וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מטרומפלדור ועד אולמרט: העבר הסיני יוצא מהצללים

בועז ארד

29.6.2013 / 15:39

עשרות שנים אחרי שהקהילה היהודית בחרבין נאלצה לנטוש, החליטה סין להשקיע מיליונים בשיקום המבנים בעיר, שבה חיו בין היתר גיבור הקרב בתל-חי ומשפחתו של רה"מ לשעבר, אולמרט

התעוררות יהודית במדינה הקומוניסטית הגדולה בעולם: עשורים רבים לאחר שאחרוני היהודים עזבו את העיר חרבין שבצפון-מזרח סין, אשר שימשה בתחילת המאה שעברה בית לאחת הקהילות היהודיות הגדולות ומפוארות ביותר במזרח הרחוק, משקיעה עתה הממשלה הסינית סכום חסר תקדים של יותר מ-13 מיליון דולר בשיפוצם ובשיקומם של מבני הקהילה שהותירו מאחוריהם – ביניהם בית כנסת יפהפה שבו פעלו בשנים האחרונות אכסניית נוער ופיצרייה.

ראשוני היהודים הגיעו לחרבין מרוסיה וממזרח אירופה ב-1898, עם תחילת בנייתה של מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית, כחלק מגל גדול של מהגרים רוסים שהגיעו לסין בחיפוש אחר עבודה והזדמנויות עסקיות חדשות. רבים מהם מצאו בה מקלט מהאנטישמיות הגואה, בעוד שאחרים מצאו בה כר פורה ליזמות. תוך כמה שנים, ובעיקר לאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה, צמחה הקהילה היהודית הקטנה בחרבין לממדים מרשימים. בשיאה מנתה בין 20 ל-23 אלף איש. ההשפעה שלה על חיי התרבות, החברה והמסחר של העיר הייתה עצומה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
בית הכנסת העתיק בחרבין/מערכת וואלה, צילום מסך

יהודי חרבין הקימו בה בתי כנסת, בתי ספר, בתי חולים, בית אבות ובית תמחוי, בנקים, מערכות עיתונים, מרכזי תרבות, בתי עסק ומפעלים מצליחים. רוב המבנים הללו עומדים במקומם עד היום. הוריו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט חיו בחרבין, וכך גם אביה של המשוררת המנוחה דליה רביקוביץ', משפחתו של חבר הכנסת לשעבר אפי איתם, שגריר ישראל באו"ם לשעבר יוסף תקוע, ואיש העסקים היהודי-רוסי המפורסם רומן קבאלקין, הראשון שהביא את בשורת פולי הסויה לארצות הברית. גם יוסף טרומפלדור התגורר שנתיים בחרבין לאחר שנפצע במלחמת רוסיה-יפן.

בתחילת שנות השלושים, עם פלישת היפנים למנצ'וריה, החלו ראשוני היהודים לעזוב את העיר – טפטוף איטי שהתחזק בסוף מלחמת העולם השנייה, אז השתלטו הסובייטים על חרבין והגלו רבים מתושביה למחנות כפייה בסיביר. באמצע שנות השישים, בעקבות תהפוכות רבות במדינה הקומוניסטית, כבר הייתה העיר כמעט ריקה לגמרי מיהודים – ובסוף שנות השמונים הלך לעולמו היהודי האחרון.

"קהילת חרבין היוותה מודל ודוגמה לקהילות יהודיות רבות אחרות בתפוצות", מסביר פרופ' דן בן-כנען, ראש המרכז למחקר ישראל-סין באוניברסיטת היילונגג'יאנג. בן-כנען מתגורר בחרבין למעלה מ-12 שנה, חוקר את תולדותיה של הקהילה היהודית בעיר ומשמש יועץ מיוחד בנושא לממשלת המחוז. "היא הייתה קהילה פעילה מאוד, עם מעורבות חברתית גדולה, וכל זאת למרות שהוקמה בארץ לא-ארץ, באחד המקומות הנידחים ביותר בעולם".

יהודי אחד והערצה גדולה לישראל

בן-כנען, שזכה לא מזמן בתואר אזרח כבוד מטעם עיריית חרבין, משמש בשנים האחרונות הכתובת המרכזית של השלטון המקומי בכל הקשור להיסטוריה היהודית של העיר. "הבדיחה אומרת שנבחרתי לנשיא הקהילה היהודית בחרבין, ושהקהילה הזו מונה אדם אחד", הוא צוחק. זו כבר תקופה ארוכה שהוא מלווה באופן אישי את נושא התחזוקה של בית העלמין היהודי בחרבין, שסבל באחרונה מהזנחה חמורה לאחר שהחברה הפרטית האחראית על המקום המיתה את העצים הגדלים במקום והפסיקה לנכש את העשבייה בטענה שאיננה מקבלת מספיק כסף.

sheen-shitof

חבילת סלולר בזול

למבצע הזה אי אפשר לסרב! 4 מנויים ב-100 וגם חודש ראשון חינם!

בשיתוף וואלה מובייל
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
"מודל ודוגמה לקהילות יהודיות רבות אחרות". מבנה בית הכנסת מבחוץ/מערכת וואלה, צילום מסך

גם את פרויקט השיפוץ היקר ורחב ההיקף של מבני הקהילה המרכזיים מלווה עתה בן-כנען מקרוב, כאחד החברים בוועדה הממשלתית המיוחדת שהוקמה לטיפול בנושא. הבניינים שישוקמו, הוא אומר, הם בית הכנסת המרכזי הישן של העיר, שנשרף עד היסוד ב-1931 על ידי כנופיות של "רוסים לבנים", שוקם חלקית ושימש בשנים האחרונות מקום משכנם של בתי עסק שונים; בית הספר היהודי של חרבין, שהפך עם השנים לבית ספר קוריאני; וכמה בניינים נוספים שבהם התגוררו בעבר מורי בית הספר.

לדברי בן-כנען, עם תום השיפוצים יהפוך ככל הנראה רוב המתחם למוזיאון המתעד את תולדות הקהילה בעיר. כמו כן, נבדקת הצעה לקרוא לכיכר גדולה שתיבנה במרכז המתחם על שמם של נשיא קהילת חרבין המנוח אברהם קאופמן ובנו טדי קאופמן, שהיה במשך שנים ארוכות נשיא איגוד יוצאי סין בישראל, עד מותו בשנה שעברה. אפשרות נוספת שנבדקת היא לקרוא לכיכר על שמו של ראש ממשלת ישראל המנוח יצחק רבין.

עיר הקרח: פסטיבל הפיסול בקרח נפתח בסין. רויטרס
פסטיבל הפיסול בקרח בחרבין, דצמבר 2012/רויטרס

עיריית חרבין וממשלת מחוז היילונגג'יאנג מקוות שהמתחם המשופץ ימשוך לעיר, המפורסמת בעיקר בשל פסטיבל פיסול בקרח שנערך בה בחודשי החורף הקפואים, גם תיירים רבים המתעניינים בעברה היהודי. בנוסף, מסביר בן-כנען, ממשלת המחוז רואה בפרויקט צעד חשוב בחיזוק היחסים עם העם היהודי ועם מדינת ישראל, שאותה הם מעריצים לדבריו. חברות ישראליות רבות מתחומי החקלאות והטכנולוגיה פועלות בהיילונגג'יאנג, ביניהן חברות המתמחות במערכות השקיה מתקדמות וחברות המסייעות לרפתות מקומיות להגביר את תפוקת החלב שלהן. משלחות רשמיות לא מעטות מטעם ממשלת המחוז יוצאות לישראל מדי שנה לחתימה על הסכמים שונים ולסיורים לימודיים.

גם אולמרט מצפה לראות את המתחם גמור

פרויקט השיקום השאפתני, שקיבל אור ירוק כבר בחודש פברואר האחרון, החל לתפוס תאוצה רק בימים האחרונים, עם פינוים של בתי העסק שפעלו במקום וכניסתם של הפועלים הראשונים לשטח. ארבעה בנייני מגורים שעמדו סמוך לבית הכנסת כבר פונו מיושביהם ונהרסו, וכל הבדיקות ההנדסיות הנדרשות בוצעו. עתה ממתינים לתכניות הסופיות של הארכיטקטים האמונים על הפרויקט על מנת להתחיל בשיקום עצמו. "ברגע שזה יקרה, הסינים יכולים לגמור את העבודה תוך חודש", אומר בן-כנען. "בחרבין אפשר לבנות רק בקיץ, כי החורף קשה מאוד. לכן עובדים במהירות".

הארכיטקטים הסינים מעוניינים לשחזר במדויק את מבנה בית הכנסת המפואר כפי שהיה לפני שנשרף, אולם הם נתקלו בבעיה. כמו ארכיונים רבים אחרים במדינה, גם הארכיון היהודי של חרבין נסגר לפני כמה עשורים בהוראת השלטונות בבייג'ינג, ולאיש אין הרשאה לגשת אליו ולחפש את תכניות הבנייה המקוריות. בן-כנען, המחזיק ברשותו עשרות אלפי תמונות נדירות המתעדות את ההיסטוריה של הקהילה היהודית במקום, מנסה לסייע להם עתה באמצעות איתור תמונות פנים וחוץ של בית הכנסת מראשית המאה שעברה, אולם מעט מאוד כאלה נמצאו עד כה. הוא מבקש לנצל עתה את ההזדמנות כדי לבקש מבני משפחותיהם של יוצאי חרבין לפשפש באוספים הפרטיים שלהם בחיפוש אחר תמונות. "זה יעזור לנו מאוד", הוא מודה.

ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, שערך ביקור רשמי בחרבין ב-2004 ונשא הספד על קבר סבו בבית העלמין היהודי בעיר, שמע לראשונה על פרויקט השיקום מוואלה! חדשות. "זה מאוד משמח אותי", אמר השבוע. "אני מקווה שבאחד מביקוריי הבאים בסין אוכל לראות את המתחם הגמור. זאת לא הפעם הראשונה שמנהיגיה של חרבין משקיעים כסף רב בשימור העבר היהודי של העיר, ואני מעריך אותם מאוד על כך. עוד כשהייתי ראש ממשלה הם השקיעו מיליונים בבניית מוזיאון יהודי ובשיפוץ של בית העלמין. הם מאוד התרגשו כשבאתי לביקור. במושגים שלהם, הייתי ראש ממשלה סיני בישראל. בשנים שחלפו מאז הפכתי למקבל סדרתי של משלחות ממשלתיות מהיילונגג'יאנג, ואני עושה את זה בהנאה רבה".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
אין תמונה/מערכת וואלה, צילום מסך

אולם, על אף הכסף הרב שנשפך, שינוי של ממש במעמדה של הדת היהודית בסין לא צפוי בקרוב. היהדות איננה דת מוכרת במדינה, ובאופן רשמי אסור ליהודים להתפלל בסין באופן מאורגן ללא היתר מיוחד. כך למשל, רק לאחר שנים ארוכות של התדיינויות בין גורמים דיפלומטיים ישראליים ושליחי חב"ד במדינה לבין משרד הדתות הסיני, הותר באחרונה לערוך טקסים דתיים שונים בבית הכנסת העתיק "אוהל רחל" בשנגחאי – אולם רק בחלק מהחגים. לדברי שגריר ישראל בסין, מתן וילנאי, "זה המצב, אבל מה שקורה עכשיו בחרבין עשוי לעזור לנו מאוד בקידום הנושא. היהדות מהווה כאן מקור עניין עצום, וזאת מגמה מבורכת. אני מתכוון לדבר עם כל מי שמעורב בפרויקט הזה ולחזק את ידיהם".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
כך צפוי להראות בית הכנסת לאחר השיפוץ. דגם מוקטן/מערכת וואלה, צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully