עונת המלפפונים הפוליטית מתקרבת לסיומה. רוב חברי הכנסת והשרים שבו מחופשות הקיץ שלהם והתחילו להתחמם על הקווים. מעבר לפינה מחכים משברים סביב חוק הגיוס, ברית הזוגיות והעלאת אחוז החסימה. אבל כל אלה מתגמדים, כך נראה, מכאב הראש שצפוי לנתניהו סביב התקדמות התהליך המדיני עם הפלסטינים. בהעדר כינוס של מליאת הכנסת, נאלצו הח"כים לדבר עם ראש הממשלה באמצעות עצומות שפירסמו בתקשורת. פעם היה זה מכתב שרים ופעם מכתב ח"כים; פעם הסוגייה היא שחרור אסירים ופעם החזרת שטחים. לא פחות משלוש עצומות החתימו חברי כנסת מהימין בתוך חמישה ימים.
מדוע סירב השר ארדן לחתום על העצומה לדון בשחרור האסירים?
פרסום המכתבים הדורשים מנתניהו לא לוותר על שטחים מעורר תהייה, שכן ככל הידוע אין כל התקדמות ממשית בשיחות בין ישראל לפלסטינים. אלא שבכיר בקואליציה מסביר כי מטרת המכתבים היא "להניח עכשיו את היסודות ללחץ על נתניהו, לפני שייגמר המשא ומתן. חודש מאי נראה רחוק אבל זה ממש מעבר לפינה". לדברי הבכיר, החשש המרכזי בימין הוא כי אין סיכוי להסכם קבע, "אבל יהיה לחץ על ישראל לתת להם דברים מהותיים כמו מדינה בגבולות זמניים, או להעביר עוד שטח".
אגב, הסיפור המעניין באמת סביב מכתב השרים שקראו לנתניהו השבוע לדון מחדש על סוגיית שחרור האסירים קשורה בזהות החותמים עליו. שבעה שרים התנגדו לשחרור האסירים בממשלה. שישה מתוכם חתמו על המכתב החדש, ואליהם הצטרפה השרה סופה לנדבר. ומי מאלה שהצביעו נגד בממשלה סירב לחתום על הדרישה לדון בשחרור האסירים? השר גלעד ארדן. עם או בלי קשר, התבשר השבוע שר התקשורת והעורף כי ייסע עם נתניהו במטוסו לפגישה עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בבית הלבן בראשית השבוע הבא. ארדן הוא השר היחיד שיתלווה לראש הממשלה, והוא יחליף את סגן שר החוץ, זאב אלקין, שהיה אמור להצטרף, עד שלמד השבוע מכתבה ב"ישראל היום" כי "מסיבות טכניות" לא נמצא עבורו מקום על הטיסה.
ההחלטה להוריד את אלקין מהטיסה מגיעה שבוע אחרי שסגן שר החוץ - אחד האנשים היותר רלוונטיים להצטרף לנסיעה שכזו - נשא נאום בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה שאירגן השר סילבן שלום. במקום לכתוב נאום חדש, הוא העדיף לצטט קטעים מנאומו התקיף של נתניהו במרכז הליכוד בשנת 2002 נגד מדינה פלסטינית. האנלוגיה הייתה ברורה. נתניהו כנראה לא התלהב, ואלקין יצטרף רק לחלק מנסיעת ראש הממשלה, בבניין האו"ם בניו יורק, לשם ימריא עם הצוות שלו בטיסה מסחרית של אל על. לא חבל על הכסף?
מקורבי ארדן הכחישו בתוקף את הדברים ואמרו כי "נסיעתו של השר תואמה לפני שבועיים, אז עוד לא היה אפילו מכתב באופק". לדברי המקורבים, "השר הביע במפורש את התנגדותו לשחרור האסירים בהצבעה בממשלה, והוא אכן חושב שיש צורך לקיים דיון בנושא מדיניות שחרור האסירים, אולם לשרים יש דרך ואפשרות לומר את דעתם, וזה לא חייב להיות במכתבים".
מה נשאר מברית האחים בין לפיד ובנט?
הברית של לפיד ובנט נראית כמו היסטוריה רחוקה, והמציאות בשטח בהתאם. בזמן שבנט מוציא לנתניהו מכתבים בדרישה לדון מחדש על שחרור אסירים, עקף השבוע שר האוצר את ראש הממשלה משמאל, ותקף אותו על ההחלטה שלא לאפשר למשלחת הישראלית לאו"ם להאזין לנאומו של נשיא איראן, חסן רוחאני. לפיד כינה את ההחלטה של נתניהו "טעות", והוסיף עקיצה כלפי נתניהו: "יציאה ממליאת האו"ם והחרמה אינה רלוונטית בדיפלומטיה הנוכחית ומזכירה את האופן בו נהגו מדינות ערב כלפי ישראל". העובדה ששר האוצר מכנה את ההתנהלות הדיפלומטית של ראש הממשלה "לא רלוונטית" היא חסרת תקדים ביחסים בין השניים, ונראה כאילו לפיד מבקש לאותת שעדיין לא זנח את החלום שלו להיות ראש ממשלה, ולרמוז כי התנהלותו של נתניהו מיושנת.
בסביבת לפיד אמרו כי לא מדובר במלחמת אגו, אלא במחלוקת אמיתית בין השניים. "זה דבר עקרוני, זו שאלת יסוד", אמרו גורמים בסביבתו. "אם לפיד בא מנקודת הנחה שהחרמת נאום רוחאני לא מועילה לישראל, למה שהוא לא יאמר את זה?".
כך או כך, קשה שלא לשים לב לבליץ המדיני של שר האוצר שהגביר מאוד את נוכחותו בתחום: מכתיבת טורים לניו יורק טיימס, דרך ראיון מקיף לכריסטיאן אמנפור ב-CNN בשבוע שעבר ועד לעימות הנוכחי עם נתניהו. לא ברור אם אלה המנדטים שזולגים בסקרים לעבר מרצ והעבודה, הסדק בברית עם בנט או הרצון להתרחק מסוגיות כלכליות, אבל אין ספק שלפיד לא נכנס למושב החורף של הכנסת כפי שיצא ממושב הקיץ. בסביבתו דחו את הטענה כי להתקררות היחסים עם בנט יש קשר לכך שלפיד מרגיש יותר משוחרר להתבטא בתחום המדיני באופן שלא משמח את יו"ר הבית היהודי: "הנושא המדיני הוא דגל של יש עתיד, וברור שלולא 19 מנדטים שתומכים בחידוש המו"מ זה לא היה יוצא לדרך, בלי חלילה להפחית ממאמציו של קרי. הברית עם בנט הייתה כזו שברור שבנושאים המדיניים לא מסכימים על כלום. הברית נשענה על נושאים אזרחיים כמו שוויון בנטל ויציאה לשוק העבודה".
אך גם בתחומים האזרחיים, מה לעשות, הברית לא מה שהייתה פעם. סיעת יש עתיד צפויה להתכנס בשבוע הבא לדיון רגיש בסוגיית ברית הזוגיות, נושא שיחד עם חברי ישראל ביתנו והתנועה עשוי לזכות לרוב בקואליציה, ולהעמיד את הבית היהודי עם הגב לקיר. גם העובדה שהוועדה הפרלמנטרית בראשות איילת שקד מנסה לטרפד את הסנקציות הפליליות שנקבעו במתווה של יעקב פרי לא בדיוק עוזרת ליחסים בין השניים, וכך גם חוק יסוד הלאום, ששתי הסיעות מריצות גרסאות מתחרות שלו. בתוך זמן לא קצר הפכו היחסים בין יו"ר יש עתיד ויו"ר הבית היהודי מיחסים שאופיינו בכך שהשלם עולה על סך חלקיו, למשחק סכום אפס. מעניין לראות איך תיראה הדינאיקה ביניהם במושב הבא.
לאן נעלמו מתפקדי העבודה?
לאט אבל בטוח, מתעוררים הפריימריז במפלגת העבודה. עד הבחירות המוניציפליות ב-22 באוקטובר ייאלצו שלי יחימוביץ' ויצחק הרצוג להציג מראית עין של אחדות. לאחר מכן, הציפורניים יישלפו. בינתיים, אפשר ללמוד כמה דברים מעניינים מאוד על המתפקדים שצפויים להכריע את ההתמודדות הבאה: 11 אלף מתפקדים נגרעו מספר הבוחרים של המפלגה מאז הפריימריז ב-2011.
במחנה הרצוג טוענים כי מדובר בנטישה של מתפקדים באשמת יחימוביץ', אך המציאות מעט שונה. מדי שנה נדרשים חברי המפלגה לחדש את החברות בה. בשנה האחרונה הועלה סכום התשלום מ-50 שקלים בשנה ל-75 שקלים. מאז, אלפי בני אדם לא חידשו את החברות, למרות שהמפלגה שלחה להם בקשות והתראות. לבסוף, הם נגרעו מספר הבוחרים. בסביבת יחימוביץ' מביאים את הנתונים כהוכחה לכך שאלפי אנשים שהרצוג החשיב לתומכיו הם "מתפקדי ארגזים", ולכן לא רק שלא מדובר בנטישה, אלא שמדובר בהתחזקות של יחימוביץ'.
בין המקומות שאיבדו הכי הרבה בוחרים נמצאים המתפקדים שהיו מזוהים עם עמיר פרץ: כאלף מתפקדים עזבו את שדרות, עיר הבית של יו"ר המפלגה לשעבר. עוד כמה מאות עזבו את מצפה רמון, עיר המזוהה עם אחותו של פרץ. את המגזר הערבי, בו הצביעו להרצוג בפריימריז הקודמים 1,786 בני אדם לעומת 101 בלבד שבחרו ביחימוביץ', עזבו 2,700 מתפקדים. אלף נוספים עזבו את המגזר הדרוזי. ב-2011 זכה הרצוג ל-936 קולות במחוז הדרוזי לעומת 153 בלבד שהצביעו ליחימוביץ'. יחימוביץ', לעומת זאת, צריכה להיות מוטרדת מהירידה במספר המתפקדים במחוז הקיבוצים: 2,300 איש עזבו את המחוז. ב-2011 היה לה שם יתרון של אלף קולות. קשה מאוד להתנבא על תוצאות המירוץ בעבודה, שצפוי, נכון לעכשיו, להיות צמוד מהמצופה. אבל אין ספק שעבור הרצוג, עזיבה של אלפי מתפקדים שהיו מעדיפים להצביע לבנט לפני שהיו נותנים את קולם ליחימוביץ', היא בשורה קשה.
סיעת יחיד - לכל הטורים