"מי שחולם בלילה לרצוח יהודים ימצא עצמו בבוקר בחקירה"

זה היה עוד אחד ממבצעי ההסתערבות של יחידת דובדבן. שירות הביטחון הכללי העביר תמונה של מבוקש שעמד להוציא לפועל פיגוע. המקור המודיעיני דיווח בבהילות שהמבוקש נמצא בתוך חנות, והמסתערבים נכנסו בזריזות אל החנות באחד הכפרים הפלסטיניים. אחד המסתערבים זיהה את המבוקש שפניו הביטו אליו מהתמונה, אך הוא התמהמה להכריז על הפקודה שתורה לשאר הלוחמים לפרוץ פנימה. מפקד יחידת דובדבן, סגן-אלוף י' שישב בחפ"ק, צפה בשידור הווידאו שהועבר אליו ישירות מהשטח והמתין בדריכות לפקודה. נדמה כי כל דקה חלפה כמו נצח אך הכוח לא פועל. סא"ל י', מפקד עתיר ניסיון, הבין באותם רגעים שמשהו לא תקין אירע בשטח, אך הוא לא מיהר להתערב. הוא סמך על כוח המסתערבים שהשתהה עם קבלת ההחלטה. לפתע העביר המקור לשב"כ מידע כי המבוקש נמצא במספרה לא הרחק משם והפקודה ניתנה – מבצע המעצר הסתיים בהצלחה. בתחקיר שנערך מיד לאחר מכן התברר כי המקור התבלבל בזיהוי המבוקש מאחר שבחנות שהה אדם שדמה באופן נדיר למבוקש.

מפקד חטיבת בנימין, אלוף-משנה יוסי פינטו, שנדהם מקור הרוח של המסתערב, מיהר להגיע אל היחידה כדי לתחקר את הלוחם. "למה לא מיהרת לתת פקודה להסתער פנימה?", שאל אל"מ פינטו. המסתערב השיב בענווה: "למדתי את התמונה שלו בעל פה. זיהיתי את המבוקש כמו שאמר 'המקור' אבל משהו בגבות שלו לא הסתדר לי. הן היו שונות מהתמונה, למרות הלבוש שתאם את הדיווח". האירוע הזה מייצג את הרמה המקצועית של הפלגה המסוערבת של יחידת דובדבן. "לרמה הזו אנחנו מכוונים ביחידת דובדבן", סיפר מפקד היחידה בראיון מיוחד, המאפשר הצצה נדירה ליחידה שהפכה את הגדה המערבית למגרש הביתי שלה כבר יותר משני עשורים. "לא מדובר רק ביכולת לחימה גבוהה או ברמת הסתערבות יוצאת דופן, אלא בקור רוח, בעמידה במצבי לחץ ומעבר מאפס למאה בשנייה. בקלות יכול היה המסתערב לעצור את המבוקש הלא נכון אבל הוא דייק במשימה".

מפקד יחידת דובדבן סא"ל י', ממושב בהרי יהודה, התגייס ליחידת דובדבן באוגוסט 1993. כבר בתחילת דרכו ביחידה הוא בלט בשל אומץ לבו במהלך פעולות ההסתערבות. אחרי קורס הקצינים הוא חזר ליחידה והרשים את מפקדיו שמינו אותו למפקד פלגה ולאחר מכן לקצין אגף מבצעים (אג"ם) של היחידה. באותם ימים, בשנת 2000, עברה היחידה טלטלה אחרי האסון בא-סירה א-שמלייה. במהלך מבצע למעצר המבוקש מספר 1 בגדה באותם ימים, מחמוד אבו-הונוד ששימש כמפקד הזרוע הצבאית של גדודי עז א-דין אל קסאם, נהרגו מירי דו-צדדי שלושה מלוחמי היחידה. מפקד הפלגה, שהיה אמור להחליף את סא"ל י' בתפקידו הודח בעקבות התחקיר. סא"ל י', שלא השתתף במבצע, עבר ליחידת העילית שלדג, ומונה למפקד המבצעים המיוחדים שלה. מאוחר יותר מונה למפקד בית הספר של שלדג. הוא נשא לאשה קצינת שלישות והפך לאב לשני ילדים. בתו הבכורה עלתה לכיתה א', ואילו בנו בן השנתיים, יהיה מבחינתו לוחם ולא מש"ק סייבר. סא"ל י' פיקד על גדוד חי"ר ולפני כשנה קיבל את הפיקוד על דובדבן.

עם כניסתו לתפקיד קבע שתי מטרות - להוביל את הפעילות לסיכול הטרור ביהודה ושומרון ולהתכונן למלחמה. הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, נענה לבקשת היחידה והחליט לצרף אותה לתכניות האופרטיביות של צה"ל בעת מלחמה תוך ניצול היתרונות היחסיים שלה על פני יחידות מיוחדות אחרות. "כשאתה אומר דובדבן אתה חושב על יחידה קטנה, אבל בפועל אנחנו גדוד של לוחמים בעלי נתונים אישיים מהגבוהים שיש בצה"ל. כשאתה מחבר את זה להיקף הפעילות שלנו זה הופך אותנו ליחידה הכי מבצעית בצבא", אמר סא"ל י', "יש כאן צוות מפקדים ולוחמים מאוד מיומן ומקצועי, גם אם הוא לא חווה את מבצע חומת מגן. מצד שני, היחידה עסוקה עד מעל הראש בפעילות אינטנסיבית הכוללת מעצרים מורכבים, התגנבות לשטח, הסתערבות ומרדף אחרי ברחנים".

רוב החיילים שמתנדבים לדובדבן סבורים שהם ייצאו מיד לפעילות מבצעית, הכוללת הסתערבות

"מאז שאני כאן אני לא מייצר תקוות שווא אצל אף אחד. עם כניסתם של החיילים החדשים ליחידה אנחנו מבהירים להם שיש כמה פלגות, אשר לכל אחת מהן יש ייעוד שונה. רק אחת מהפלגות היא מסוערבת. מדובר בכוח מאוד מצומצם מכלל היחידה שרק מעטי מעט נחשפים אליו. יש מפקדי פלגות שלא יודעים מה קורה בה".

לדברי סא"ל י', "אנשיה נבחרים בקפידה ומדובר בפלגה איכותית מאוד, אבל הלב של היחידה הזו הוא ה'לוחמים הירוקים'. מדובר בחיילים איכותיים וטובים שעוברים הכשרה רבה מאוד בלוחמה בשטח בנוי, בהבנת תאי שטח ובלחימה מורכבת - זו המומחיות שלנו". סא"ל י' ציין כי בכל מחזור גיוס חדש אנשיו בוחנים את רמת הציפייה של החיילים החדשים ולדבריו, "אין משבר ציפיות".

הלוחמים טוענים כי רמת המשמעת ביחידה קיצונית מדי.

"אני לא יודע מה זה קיצוני, אבל אין פייסבוק, לא מעלים תמונות מהצבא בפקודה ואין קישור ליחידה בשום מצב. אנחנו בודקים את זה ומי שחורג נענש. אנחנו פועלים עם מסיכות על הפנים ומסבירים ללוחמים שכיום זירת הפעילות מאתגרת. בבית הפלסטיני מבינים את העניין של התקשורת, שזה פועל נגדנו. מנסים לצלם את הלוחמים ולבחון איפה הם עושים טעויות. אמא או אבא של לוחם לא יודעים שהוא מסתערב, יש איפול על כך, וגם על עולם התוכן הפנימי. אנחנו שומרים בקנאות גם בתוך היחידה על יכולות המסתערבים".

יחס הלוחמים למשפחות המבוקשים השתנה מאשר בעבר?

"אתה בא לעצור בלילה אנשים ובבתים יש נשים, ילדים ותינוקות. לפעמים הנשים אלימות ולעיתים גם הילדים מנסים לנהוג באלימות כלפי הלוחמים. לפעמים צריך לסרוק את הבית, כי מה שמחפשים זה פתק קטן או כרטיס זיכרון, ולפעמים מחפשים אמצעי לחימה בתוך הבית - וזו לא משימה פשוטה. בסופו של דבר הלוחמים יעמדו במשימה, אבל יש הבדל בין להפוך ארון לבין להשקיע עוד מאמץ קטן ולחפש אחרת. החשש הנוסף שלי היא מתחושת העליונות. לוחם פועל לילה אחרי לילה, והוא עלול לחשוב שאירוע אחד דומה לאירוע אחר. אנחנו נזהרים מהמצב הזה. לדוגמה, אחת משיטות הפעולה שלנו כוללת שבירת דלת, משקוף או צילינדר כדי לעצור את המבוקש לפני שיימלט. האם זה נותן לי לגיטימציה לשבור את כל הדלתות בבית? ממש לא. יש לעשות הפרדה".

על רקע המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, מבצע מורכב עלול
להשתבש ולהסתיים בהרוגים פלסטינים. מי מפקח על כך?

"כמפקד היחידה, אני נושא אחריות רבה, ולכן אני זה שמאשר את כל המבצעים. זה קרה לנו בעבר באחד המבצעים. ב-5:00 לפנות בוקר אמרתי ללוחמים: 'עצרו, קפלו, נבוא עוד פעם, יותר חזקים ויותר טובים'. הלוחמים נתקלו במצב שבו סביב הבית של המבוקש היו שלושה שומרים שחיפשו אותם. זה לא היה חכם לעצור את המבוקש במצב כזה. אם אני הולך עם הראש בקיר במחנות הפליטים אנחנו עלולים להסלים את המצב, לכן צריך לעבוד חכם. היום אנחנו לא מהססים לחכות עוד יום למודיעין טוב יותר, וזה מוכיח את עצמו".

על אילו יכולות ויתרה היחידה לנוכח המציאות החדשה בשטח?

"בעבר השקענו הרבה בתחום ההסוואה. היום אנחנו כבר לא מתעסקים בזה יותר מדי, כי אני מבין מה אני צריך. אני משקיע יותר בניתוח מחנה הפליטים והקסבה. הרעיון המבצעי צריך להיות יצירתי, הם לא מבינים מהיכן אנחנו מפתיעים אותם. בתחילת השנה היה לנו מבצע בג'נין וגם אחרי שאמרנו להם (לשוטרים הפלסטינים – א.ב) שהאנשים שהם זיהו בשטח הם לוחמים שלנו - הם לא האמינו. הם חשבו שזה כוח של חמאס שעצר מבוקש. זה משגע אותם אבל מייצר הרתעה. היכולת לחטוף בן אדם, בלי שאף אחד יידע זה היתרון שלנו".

הסיוט שלך זה חטיפת מסתערב?

"לא. כי הכוחות הנמצאים באזור מספיק חזקים ומעניקים גיבוי. מה שמטריד אותי כמפקד יחידה זה ירי דו-צדדי. העבודה בשטח לא סטרילית, זו לא הסתערות ביישור קו על גבעה. אני משתנה בשטח בצורה שקשה לזהות, אני מזיז כוחות בשטח. היחידה חוותה שני אירועים כאלה, וזה אחד האתגרים שלי. הכנת הכוחות זו מטרה אחת אבל שליטה מבצעית היא המטרה השנייה, כדי להחזיר את הכוחות בשלום".

האם היכולת לצפות במבצע בזמן אמת באמצעות מצלמות שמותקנות על קסדות הלוחמים משפיעה על תהליך קבלת מפקדי היחידה?

"לגבי התערבות בהחלטות הלוחמים בשטח, זו בגרות שלי ושל המפקד בשטח. אני סומך על המפקדים שלי. במקרה של המסתערב בחנות אם הייתי אומר לו תבצע את המעצר הייתי שוגה. היו לי פרפרים בבטן. אנחנו מכשירים את הלוחמים והמפקדים לתת את המענה בשטח. כשאתה הולך לקסבה הרבה דברים קורים מעכשיו לעכשיו ולא לכל דבר יש מענה מרחוק. בשביל זה יש שרשרת פיקוד מאוד חזקה וניסיון עשיר".

איזה סוג של אימון מכשיר את המסתערב לתת את הפקודה למעבר ממסתערב ללוחם חשוף?

"כבר בהתחלה הלוחמים מודעים לכך שאנחנו בוחנים אותם כדי לבחור את הטובים ביותר. רק אז הם נכנסים למסלול ההכשרה. אנחנו גם מראש אומרים להם במה זה כרוך, אך אין לי כוונה לפרט מעבר לכך. ההכשרה ארוכה מאוד והיא מתבססת בעיקר על יכולת קבלת החלטות וקור רוח. יש ללוחמים יסוד לפני הגיוס, אבל אנחנו מחזקים להם את זה עם אימונים רבים".

כוח מסתערבים נחשף בתקופה שלך כמפקד?

"כן. נחשפנו פעם אחת בפעילות מסוערבת במחסום של המשטרה פלסטינית. היציאה מהמצב הייתה טובה מאוד. נפלנו על הזקנים של מתנדבי המשטרה הפלסטינית בלילה. ברגע שהוא הבין שזה כוחות מיוחדים הוא התבלבל, אז יצאנו מזה. יש מדרגות ברורות לפעולה אם זה היה מידרדר".

לוחם סיירת מטכ"ל, עמנואל מורנו, נהרג בסיטואציה דומה במלחמת לבנון השנייה במהלך פעילות מסוערבת.

"נכון. אנחנו לוקחים את זה בחשבון שמחסום פלסטיני יזהה כוח מסוערב. אני לא בונה על זה שתמיד יהיה שם מתנדב במשטרה הפלסטינית שיעביר אותו. אני מוכן לאקט של לחימה באותו רגע".

העובדה שהלוחמים עוסקים כל הזמן בחיי העם הפלסטיני משפיעה עליהם באופן ישיר?

"אני לא נתקלתי במשהו חריג, אבל אני מקפיד שאף אחד לא יתבלבל לרגע ביחידה. בעבר המשפחות הגיעו ליום הורים ביחידה והתקבלו על ידי הלוחמים כשהם מחופשים לפלסטינים בתוך שוק כזה. עושים הצגה, בסטות, צעקות... כשנכנסתי לתפקיד ראיתי את הטקס הזה והבהרתי לכולם שזו הפעם האחרונה. זה לא מה שאני רוצה לשדר. לדובדבן יש יכולות הסתערבות אבל זו יכולת קטנה מאוד ולא כל הלוחמים כאן קמים בבוקר ומתחפשים. גם לסיירת מטכ"ל יש יכולת אמנם קטנה שמתמחה בהסתערבות - אצלנו זה אותו דבר. אני לא מייצר מצג שווא. לא נכון בחינוך של החייל לדמות של היחידה ומה שאנחנו רוצים שיבינו".

בכל זאת, שמה של היחידה ידוע בישראל ובעולם הערבי כיחידת מסתערבים.

"מדובר בהון אנושי מאוד איכותי. הם חיים את הרחוב הפלסטיני, מדברים וקוראים ערבית, צופים בערוצי הטלוויזיה השונים כולל אל-ג'זירה בסדרות בערבית. הם קוראים ספרים בערבית ומאמצים חלק מהמנטליות, קוראים עיתונים וחייבים להכיר את החדשות. אם מסתערב נכנס לבית קפה אין מצב שיתקילו אותו במידע שגרתי. יש מדד כשירות למסתערבים, זה עולם תוכן שאנחנו משקיעים בו מאוד".

מהם ההבדלים בין דובדבן לבין ימ"ס, יחידת המסתערבים של מג"ב הפועלת ביהודה ושומרון?

"ההבדל הראשון הוא בגודל, אנחנו יחידה שמבחינת סדר הכוחות והיכולות גדולה כמעט פי שלושה מימ"ס. לכל אחד מאתנו יש יתרונות ספציפיים, יש בימ"ס מפקד צוות בעל ותק של עשר שנים ואצלנו הוא רק כעשרה חודשים בתפקיד, אבל תהליך ההכשרה אצלנו שונה לחלוטין. מי שמודח מהיחידה שלי הופך ללוחם בימ"ס יו"ש".

הרמטכ"ל קבע שבמלחמה הבאה אתם עשויים להשתתף במשימות בלבנון. איך זה ייראה?

"אנחנו מומחים ללוחמה בשטח בנוי ומורכב, בסדר כוחות גדול במיוחד. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפשיטה על מפקדות, יעדים מורכבים, לכידה של קלפי מיקוח, מחסנים, סריקות תאי שטח. אם תביא אותי לנקודה מסוימת אני אדע לעשות את העבודה טוב יותר מאחרים. מאפייני הכפרים בגדה דומים למאפייני הכפרים בדרום לבנון, בנייה של כפר ערבי זה אותו דבר. פרויקטים של שוטרים פלסטינים ביהודה ושומרון דומים מאוד לפרויקטים של חיזבאללה. מה שכן, האויב וההתמודדות שונים לחלוטין".

הדברים שלך מעלים תחושות ממלחמת לבנון השנייה, שצה"ל יצא אליה תוך הנחה שמדובר בלחימה ביהודה ושומרון.

"בגלל זה אנחנו מתאמנים הרבה - תרגילי גדוד, הפעלת יחידה מלאה עם אש טנקים ומסוקים. עד לפני כשנה שימשתי כמג"ד ואני סבור שכאן זה מאתגר יותר. הלוחמים ביחידה בכושר פיזי טוב יותר מכל גדוד חי"ר אחר. כמות האימונים מכשירה אותנו למלחמה. אימוני המסגרת גדלו ב-300%. בשביל ש'מס הכניסה' שלנו יהיה הכי קטן".

בעבר מפקדי יחידת דובדבן לא ראו את הבית במשך חודשים. מה השתנה כיום?

"שנת 2012 הייתה השנה הכי שקטה בשנים האחרונות, עם אפס הרוגים. זה הישג אדיר לצבא ולשב"כ. ב-2013 גבר הרצון להוציא לפועל פיגועים כיוון שחמאס ניסה להתחזק ביו"ש. החיבור בין עזה ליו"ש ושחרור האסירים גם תרמו לכך. אנחנו עובדים כמעט כל לילה אבל זה לא כמו במבצע חומת מגן. אם יפסיקו את הלחץ נראה את זה היטב על הצירים. יש עלייה של עשרות אחוזים בהיקף פעולות המעצרים. תקרא לזה שיטת מכסחת דשא או שתגיד שמי שחולם בלילה לרצוח יהודים מוצא את עצמו בבוקר אזוק בחקירת שב"כ. זה המצב".

מה האתגר העיקרי של היחידה ביו"ש?

"יכולת חדירה ויציאה מהשטח במינימום זמן. השטח מאוד אלים כלפינו, תוך שניות עפים לעברך סלעים ובקבוקי תבערה. תראה מה קורה במחנות הפליטים ובקסבות. כשנכנסתי לתפקיד זה לא קרה. אם אתה מתעכב קצת אתה מהלך על חבל דק, זו סכנת חיים. ברוב המבצעים אנחנו צריכים לעזוב את השטח תוך דקות".

יש מאפיינים מסוימים שניתן לזהות במבוקשים?

"הבחור שעצרנו לא מכבר הוא 'מוסדניק', לא ארכי-מחבל. בחור שמדי פעם זורק רימונים. בפעילות הסיכול אנחנו מונעים מהם להגיע לרמת המסוגלות הזו של מחבלים עתירי ניסיון. מצד שני הבאנו בשנה האחרונה לא מעט כאלה שיושבים ליד מחשב עם 'קארל-גוסטב', או ישנים עם אקדח ושלוש מחסניות. אתה מצליח להפתיע אותו ברמה כזו שהם לא מגיבים".

אתם גם עוצרים מפרי סדר. איך אתה מרגיש עם זה שאתה עוצר ילדים?

"אני קורא להם מפרי סדר גם אם הם משליכים בקבוקי תבערה ואבנים. הם מכונים ככה כי הם לא משתייכים לאף ארגון טרור. הם חבורה של פרחחים אלימים שאומרים 'יאללה עכשיו עושים בלגן'. הקפצתי את כל היחידה מחתונה של אחד הקצינים שלנו כדי לעצור מפרי סדר, בעקבות האירוע שבה נפצעה הילדה אדל ביטון. הקצין לא כעס כי הוא הבין את החשיבות של הפעילות הזו".

כאשר הלוחמים חודרים תוך הסתערבות לשטח הפלסטיני, זו לא השפלה עבור מנגנוני הביטחון הפלסטיניים?

"למרות המודעות של המחבלים והרשות הפלסטינית לנוכחות של יחידת דובדבן בשטח, אני לא מודיע להם שאני נכנס לעבודה. היכולת שלי לחדור לתוך הערים היא גבוהה ואני יודע שמחפשים אותי. יש מצלמות אבטחה כמעט בכל חנות, בתחנת דלק ובמוסדות ממשלתיים, הם משתגעים מזה. אנחנו דואגים לתחקר כל פעילות שלנו כדי לשמור על הרמה המקצועית".

כלוחם ומפקד עתיר ניסיון, ראית לא מעט "לבן בעיניים" של מחבלים. אתה חושב שניצחנו את הטרור?

"לא ניצחנו את הטרור. הורדנו אותו לרף שאנחנו שולטים בו בצורה טובה. אנחנו פועלים עוד לפני שהתשתיות פועלות בצורה חזקה. אם היד לא תישאר על הדופק אנחנו נחזור לפיגועים כמו בשנים עברו. בחציון הראשון של השנה היו לנו 13 הקפצות בשבתות, לא כולל פעילות שנותרנו עבורה בשבת בבסיס היחידה. זה כמעט 50% מהשבתות. המציאות אותה מציאות, היא לא משתנה. היכולת שלנו לתכנן מוגבלת אבל זה מה שחשוב וזה מה שמאתגר אותנו".

בעידן בו מצלמים כל דבר. לדעתך עולם ההסתערבות יישאר לעד?

"זה תלוי בנו. זה נכס אסטרטגי. מסתערבים יש עוד מתקופת הפלמ"ח והנחיצות של המשימה רק הולכת ומתחדדת. זה ייאלץ אותנו להיות יותר מדויקים יותר ובעלי יכולות תחבולה רבות יותר, לחדד שיטות. בהחלט יש לזה עתיד".

לקריאה נוספת:
הדובדבן שבקצפת: הצצה ליחידת המסתערבים של צה"ל