רעידת האדמה עוררה סערה: המבוכה של השר ארדן

ליברמן ודרעי קיבלו השבוע שיעור מאלף בדמוקרטיה. השניים, שהרשימות שלהם לכנסת מוכתבות על ידי ועדה מסדרת, סברו לתומם שבדומה לחברי ישראל ביתנו או תומכי ש"ס, הציבור בירושלים יתלכד באופן אוטומטי מאחורי מועמד שיוצנח עליהם, רק כיוון שהדבר שירת את האינטרס הפוליטי הצר שלהם. הצנחתו של משה ליאון, תושב גבעתיים, למרוץ על ראשות העיר שלושה חודשים לפני סיומו היה מפגן של זלזול בוטה באינטליגנציה של הציבור בירושלים, שבחר להשאיר את ברקת על כיסאו חמש שנים נוספות.

עבור שניהם, מסתיים השבוע קמפיין שני קטסטרופלי בתוך שנה אחת בלבד: כזכור, ליברמן היה זה שדחף לריצה משותפת של הליכוד וישראל ביתנו בבחירות האחרונות. מחר בדיוק תמלא שנה לברית הזו, שהחלה עם הצגה של סקרים לנתניהו לפיהם הרשימה המשותפת תגרוף לא פחות מ-45 מנדטים. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים.

לפני שבוע בדיוק גם מלאה שנה לחזרתו של אריה דרעי לש"ס תחת "ההנהגה משותפת", שלמעשה סללה את חזרתו לראשות המפלגה. שובו מן הגלות הפוליטית של המנהיג הכריזמטי והפופולרי סימנה תקווה להישג משמעותי בקלפיות, אלא שמגע הקסם שכולם ציפו לו אכזב, ודרעי הביא את המפלגה בבחירות הכלליות לאותו הישג בדיוק כמו ב-2009.

השבוע, שנה לאחר אותם מהלכים פוליטיים כושלים בזירה הארצית, הם נחלו כישלון צורב גם בזירה המקומית, עם הרצתו של משה ליאון לראשות עיריית ירושלים. זה לא דבר של מה בכך. שניהם היו מעורבים במרוץ הזה באופן אישי ביותר. ליברמן עצמו הבטיח ניצחון בנוק אאוט. דרעי התרוצץ בין רבנים וביקש את תמיכתם. עם ספירת הקולות התברר כי ליאון לא הובס, ואף נתן פייט יפה ליריבו, אבל מה שייזכר מהשבוע הזה הוא השורה התחתונה: הפסד, שיכול ללמד על התפוגגותו של "מגע הקסם" הפוליטי שיוחס לשניים.

עוד לא הוכרזו התוצאות הרשמיות, והשניים כבר החלו להתקוטט. דרעי האשים את הליכוד ביתנו - מבלי לנקוב בשמו של ליברמן, בכך שהם "לא סיפקו את הסחורה". מן הצד השני היו כאלה שטענו: "נקלענו למאבקי חרדים וחצרות, ומנגד היה את הכסף הגדול שברקת השקיע". גורמים שהיו מעורבים בקמפיין אמרו: "היה להם קמפיין מוצלח אך מופרך. הם הצליחו להכניס את העניין של גבעתיים. אפשר לחשוב שהבאנו מישהו מטקסס לעמוד בראשות עיריית ניו יורק. הבאנו מישהו שגר במרחק 50 קילומטרים ונמצא בעיר כל יום".

מעבר לנזק שהכישלון הזה יסב לציר דרעי-ליברמן, הוא יזיק לציר ליברמן-נתניהו. ראש הממשלה שהה עם היוודע התוצאות בביקור מדיני ברומא, הרחק מהסערה הפוליטית שלא רצה בה מלכתחילה. אמנם מועמד הליכוד נכשל, אך הדבר לא צפוי לדבוק בו, שכן הוא נמנע בעקביות מלהביע תמיכה בליאון. ליברמן לא אהב, בלשון המעטה, את ההתנהלות של נתניהו, שהוציא מכתבי תמיכה לכל ראשי הערים של הליכוד מלבד ליאון, ולדבר עשויות להיות גם השלכות על האפשרות, שנראית קלושה לפי שעה, לחבר בעתיד את שתי המפלגות.

ואי אפשר בלי מילה על ברקת: מי שנהנה מתמיכתם של רבים בציבור החילוני, הדתי-לאומי, ואפילו החרדי, צריך לשאול את עצמו איך בתום קמפיין כל כך אפקטיבי, כאשר מולו ניצב מועמד נטול כריזמה עם קמפיין כושל, הוא הצליח לנצח בפער כל כך נמוך של כעשרת אלפים קולות. מוטב יעשה אם בקדנציה הקרובה ישקיע את זמנו ומרצו יותר ליצירת מקומות עבודה בירושלים, פיתוח השכונות ומציאת פתרונות לציבור החילוני הצעיר הנוטש את העיר, במקום בהפקת אירועים גרנדיוזיים דוגמת "פורמולה 1" או מרתונים למיניהם שתורמים יותר למיתוג של העיר מאשר לתושביה.

מי שהיה צריך דוגמה מוחשית לבעייתיות באי-ההסדרה בחוק של חלוקת הסמכויות בין המשרד להגנת העורף לבין משרד הביטחון ומשרדים אחרים, קיבל אותה אתמול במליאת הכנסת. חמש פעמים רעדה האדמה בצפון הארץ בשבוע האחרון. הדבר העיר מתרדמת עמוקה את הדיון על מוכנות העורף למקרה של רעידות אדמה. ראש הממשלה כינס בכנסת דיון, אותו הגדירו נוכחים כ"דיון כסת"ח", ויו"ר הוועדה למוכנות העורף, אלי ישי, הצהיר גם הוא שייכנס דיון בנושא. חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), שלמדה את הנושא, הגישה שאילתה דחופה לשר להגנת העורף על היערכות הממשלה למקרה של רעידת אדמה.

במסגרת השאילתה, שאלה אלהרר את ארדן מה בנוגע להתקנת מערכת חיישנים, מעין "צבע אדום" של רעידות האדמה, שאמורה לתת התראה של 15 שניות לפני שהאדמה רועדת. המערכת, שזכתה לשם "תרועה", אושרה בממשלה ואף תוקצבה בחודש מאי 2012 בכ-15 מיליון שקלים. במסגרת אותו תקציב אמורה להירכש גם מערכת מקבילה בשם "מים אדירים", שתזהה ותתריע מפני סכנת צונאמי. מערכות דומות, בהיקפים לאומיים, כבר קיימות בעולם, במדינות כמו יפן, רומניה, טורקיה, קנדה וארצות הברית.

אלא שלמרבה המבוכה, ארדן כלל לא הכיר את המערכת שתקצבה הממשלה: "כפי שאמרתי אני לא מכיר עדיין מערכת עם יכולות מוכחות שיודעת להתריע מראש על רעידת אדמה. ככל שיש כאלה, יכול להיות שאני עדיין לא מתמצא מספיק. כפי שאמרו לנו המומחים, אין מערכת כזאת. אם יש, נשמח ללמוד אותה, ואם היא תהיה מוכחת כיעילה, הממשלה בוודאי תשקול לרכוש אותה", השיב ארדן לשאלה של אלהרר, בנוגע למערכת שכאמור הממשלה כבר החליטה לקנות. התקנת המערכת גם נדונה בסיכום תרגיל העורף "נקודת מפנה 6" שהתקיים לפני שנה.

ארדן הוא שר מקצועי ששולט על פי רוב בנושאים הנמצאים בתחום אחריותו. הדוגמה יכולה בעיקר ללמד על הכאוס בהסדרת סמכויות העורף בין המשרד להגנת העורף ובין משרד הביטחון. התוצאה היא שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, ובסוף השר הממונה לא מכיר מערכת התראה מפני רעידות אדמה שכבר הוחלט לרכוש. תמרור אזהרה לשני השרים.

ביום ראשון השבוע סערה הארץ בעקבות פרסום שורה של יוזמות חקיקה שנועדו שוב להצר את צעדי בית המשפט העליון. בין היוזמות - הממוחזרות, יש לציין, שהציגו יריב לוין ואיילת שקד: הכנסת תבחר את שופטי העליון, נציגות השופטים בוועדה לבחירת שופטים תצומצם ובג"ץ לא יוכל לפסול חוקים. מילא שההצעות הללו הועלו כבר בעבר בגירסאות כאלה ואחרות ונפלו, מה שבאמת הפתיע בסיבוב הנוכחי של שקד ולוין הוא העובדה שאין מדובר בהצעות חוק שנמצאות בשלבי חקיקה, אלא בעיקר ביוזמות, כלומר ברעיונות ראשוניים בלבד שבינם לבין חוק שעובר בכנסת בקריאה שלישית המרחק הוא עצום.

בירור קצר העלה כי יש סיבה לכך שלוין ושקד החליטו לשלוף את החוקים מהשרוול, וכי לא מדובר באידיאולוגיה צרופה. בשבועות האחרונים הצהירה שרת המשפטים, ציפי לבני, כי בכוונתה לקדם את ברית הזוגיות. בהזדמנות אחרת, כך טוענים בבית היהודי, "היא קיבלה קרדיט על הרפורמה בשירותי הדת שמקדם השר בנט". יו"ר הבית היהודי זעם, והחליט לנקום בסטייל. "היא נכנסת לנו לתחומי הדת והמדינה, אנחנו ניכנס לה כנקמה בתחומי שלטון החוק הקרובים ללבה", אמר בנט לשקד בסוף השבוע שעבר. שקד הפנימה, והחליטה להציע ללוין להצטרף אליה, וכך נולדה תוך 24 שעות "מתקפת החקיקה" הבוסרית, שהציגה בעיקר יוזמות שעלו ונקברו בעבר. מעניין כמה מההצעות האלה יאושרו בקדנציה הנוכחית.

אחמד טיבי בדרך למסע הסברה באירופה בעד ברית מילה. זו לא התחלה של בדיחה מפוקפקת, אלא תוצאת דיון מיוחד שהתקיים אתמול בלשכת יו"ר הכנסת. בעקבות ההחלטה של מועצת אירופה לאסור את ברית המילה, כינס אדלשטיין בלשכתו 15 חברי כנסת, בהם נסים זאב וישראל אייכלר, מאיר שטרית ורוברט אילטוב. בסיכום הדיון הוחלט כי חברי הכנסת ייצאו למסע הסברה באירופה במטרה להפוך את ההחלטה שהתקבלה. במהלך הדיון אמר טיבי: "אני לא מעלה על דעתי שיאסרו את המילה. יש לנו כאן אינטרס משותף מן המעלה הראשונה. אינטרס שהוא עליון ומוסרי ועלינו להיאבק יחד. אני בדרך כלל לא נוהג לנסוע במסגרת משלחות, אבל בנושא הזה אני עומד לרשותכם".

סיעת יחיד - לכל הטורים של עמרי נחמיאס

לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il