תגלית ארכיאולוגית חסרת תקדים שנחשפה סמוך לראש השנה עשויה לשנות את התפיסה המקובלת לגבי הנוכחות היהודית בהר הבית. בחפירות של האוניברסיטה העברית ליד הר הבית נמצא מטמון שנזנח בידי יהודים בשנת 602 לספירה, ובו שרשרת זהב שלמה עם מדליון עליו חרוטים מנורה עם שבעה קנים, שופר גדול וספר תורה. לפי ההערכות החוקרים, המדליון שימש כקישוט לספר תורה.
מדובר בממצא הקדום מסוגו שנמצא בירושלים, והוא משנה את התפישה שהייתה שגורה עד כה, לפיה שימוש בקישוטים לספרי תורה נעשה רק בזמנים מאוחרים יותר. כמו כן, נמצאו סמוך למטמון תיק עור ובו 36 מטבעות זהב מהתקופה הביזנטית, וכן עגילי זהב. המטבעות נאספו במשך 250 שנים ומקורו של הקדום שבהם במאה הרביעית לספירה.
מנהלת החפירות, ד"ר איילת מזר, הגדירה זאת כ"תגלית עוצרת נשימה שרק פעם בחיים זוכים לה", אשר מחזקת את ההיסטוריה היהודית על הר הבית ומשנה חלק ממה שהיה ידוע עד כה על התקופה הזו. ד"ר מזר מוסיפה כי מעולם לא התגלה בחפירות מדליון זהב כזה והימצאות תחריט ספר תורה עליו הדהימה אותה לא פחות: "בעשרות דוגמאות ובכללן רצפות של בתי כנסת עתיקים מופיע דגם מנורת שבעת הקנים כשמשני צדדיו סמלי השופר, ארבעת המינים וכלי חרס. במדליון הזה מופיע בפעם הראשונה סמל ספר התורה, שככל הנראה מבטא את השימוש שנעשה במדליון הזהב לקישוט ספר התורה בבית כנסת".
חוקרי הארכיאולוגיה סבורים שהאוצר הובא לירושלים על ידי שליחי הקהילה היהודית הגולה שהגיעו אל העיר לאחר שנכבשה על ידי הפרסים בשנת 614 לספירה. הפרסים הבטיחו ליהודים שיוכלו לשוב ולבנות את ירושלים כעיר יהודית ועוררו תקוות גדולות, במיוחד לאחר מאות השנים שבהן נאסר על היהודים להתיישב בעיר. אלא שלאחר זמן קצר נחלש כוחם של הפרסים והם הזדקקו יותר ויותר לכוחם של הנוצרים שביקשו להשתלט על העיר ולגרש את היהודים. לא עבר זמן רב והפרסים נטשו את היהודים לטובת הנוצרים, ולמעשה אפשרו להם לרדוף אותם. אותם יהודים, ששימשו כמשלחת שתפקידה לחדש את ההתיישבות היהודית בעיר, אשר לשמה כנראה שימש האוצר, נאלצו לנוס על נפשם, ועקב כך האוצר נשכח תחת ריצפת הבית הביזנטי עד שנמצא השנה.