על פי ההערכות, כ-13 מיליון גברים, נשים וילדים בארה"ב מתאימים לאבחון של סובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, הידועה יותר בשם ADHD או ADD. ההפרעה הנוירולוגית מאופיינת בקושי להתרכז, באימפולסיביות ו/או בהיפראקטיביות והיא הבעיה הנפשית הנפוצה ביותר בקרב ילדים, המשפיעה על בין 5% ל-8% מהם.
לאורך עשורים רבים, רופאים ניסו להבין את ההפרעה. מחקרים העלו כי בין 50% ל-80% מהמקרים ניתן לקשר לתורשה, אך גם הפרעות תורשתיות עלולות להיות מושפעות מגורמים סביבתיים. במאמר שכתב לאתר "לייבסיינס" מסביר פרופסור יוג'ין ארנולד, פסיכיאטר ילדים במרכז הרפואי של אוניברסיטת אוהיו, כי בחינת הגורמים הסביבתיים והשפעתם על האם ילד ייפתח ADHD או לא הפכה להיות חלק מרכזי במחקרו ובמחקרי הקולגות שלו בתחום.
באחד המחקרים האחרונים שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה ביולוגית, גילו ארנולד ועמיתיו כי במדינות עם יותר אור שמש שיעורי ה-ADHD נמוכים יותר בקרב ילדים. בחלק מאותן מדינות שמשיות, שיעור הפרעות הקשב והריכוז עומד על כמחצית מהמדינות בהן השיעור הגבוה ביותר של ADHD.
החוקרים בחנו את שכיחות ההפרעה ואת מיפוי עוצמת השמש בכל מדינה. במדינות בארה"ב כגון קליפורניה, אריזונה וקולורדו, וכן בספרד ובמקסיקו, עוצמת השמש היא גבוהה. באותן המדינות שיעור ה-ADHD נע סביב 5%-6%. במדינות אחרות, בהן עוצמת השמש נמוכה, השיעור עומד על 10%-12% - יחס של שניים לאחד.
מיפוי המדינות שטופות השמש בארה"ב ושיעור הסובלים מ-ADHD
יש הרבה דרכים אפשריות להסביר את ממצאים. אפשרות אחת היא שבמדינות עם יותר אור שמש, ילדים יוצאים יותר החוצה לשחק. זה עניין חשוב מאחר ופעילות פיסית היא גורם חיובי על תפקוד המוח. אפשרות אחרת היא השפעת ויטמין D, שמופק בזמן חשיפה לשמש. עם זאת, להסבר השני לא מצאו החוקרים ראיות. הסבר נוסף הוא ההשפעה של חיידקים, פטריות וטפילים המשתנים על ידי האקלים.
כשהשעון הביולוגי מאבד כיוון
ארנולד ועמיתיו מאמינים כי הגורם הסביר ביותר לממצאים הוא חוסר שינה כתוצאה מהפרעה במקצב הצירקדי השעון הביולוגי החשוב והנפוץ ביותר בעולם החי המאפשר ליצורים חיים להתאים את עצמם להשפעתה המשתנה של השמש על סביבתם.
בין תסמיני הפרעת קשב וריכוז עצבנות, אימפולסיביות, חוסר תשומת לב וכן מחסור בשינה. מה שפוגע בשנתם של הסובלים מהתסמונת יכול להיות מסכי המחשב או הטלוויזיה, אשר פולטים אור כחול שיכול לעכב ייצור לילי של מלטונין - ההורמון שעוזר לווסת את השינה - בגופם. בעוד שאנשים מוסיפים יותר ויותר להשתמש במכשירים אלקטרונים בעשורים האחרונים כמו טאבלטים וטלפונים חכמים, חלה ירידה בשעות השינה של ילדים. השימוש במכשירים עם מסך הפולט אור כחול בערב עלול לגרום לעיכוב קצב היממה ולקושי להירדם.
השיעור של ADHD עשוי להיות נמוך יותר במדינות עם יותר שמש, כי אור השמש עז מחזק את קצב היממה ועוקף את השיבוש שגורם האור הכחול ממסכי טלוויזיה ומחשב. "בארבעים שנותיי כחוקר פסיכיאטרית ילדים, חזיתי בהתקדמות רבה המסייעת לנו לזהות מדוע אנשים מכל הגילאים סובלים מ-ADHD ומהפרעות אחרות", כתב ארנולד. "החשיבות של קישור אור השמש לבעיה הוא פתיחת אופקים חדשים לרופאים לחקור דרכי מניעה וגישות טיפול אפשריות".
ומה תחת השמש הישראלית?
במחוזותינו השמש מאירה בחוזקה ושיעור הסובלים מ-ADHD בישראל, כך על פי ההערכות, נע בסביבות 5% - אך אין מחקרים אפידמיולוגים מבוססים במדינה. ד"ר מיכאל דוידוביץ', מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד ומנהל תחום התפתחות הילד והפרעות קשב במכבי שירותי בריאות אימץ דווקא הסבר אחר לממצאים: "אם יש שמש, הילדים יכולים לפרוק יותר אנרגיות בחוץ", העריך דוידוביץ' והוסיף כי "פריקת האנרגיות המצטברות" היא שמקטינה את אבחוני הילדים הסובלים מ-ADHD. במקרים דומים ניתן לראות כיצד בכיתות קטנות מאובחנות פחות בעיות קשב וריכוז ולהיפך: "אם הקשב שלי מופחת והמורה נותנת לי פחות תשומת לב - הבעיה שלי תבלוט הרבה יותר".
"היום מחפשים לא רק את הבסיס את הגנטי לבעיות הללו, אלא גם את התנאים הסביבתיים שמתחברים לגנטיקה שגורמים או מחמירים את הבעיה, שאולי ללא הגורם הסביבתי הבעיה לא הייתה צפה. הפגיעות, אם היא קיימת, בחיבור עם הגורם הסביבתי, יכולה לגרום לבעיה לבוא לידי ביטוי", הוסיף דוידוביץ'. "בוחנים גורמים סביבתיים, נניח אם יש קשר בין הפרעות תקשורת לזיהום אוויר, אבל אין הוכחה חד משמעית. יש גם הרבה חוקרים המנסים לשייך מזון מסוים להופעה של בעיות שיכולות להשפיע על הגנטיקה". לדבריו, המזון והאוויר הם שני הגורמים העיקריים שהחוקרים מעריכים כי הם משפיעים על הפרעות הקשב והריכוז, אך המחקרים מוגבלים בעבודות סטטיסטיות בלבד.