ישראל נפרדת: אריק איינשטיין הובא למנוחות אחר הצהריים (רביעי) בבית העלמין טרומפלדור בעיר. עשרות אלפי בני אדם הגיעו בשעות הצהריים לכיכר רבין, שם הוצב ארונו, על מנת לחלוק כבוד אחרון לאחד מענקי הזמר והתרבות העברית. מכיכר רבין יצא מסע ההלוויה לכיוון בית העלמין. איינשטיין מת אמש בגיל 74 לאחר שסבל ממפרצת באבי העורקים.
עוד על מותו של ענק הזמר העברי:
אמנים בוחרים את השירים האהובים עליהם
רגעיו האחרונים של אריק: "אמר שכואב לו ונשכב"
כשאריק פתח את הדלת: המרואיין הצנוע מכולם
הפועל תל אביב נפרדת מהאוהד מספר 1
חברו הטוב ומחותנו של איינשטיין, אורי זוהר, ספד לו בהלוויה. "חיית בעולם של טוב. לא יכולת להבין את הרע", אמר זוהר. "עשית טוב להרבה מאוד אנשים. לכל עם ישראל עשית טוב. בתוך השירים ראו את הנשמה שלך. אני נפרד ממך, אבל אני לא יכול לעזוב אותך. שתזכה לגאולה שלמה, אמן".
"היצירה שלך היא חלק מהתרבות של עם ישראל בארצו והיצירה שלך תמשיך לחיות איתנו", אמר בצהריים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיע גם הוא לכיכר רבין. "לא נס ליחה וגם לא ינוס ליחה. אחד מהשירים הנהדרים הללו, אתה, הזמר הלאומי, שרת את מילותיו של המשורר הלאומי: 'אומרים אהבה יש בעולם' ואתה שואל - מה זאת אהבה? אריק, אהבה זה מה שאנחנו חשים אליך", הוסיף ראש הממשלה.
ראש העירייה רון חולדאי אמר בטקס בכיכר רבין: "אריק היה תל אביבי. תל אביבי מלידה - ותל אביבי בנשמה". הוא ציטט את אחד משיריו של איינשטיין, והוסיף: "הוא אהב את הבית ברחוב חובבי ציון, הבית עם התה והלימון והספרים הישנים, הבית הצנוע למראה, שבעיניהם של רבים היה לא פחות ממשכן, מפני שאריק התגורר שם. הוא אהב את העיר - ותיאר אותה 'תל אביב חמה, תל אביב צוחקת, עיר של אהבה, עיר שלא חונקת'". חולדאי ציין כי העיר "תמצא את הדרכים הנאותות להנציח את איינשטיין".
"לפני כמה שנים צלצל אלי הביתה המלחין והמוזיקאי נועם שריף, והוא אמר 'אני מבין שאתה חברו של אריק ומדובר פה על איזה פרס, היינו שמחים לדעת אם אריק יופיע וייקח את הפרס, אז תשאל אותו בבקשה'", סיפר בטקס האשכבה מוני מושונוב, חברו הקרוב של איינשטיין. "צלצלתי לאריק והסברתי לו. 'איך הוא דיבר, במבטא יקה?' הוא התעקש לשאול, ולא התייחס בכלל לשאלה. עברו כמה חודשים וטיפה כעסתי. אמרתי לאריק, 'פרסים זה חלק מהעניין'. הוא אמר 'אני יודע, רבים מקבלים פרסים ואני שמח בשבילם'. 'אז למה אתה לא הולך לקחת את הפרס?'. הייתה שתיקה והוא אמר: 'אני מתבייש'".
"אבל לא הייתה בך שום בושה כשהלכת לנחם אנשים קטנים כגדולים ששמעת שהם נקלעו לצרה משפטית או רפואית", אמר מושונוב. "השתדלת לא לשפוט בני אדם. לא הלכת שולל למרות כותרות העיתונים. התקשרת לאנשים שלא הכרת כדי לחזק, ויצאת מחזק עם שלם. לימדת אותי לסלוח. ידעת שיש רוע, אבל הזכרת לכולם שיש גם טוב בבני אדם, והרבה. למרות התהפוכות במשך השנים, ידעת שבבסיס יש משהו טוב. היית בן יחיד ולאורך חייך אספת לך אחים ואחיות רבים. אריק, אריה, אריות, ארטיקולה, אהבתי אותך".
במהלך הקריירה של איינשטיין, שהתפרשה על פני שישה עשורים, הוא לקח חלק בהרכבים שונים (בהם בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, לול, הצ'רצ'ילים והחלונות הגבוהים), השתתף בסרטים (בהם סלאח שבתי, שבלול, מציצים וכבלים), הקליט 37 אלבומי סולו, כתב עשרות שירים והשתתף בכתיבת ספרים. "עטור מצחך" (אברהם חלפי/יוני רכטר) שהוקלט על ידי איינשטיין ב-1977 הוא ככל הנראה הקלאסיקה הישראלית המוערכת ביותר בכל הזמנים.
"אני ואתה", "למה לי לקחת ללב", "סע לאט", "יושב על הגדר", "אוהב להיות בבית", "אמא שלי", "עוף גוזל", "מה איתי", "שביר", "פסק זמן", "סן פרנסיסקו על המים", "שיר של אחרי מלחמה", "תוכי יוסי", "היא יושבה לחלון", הן רק חלק מהיצירות עליהן חתום איינשטיין. "הסיבה שאני זמר היא בגלל אריק איינשטיין", אמר אתמול בעצב רב שלמה ארצי. "בגיל 16 נהגתי להקשיב לו דרך הטרנזיסטור וחיקיתי אותו שר. אריק בשבילי זה הכל. בגללו אני שר".