אשת המרגל לאיראן מדברת: "הציונים לקחו אותו למרתף"

מאת: יאיר אלטמן

בלעדי לוואלה חדשות: זה קרה ב-17 ליולי בשעה 3:30 לפנות בוקר. סוכני שב"כ דפקו בחוזקה על דלת משפחת ברגל בשכונת מאה שערים בירושלים ושלפו מהמיטה את יצחק ברגל, פעיל הפלג הקיצוני החרדי – נטורי קרתא, בחשד לניסיון ריגול חמור למען איראן שהונע על פי החשד מאידיאולוגיה קיצונית ושנאה למדינה. מאזאותו לילה, אשתו איריס לא ראתה אותו. עכשיו היא מספרת על התחושות המעורבות שמעלה הגילוי שמי שהיה שותף לחייה חי חיים כפולים, על פחדי ילדיה בלילות ועל הגעגועים בימים.

בבית קטן ומוזנח בשכונה החרדית, באחת הסמטאות, פגשנו את משפחת ברגל - איריס וששת ילדיה. כשהכניסה אותנו לסלון ביתה לא יכולנו שלא להבחין בצניעות המקום, בדירה הקטנה שמאכלסת שמונה נפשות, בהיעדר מחשב או טלוויזיה ובצבע הקיר המתקלף. מאחורי השולחן הקטן בחלל הכי גדול בדירה, עומדת ספרייה גדולה שנמשכת עד התקרה, עמוסה עד להתפקע בספרי תורה וסידורים שונים שרק הוסיפה לדוחק. ריח הספרים הישנים התערבב באוויר עם ריח מרק העוף ויצר ניחוח טיפוסי לסמטאות השכונה. אוויר דחוס, שמנוני והומה שמכה בהלם קל את מי שלא מורגל אליו.

"הכרנו לפני 20 שנה בערך, כאן במאה שערים", היא משחזרת את הפגישה הראשונה עם מי שעתיד להיות בעלה, "הוא היה גבר צעיר שחזר בתשובה ולמד כאן בישיבה. אני גם כן בדיוק סיימתי את הליך החזרה בתשובה וחיפשתי בעל. דודה שגרה בקרבת מקום הציעה לי להיפגש אתו, אמרה לי שהוא בחור טוב וחכם וחזק בתורה".

על יצחק הבעל והאבא היא מספרת: "הוא אדם שהאמת מאוד חשובה לו והחינוך לילדים עומד מעל הכול. מרגע שהבן הראשון נולד ועד עכשיו הוא הקפיד ללמד את הילדים מוסר ושילכו בדרך תורה ומצוות. לאורך השנים היה לנו מאוד קשה מבחינה כלכלית אבל יצחק עשה כל מה שהוא יכול להביא לבית פרנסה. הוא עבד בשליחויות שונות, בהתחלה כשכיר ובהמשך כעצמאי. עיקר עבודתו היתה להעביר מעטפות ומסמכים לבתי המשפט ולבנקים". יחד עם זאת, גם אשתו איריס הבחינה שלא הכול היה כשורה עם הבעל הטרי: "לא מיד, אבל במשך השנים הבחנתי שהוא נכנס לדיכאונות קשים מצד אחד, אבל פתאום יוצא מזה והופך להיות שמח באופן קיצוני. היו לו כל מיני שינויים חדים במצבי רוח ושמתי לב שיש כאן איזה עניין נפשי לא מאוזן. יכול להיות שזה חלק מסימפטומים של משהו".

את רגע המעצר היא זוכרת היטב: "זה היה מוצאי תשעה באב. התעוררנו מדפיקות חזקות בדלת. צעקו לו 'יצחק אנו יודעים שאתה שם. תפתח, תפתח אם לא נשבור את הדלת'. לבית נכנסו שבעה, אחרי זה הגיעו עוד כמה. הם לא היו לבושים כשוטרים, אלא בחליפות שחורות. בעלי שאל אותם: 'מי אתם? תראו לי תעודה? ואחד מהם באמת הראה לו תעודה. 'ככה באתם בלי צו או ההזמנה?', הוא שאל אותם ואחד מהם ענה: 'פעם אחרת נביא הזמנה'. אני והילדים התרכזנו בחדר אחד, ואת בעלי הם לקחו לחדר אחר. הם דרשו מאתנו לסגור מיד את כל החלונות. מחוץ לבית, ברחוב, חנו הרבה רכבים גדולים, כשהבת שלי בת 18 הציצה דרך החלון, אחד מהסוכנים צעק עליה 'מה את עושה? שלא תעזי, תראי מה אני יעשה לך!'.

הצלחתי לשמוע את בעלי שואל מה רצונם והם כל הזמן רק אמרו לו 'תביא את המסמכים, תביא את המסמכים. איפה התמונות, איפה שמת את המצלמה?' אחד מהם הבחין במדבקות שהיו על הכוננית 'יהודי לא ציוני' ושאל אותו 'מה זה? תזרוק את זה'. לאחר מכן הם הפכו את כל הבית, כל ארון וכל מגרה. לקחו מצלמה, טלפון נייד, ניירות ודברים אחרים. אחרי זה הם שמו עליו אזיקים, לקחו אותו ומאז ועד המשפט לא ראיתי אותו. כל המעצר קרה מאוד מהר ובצורה מאוד מפחידה. הבן הגדול שלי בן 16 שאל אותם 'למה אתם לוקחים אותו?', והם אמרו: 'בבוקר אתה תקבל את התשובה למה'". איריס מספרת כי הילדים, בעיקר בנה הקטן בן התשע, לא מסוגלים לישון, מפחדים ש"האנשים עם החליפות השחורות יבואו שוב בלילה לקחת גם אותם". "הילדים שואלים כל הזמן על אבא, איפה הוא, למה לקחו אותו, מה הציונים עושים לו ומתי הם יוכלו לראות אותו".

מתי בפעם הראשונה ידעת מה הסיבה למעצר?
"להרבה חרדים עושים את זה, זה משהו מאוד רגיל כאן שהציונים מעלימים אנשים למרתפים שלהם. שכנה שלי אמרה לי פעם שגם את בעלה לקחו. אני חשבתי שזה בגלל השתתפות שלו בהפגנות. היה לו חשוב להשתתף בהפגנות נגד בית קברות ושצעירים לא ילכו לצבא. הוא ראה בזה שחיתות מוסרית וחילול השם. רק לאחר כמה ימים, באחד הדיונים להארכת מעצר בפתח תקווה, עורכת הדין מהסנגוריה הציבורית אמרה לי שהוא הודה במשהו שקרה לפני שנתיים וחצי וסיפרה לי במה מדובר. היא סיפרה לי שהם (השב"כ, י"א) יודעים להוציא מידע מבן אדם בשיטות הכי קשות עלי אדמות. אמרתי לה שאולי הוא יכחיש, שתגיד לו שיכחיש. היא ענתה לי: 'מה את חושבת שתלו אותו מהרגליים למעלה? הוא הודה בעצמו'. התפלאתי".

ושאת שומעת את האשמות החמורות האלה, מה זה עושה לך? מה את מרגישה?
"שאלתי את עצמי למה הוא עשה את זה. אני בכלל לא ידעתי כלום מכל הסיפור הזה. אני זוכרת את הטיסה לגרמניה לפני שנתיים וחצי. ידעתי שהוא טס, אבל הוא אמר לי שהוא טס כי הוא מרגיש לחץ והוא רוצה לצאת לאיזה שהוא חופש. התפלאתי למה לגרמניה, אני לא סובלת את המקום הזה אבל הוא אמר לי ששם הוא מצא את הדיל הכי זול. לא הבנתי איך הוא מצא שם משהו זול ולמה דווקא לשם אבל לא התערבתי. הוא טס לבד. לא יצא לי לדבר על זה בכלל. לא ידעתי שום דבר על זה. אני לא מבינה למה הוא הכניס את עצמו ואותנו לצרה כזו. אמרו לי שעקבו אחריו, אבל למה שיעקבו אחריו שנתיים וחצי? לי נראה שזה הלשנה. קשה לי לחזור לעצמי, אני לא אותו בן אדם. הרסו אותי, הרסו אותי נפשית. ברוך השם, בגלל הילדים אני מספיקה לעשות מה שצריך אבל לי מאוד קשה. זה בעלי אחרי הכול, האבא של הילדים שלי".

באשר לתקוות לשחרורו, איריס נעה בין תקווה לייאוש: "פעם אני מאמינה שהסיפור הזה ייגמר מהר ופעם אני מרגישה שהציונים לקחו אותו ולא נתראה עוד לעולם. לפעמים זה נראה לי כמו חלום בלהות ממנו אשתחרר עוד מעט. אבל זה נמשך ונמשך ואני לא רואה את הסוף. כל כך קשה לי כל הסיפור הזה ואני מתפללת שזה כבר יגמר".

למה את חושבת שהוא עשה את זה?
"הוא היה במצב כלכלי קשה ועשה את זה בגלל הכסף. הוא נסע לגרמניה ואמר בשגרירות של איראן שאם הם צריכים צילום או עזרה, הם ישלמו לו כסף והוא יעזור להם. אני מאמינה שהוא רצה לעבוד עליהם, לקחת את הכסף ולא לעזור להם בכלל".

דיברת איתו מאז?
"פעם אחת במתקן המעצר יחד עם עורכת הדין לכמה דקות, אבל נראה לי שזה היה מלכודת לראות אם הוא יגיד לי משהו. הוא אמר לי שהוא דיבר עם הרב של הקהילה ושאל איך הולך בבית עם הבישולים, ואיך הילדים. החינוך של הילדים הוא דבר שחשוב לו מאוד. אבל פרט לפגישה הקצרה הזו בבית המעצר ראיתי אותו בקושי בדיונים בבית משפט. הצלחנו להחליף כמה מבטים חטופים אבל לא לדבר אחד עם השני. ביום ראשון (היום. י"א) אנו נתראה בכלא קישון בפעם הראשונה מאז המעצר".

איריס מספרת שיצחק נהג להגיע להפגנות רבות נגד גיוס לצה"ל וחפירות ארכיאולוגיות והשתדל לא לפספס שום הפגנה גדולה: "הוא היה מעורב הרבה בזה. היה חשוב לו להיאבק נגד חוסר מוסר".

איך מתייחסים אליכם בקהילה מאז המעצר?
"יודעים על מה שקרה, אבל בקהילה החרדית לא דוחים אותנו בגלל זה, ברוך השם. להפך, שכנים מנסים לעודד אותי ולשאול אם אני צריכה עזרה עם הילדים. מה שכן, אמרו לי שברוך השם שעשינו כבר שידוך לבת הגדולה ושהיא מאורסת אחרת הדבר הזה יכול היה להשפיע לרעה".

יש לך מסר להעביר?
"אותי מפחיד כל הסיפור הזה. שראיתי איך התקשורת פרסמה את הסיפור, איך הפכו אותו למפלצת, אני פשוט לא האמנתי. איזה מרגל חשוב כל כך הוא היה? הוא הרי לא העביר שום מידע, רק נכנס פעם אחת לשגרירות של איראן. מה עשו ממנו? מציגים אותו ככה, שאתה מקבל תמונה שהבן אדם מרגל ומומחה לזה כאילו הוא עסק בזה כל החיים. אני לא רוצה להתעסק איתם (השב"כ, י"א) אני מבינה שהם יכולים לעשות מכל זבוב פיל ומכל דבר קטן עניין גדול. אני יכולה להגיד ככה, אנשי שב"כ החזיקו את בעלי שבועיים שמה, הרי אם היה משהו הם היו מוצאים משהו. עורכת הדין מהסנגוריה הציבורית שאלה אותי אם בעלי נסע לרמאללה. היא אמרה לי שלהם (השב"כ. י"א) נראה שהוא היה בקשר עם איזה גורם מרמאללה".

סנגורו של ברגל, עורך הדין יאיר נהוראי עבר בדיון האחרון בבית המשפט המחוזי על תמלילי חקירת השב"כ הראשונה ב-17 לחודש וטען כי ההודאה הוצאה ממנו בכוח תוך תנאי לחץ ולכן איננה קבילה: "בחקירתו הראשונה המשיב חוזר ואומר שהוא איננו מוכן לדבר ללא עורך דין וגם מכחיש את העבירות. נאמר לו שהוא מנוע במפגש עם עורך דין ואף הגישו לו מכתב בנושא. בסוף חקירתו הוא נשבר והודה. רק לאחר חקירתו הודיעה המשטרה לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרו ולפיכך לא ניתנה לו הזדמנות לערור על החלטה למנוע את המפגש שלו עם ערוך הדין. במהלך החקירה התחושה שלו הייתה שהוא לא ייפגש עם עורך דין ובעיני רוחו הוא ראה את עצמו כ'אסיר איקס' שעשוי להיעלם במרתפי הכלא מבלי שאף אחד ידאג לשלומו. בסיום חקירתו כשהוא נבדק במכונת אמת התברר כי התשובות אינן חד משמעיות. אני סבור ולו בגלל הסיבה הזו שאי אפשר לקבל את הודעתו משום שהיא נלקחה ממנו בכוח. החקירה שלו גם היתה לא הוגנת. נעשתה בתנאי לחץ, אור דולק בחדר משך 24 שעות. החוק קובע חד-משמעית את הכללים ואנו חושבים שמשום שמנעו ממנו את הפגישה עם עורך הדין תוך תנאי חקירה קשים, נוצר מצב שהוא חש שהוא כמו 'האסיר איקס' ואף אחד לא יעזור לו ולכן הוא הודה במה שהוא הודה".

אפקט הניתוח: האם הפופלריות של נתניהו תגדל? לאחר שהובהל בלילה לבית החולים לניתוח דחוף לתיקון בקע בטבור, ראש הממשלה מתאושש מהניתוח וסמכויותיו הושבו אליו. איך תושפע הפופולריות שלו ממחלתו?

האם מי שלא מתחסן צריך להיענש? בשבוע הבא יחל מבצע החיסונים הארצי של משרד הבריאות נגד נגיף הפוליו. השווינו את המדיניות של ארצות שונות בנוגע למתן חיסונים לילדים.

הפלסטינים בעקבות הצרפתים: אתמול הסתיים העיד אל-פיטר המוסלמי, שבמהלכו ניתן היה לראות אלפי פלסטינים מבלים ומנפנפים ברחבי המדינה. בחודש הרמדאן ובמהלך החג ביקרו בישראל כמיליון בני אדם מהגדה המערבית. איפה בילו התיירים הפלסטינים, וכמה הרוויחה המדינה?

קולקציות הסתיו/חורף: חוזרים לניינטיז: קסטרו חשפו היום את הקולקציה החדשה, ואם תשאלו את לירוי שופן, עורך וואלה! אופנה - ההיסטוריה חוזרת. מה נלבש בחורף הקורב?

התחזית: היום ירידה קלה בטמפרטורות ונעים מהרגיל בעונה, הערב מעונן חלקית ומחר דומה.

צפו במהדורה המלאה של וואלה! חדשות.