ישיבות הסיעה של המפלגות מתקיימות בכנסת מדי יום שני בצהריים. תחילתן, לרוב, פתוחות לתקשורת מה שמהווה הזדמנות טובה לראשי המפלגות להביע את דעתם בענייני היום מבלי שיזדקקו לענות על שאלות. לפי כללי הטקס הבלתי כתובים, מתכנסים הח"כים וכלי התקשורת בחדר הסיעה, כשראש המפלגה ממתין בחדר סמוך. כשכולם ישובים במקומם הוא נכנס ברוב הדר וכבוד. על מנת לשוות ממד של רצינות, לישיבות הללו נוהגים דווקא רוב הח"כים להגיע בזמן.
כך נראתה השבוע ישיבת סיעת הליכוד-ביתנו, שנקבעה לשלוש בצהריים: בשעה 14:59 לא נכח במקום אף אחד מחברי הכנסת, מלבד חמד עמאר ודוד רותם מישראל ביתנו. מנהלי הסיעה נלחצו. "ראש הממשלה מגיע בזמן היום", נזף-התחנן אחד מהם בפני בני שיחו בטלפון במטרה לזרז את שאר החברים. כעבור שלוש דקות הפציעה חברת הכנסת מירי רגב. "מה הלחץ?", התפלאה, "אף אחד לא כאן". ב-15:03 נכנסו ובאו משה פייגלין ורובי ריבלין. לא בטוח שנתניהו בונה עליהם בתור חיזוק בפוליטיקה הפנימית בסיעתו. רותם נראה משועשע מהסיטואציה בעת שליקק טילון שהובא לו על ידי אחד מעוזריו.
אט אט (אבל ממש לאט) טפטפו שאר החברים. דני דנון הגיע זחוח לאחר שתפס כותרות עם ההצהרה המדינית בעניין המדינה הפלסטינית שלא הסבה נחת לנתניהו. הדרך ממזנון הח"כים לחדר הישיבות הייתה זרועה בחברי מרכז שחיבקו וצ'יפחו את דנון על דבריו. ב-15:10 נכנס לחדר ראש הממשלה. מבין 20 חברי הכנסת של הליכוד, רק 10 נכחו בחדר ברגע הזה. לפי לוח הנוכחות של הח"כים באותה שעה שבעה נוספים היו בבניין, אבל הם לא מצאו לנכון להגיע בזמן. אפשר לייחס את העניין לחוסר האמון - המוצדק - של החברים בעמידה בזמנים של ראש הממשלה, אפשר לפרש את זה באופן מרחיק לכת יותר. כך או כך, המעמד היה מביך. לנתניהו, שמעמדו בליכוד רחוק משיא הפופלריות, זה בוודאי לא הוסיף כבוד ונחת.
יומיים שקט, ואז פיצוץ
ראש הממשלה לא התייחס בביטול לתלאות שפקדו את הקואליציה בשבוע שעבר. אמנם בנאומו בכנסת ביום רביעי שעבר הוא כינה את הקשיים הללו "חבלי לידה", אבל השבוע הוא דאג בעצמו לחיתול והאכלת הרך הנולד העונה לשם ממשלת נתניהו השלישית. נתניהו הבין שאם לא יטפל באופן אישי בעניינים, חיש קל העסק עלול להתפורר. הבעיה שלנו היא לא עם האופוזיציה, אמרו לו מקורביו, אלא עם הקואליציה. אז אפשר לפטור את הכישלון שבמינוי דוד רותם לוועדה למינוי שופטים בטינה שרוחשים לו חלק מהח"כים, אך זה עדיין לא מבטל את העובדה שמאחורי הפרגוד חלק מחברי הקואליציה והליכוד-ביתנו צפצפו על נתניהו ואביגדור ליברמן. הבעיה שלך, הוא שמע מאחרים, היא לא עם שותפיך מהסיעות האחרות אלא בראש ובראשונה עם חברי הכנסת של מפלגתך.
כך או כך, לפני מספר ימים עשה נתניהו את מה שהיה צריך לעשות מזמן. הוא שוחח עם ראשי המפלגות שמרכיבות את ממשלתו וביקש מהם לגלות יותר אחריות ולדאוג שהחברים יגיעו להצבעות ויעמדו בסיכומים. לא שמישהו מהם מעוניין עכשיו בפיזור הממשלה, אבל מבוכות כפי שהיו בשבוע שעבר מבשרות רע. בשבוע שעבר תיאר כאן יו"ר הקואליציה, יריב לוין, איך חברי כנסת נעלמים חלקם אף לחו"ל בלי להתקזז. כך לא יכולה קואליציה לתפקד. נתניהו גם שוחח באופן אישי עם כמה ח"כים סוררים וביקש מהם לשוב לתלם.
בתחילת השבוע עוד נראה שהדברים חזרו למסלולם, אבל בשלישי בערב הגיע הפיצוץ בין הליכוד לבית היהודי בוועדת הפנים של הכנסת בדיון סביב מינוי הרבנים הראשיים. העסק כל כך מסובך ומורכב שחבל להרחיב. השורה התחתונה היא זו: יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מירי רגב, פיזרה את הישיבה בלי שהתקיימה ההצבעה המתוכננת. בהודעה שהוציאה היא תקפה במילים קשות את הבית היהודי. והנה שוב חזרנו לאחור.
מעתה ועד לסיום מושב הקיץ בסוף יולי או בתחילת אוגוסט יעבור המיקוד בכנסת לשתי ועדות: ועדת הכספים שתדון בתקציב 2013-2014, והוועדה המיוחדת לחוק השוויון בנטל בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי). הקיצוץ החד שתתבקש הראשונה להעביר והמשמעות על שגרת החיים ברחוב החרדי שטמונה במה שיבוא בפני השנייה מבטיחים לנו בליץ סוער.
יהיה סוער ובעיקר מתיש
לא שאחד מהחוקים הללו נמצא בסכנה כל עוד אין משבר קואליציוני, אבל האמוציות שהם מרכזים מהאופוזיציה יספקו לנו קרבות התשה קולניים ובעיקר ארוכים. אם על החוק לצירוף נשים לוועדה למינוי דיינים התקיים ביום שני דיון במליאה עד ארבע לפנות בוקר, מה יקרה כשעל הפרק יעמדו לימודי הליב"ה או החוק לקיצוץ קצבת הילדים?
לאחר שהתקציב הונח אתמול על שולחן הכנסת, עוברת הזירה בשבוע הבא לוועדת הכנסת, שם יוחלט היכן ידון כל סעיף. המלחמה לא תהיה שם דווקא בין הקואליציה לאופוזיציה, אלא בין אנשי האוצר לשאר העולם. הראשונים ירצו להעביר כמה שיותר סעיפים לוועדת הכספים. שם נהנית הקואליציה מרוב מוצק ויו"ר נוח, שם אפשר גם להעמיס עוד ועוד סעיפים שבסופו של דבר (מפאת קוצר זמן) יעברו בקלות. אבל תארו לעצמכם מה יקרה אם סעיף כלשהו יזלוג לוועדת הכלכלה בראשות אבישי ברוורמן ממפלגת העבודה, או אפילו לחיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה ואיש הליכוד? ברוורמן ימשוך וימשוך, ואפשר להיות בטוחים שמה שייצא מתחת ידי הוועדה של כץ יהיה שונה ממה שהגיע. לפחות בנושא הזה לפיד יכול להיות רגוע. הוא וכץ מתואמים למדי.
מגילה עד ציון
אחד הח"כים האלמוניים שכיהנו בכנסת הקודמת היה ציון פיניאן. ספק אם מחוץ לעיר מגוריו, טבריה, מזהים אותו ברחוב. ולמרות זאת חשיבותו בכנסת ה-18 היתה גדולה לאין שיעור. יו"ר הקואליציה הקודם, זאב אלקין, אמר בעבר שפיניאן היה אחד הח"כים המשפיעים ביותר בשל היותו מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. בתוקף תפקידו דאג פיניאן לרוב הנדרש, לתיקוני החוק המבוקשים ולהתאמת סדר היום לנוחיותה של הממשלה.
בכנסת הנוכחית קיבלה את התפקיד ח"כ גילה גמליאל. אין זה סוד שגמליאל מתוסכלת. בממשלה הקודמת היא כיהנה כסגנית שר במשרד ראש הממשלה ועתה נותרה עם תפקיד בכיר בוועדה יוקרתית. לא שזה רע - ציון פיניאן היה שמח להתחלף איתה אבל לתחושתה היא נועדה ליותר מכך. ולמרות זאת, התנהלותה עד כה מעוררת הרמת גבה. בישיבת הוועדה אתמול, לדוגמה, היא הודיעה לשר האוצר יאיר לפיד שאין סיכוי להעברת חלק מהגזרות בתחום המסים. במשך כל הישיבה היא נהגה כמי שמנהלת את הוועדה ולא כחברה מן המניין. בכירים מכל קצוות הקואליציה מגנים את התנהלותה הלעומתית עד כה. גם בליכוד לא שלמים עם תפקודה. גמליאל כבר הספיקה להתפטר לאחרונה מתפקידה בוועדה, אך חזרה בה כעבור שעות. הבעיה שלה היא שבסופו של דבר הקואליציה לא צריכה את האצבע שלה על מנת להעביר את התקציב בוועדה. גמליאל יכולה לחתום על המסמך של שלי יחימוביץ' בעניין התקציב, או לחבור לש"ס ולמפלגות הערביות. לקואליציה יהיה רוב גם בלעדיה. מצד שני, אולי גמליאל הממולחת מבינה את מה שפיניאן לא הבין. יעילות לא תמיד מפלסת את דרכך למעלה. אם עבודתך לא מלווה בקורטוב של הצהרות וכותרות אתה לא קיים. עובדה, בפריימריז סיים פיניאן אחרי אבי דיכטר ואריה ביבי, העריקים שרק הגיעו מקדימה. גמליאל סיימה הרבה לפניו.
הפלפל של מרגי
חוק עמאר מצליח לפלג בין החרדים האשכנזים לספרדים. בעוד הראשונים מתנגדים להארכת תוקף כהונת הרב הראשי, השניים תומכים ומקדמים זאת במלוא הכוח. השבוע בוועדת הכנסת עלו הטונים בין הצדדים. חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה האשים את ש"ס שתמורת מינוי הרב שלמה עמאר הם מכשירים את בחירתו של הרב סתיו, רחמנא ליצלן. השר לשעבר יעקב מרגי ענה לו שהאמירה הזו טובה לכותרת ראשית ביתד נאמן, לא יותר מזה. הטונים בין השניים עלו ויו"ר הקואליציה יריב לוין התמוגג למראה המחזה. יו"ר סיעת העבודה, יצחק הרצוג, ביקש מהשניים לחדול. אתם לא רואים שאתם משחקים לידי הקואליציה?, נזף בשניים. האם קרע? לא בטוח. ביציאה מהוועדה נשמע מרגי הקולני מסנן לעבר אחד הנוכחים: "אתה רואה איך הופכים דיון בוועדה ישנונית לדיון מעניין?".
