישת הארנונה היא הזויה. "העירייה טיפסה על עץ גבוה מדי. מדובר בנכס שעומד נטוש כפיל לבן כבר שני עשורים", אמר עו"ד נדם. "מדובר בטעות. במקום אין שום פעילות משטרתית, לרבות פעילות של כוחות מיוחדים או כל גוף אחר שקשור למשטרה בדרך זו או אחרת. לגבי דרישת הארנונה ממנהל מקרקעי ישראל: מבחינתנו ההסכם מול חכמי, היזם שהחל להקים את המפעל, עדיין בתוקף. מבחינתנו המנהל הוא לא המחזיק בשטח ואם הוא כן מחזיק אז מדובר בנכס הרוס, נטוש ולא בר חיוב".
"יש לנו סברה מבוססת שכנראה גורמים פרטיים עשו בנכס הזה שימוש וכדי להרחיק זרים ומתעניינים אומרים להם שיש במקום פעילות משטרתית", אמר עו"ד נדם. "במשטרה בדקו את מספר הרישוי ולא מדובר ברכב משטרתי". בתגובה לטענות, הביאו בעירייה ראיות נוספות: תצלומי אוויר של אתרי מפות ישראליים המתעדים את המבנה כשהוא מפוקסל ומטושטש. "אנחנו תוהים מי נתן הוראה לאתרי המפות הישראליים לפקסל את תצלומי האוויר. בדרך כלל כשמפקסלים מבנים, עושים את זה מכיוון שמדובר במתקן ביטחוני מסווג. לחברה פרטית אין סמכות וכוח לדרוש דבר כזה", אמרו גורמים בעירייה.
עו"ד בן גל טען כי מי שצריך לתת את התשובות לגבי זהות המשתמשים בנכס הם המשטרה ומנהל מקרקעי ישראל. "העירייה היא לא משרד חקירות פרטי. על הסרטים כתוב משטרת ישראל ואם הם טוענים שזה לא הם אז שיגידו מי כן. מספיק שיש חזקה של בעלים על השטח", הוא הסביר.
בימים אלה כותבים באי כוחה של העירייה תשובה להשגות שהוגשו מטעם משטרת ישראל ומנהל מקרקעי ישראל. אם ההסגות לא יתקבלו, ימשיכו הצדדים לתהליך של ערר על דרישת הארנונה.
מדוברות המשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל אינה בעלת זכויות בנכס, אינה מחזיקה ו/או עושה בו שימוש. התייחסותה המפורטת הועברה לבא כוח העירייה במסגרת ההליך המשפטי המתקיים בנושא".