חסל סדר קניות בשבת? בית המשפט העליון קיבל היום (שלישי) את הערעור שהגישו בעלי מכולות בתל אביב, וקבע כי על עיריית תל אביב לפעול באופן נחרץ יותר כדי לוודא שסניפים של רשתות AM:PM ו"טיב טעם" לא יפעלו בשבת. השופטים קבעו כי על העירייה לשקול שימוש באמצעי אכיפה נוספים, שכן האכיפה בדרך של הטלת קנסות בלבד, כפי שנהגה העירייה עד היום, אינה משיגה את מטרת החוק. נקבע שבהתנהלותה הנוכחית, העירייה מאפשרת בפועל את הפרתו המתמשכת של חוק העזר, ובכך נפגע שלטון החוק. על העירייה להחליט בתוך 60 יום כיצד בכוונתה לפעול. עיריית תל אביב מסרה בתגובה כי פסק הדין טרם התקבל בעירייה. "עם קבלתו, העירייה תלמד אותו ותגיב לבית המשפט כנדרש", נמסר.
העיסוק בנושא פתיחת המרכולים החל ב-2007 אז עתרו בעלי המכולות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה שקיימת אכיפה לא שוויונית של חוקי המנוחה, ושבעוד שהם נאלצים לסגור את מכולותיהם בשבתות כדי להמנע מקנסות, הרשתות הגדולות אינן נפגעות מהקנסות ולכן נהנות מיתרון משמעותי, בעוד להם נגרמים נזקים כלכליים משמעותיים. מנגד, העירייה טענה כי החוק מאפשר לה להחליט להטיל קנסות בלבד, וכי אין להתערב בשיקול דעתה. הרשתות טענו מצדן כי סביר שבעיר אשר חרטה על דגלה את הסיסמה "עיר ללא הפסקה", תנקוט העירייה במדיניות אכיפת חוק העזר באופן שלא ימנע את פתיחתם בשבת של בתי עסק מסוג מסוים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה המקורית, וקבע כי לא הוכח שהעובדה שהעירייה מסתפקת בקנסות - אינה סבירה. היא הוסיפה שטענת העותרים על פגיעה באיכות חייהם של התושבים בשל הפעלת חנויות בשבת לא הוכחה, וגם דחתה טענה נוספת בעתירה שהחוק נועד לשמור על קדושת השבת. "חוק רישוי עסקים לא נועד להבטיח שמירה על המסורת היהודית", הבהירה. אולם, כאמור - בית המשפט העליון הפך היום את ההחלטה.
"הזווית ה'דמוקרטית' דוחקת את רגלי הזוית ה'יהודית'"
"אין ספק שהמשיבות מפרות את חוק העזר", כתבה השופטת מרים נאור בפסק הדין בהתייחסה לרשתות המרכולים. "משכך, כעקרון, על העירייה לפעול במטרה שבתי עסק אלה יהיו סגורים ביום המנוחה. עניין זה אינו נובע מהשקפה 'דתית' או 'חילונית'. הוא נובע מההשקפה כי את החוק, לרבות חוק העזר, יש לקיים". היא הבהירה כי לחוק יום המנוחה ערכים סוציאליים ודתיים, ומשמעותו ש"בתי עסק אכן יהיו סגורים ביום המנוחה, ולא כי בתי עסק הרוצים לפתוח את דלתותיהם ביום השבת יוכלו לעשות זאת בתנאי שיהיו מוכנים לשלם את הקנס הכרוך בכך".
השופטת נאור הוסיפה כי התנהלות העירייה גורמת לחוסר נעימות, מכיוון שהיא מרוויחה מהמצב הקיים לאור הקנסות שהיא מטילה על הרשתות, ולכן יש תחושה שנוח לה ממנו. השופטת הבהירה כי העירייה יכולה לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו סגירה לחנויות הפתוחות בשבתות, אם הטלת קנסות אינה עובדת. "אם אופייה של העיר תל אביב-יפו מחייב, לדעת פרנסיה, המייצגים את האוכלוסיה, שלא לסגור עסקים כמו של המשיבות בשבת, ניתן לשנות את חוק העזר בדרך הקבועה לכך בדין. אולם, כל עוד לא שוּנה חוק העזר, נקודת המוצא היא שיש לקיימו", הבהירה.
השופט אליקים רובינשטיין מתח ביקורת נוקבת אף יותר על התנהלות העירייה, וכינה את הנוהל של הטלת קנסות בגובה נמוך "ישראבלוף". "ומה דעת העירייה על משמעות עבירה שיש בה רצידיביזם לאין קץ? האם הרשות האוכפת צריכה להסתפק בקנס ובסימון 'וי' ולהמשיך כך עוד ועוד, או שמא עליה לחפש דרך אחרת?", תהה. הוא הוסיף שגם ה"עיר ללא הפסקה" אינה בארץ אחרת, וגם בה יש ציבורים המעוניינים בצביון משמעותי של השבת. "גם בתל אביב יש לחפש את האיזון בין שני חלקי ההגדרה 'יהודית' ו'דמוקרטית', אך הרושם הוא שבמצב הנוכחי הזווית ה'דמוקרטית' דוחקת את רגלי הזוית ה'יהודית'", כתב. עוד הוסיף, כי מרבית האנשים כיום אינם עובדים ביום שישי, ולכן "האם יהא זה בלתי סביר לרכז קניות ביום ו', ומי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, וגם חוק העזר יקוים?".