שבועיים בדיוק לפני הבחירות לנשיאות באיראן החלו במדינה תשדירי התעמולה. התרבות הפוליטית האיראנית, ובמיוחד זו הקשורה לכלי התקשורת ולשידורים הטלוויזיוניים של המועמדים לנשיאות, נחשבת דווקא לעניין סדור ומאורגן. בימים האחרונים מופיעים המועמדים בסדר אקראי שנקבע בהגרלה, ומציגים את מרכולתם הפוליטית ואת הבטחותיהם בכמה אופנים, כל זאת לפני סדרת העימותים שתחל הערב. על המועמדים לעבור ריאיון אחד-על-אחד עם מראיין של רשת החדשות האיראנית במשך 45 דקות. בנוסף, עליהם לדבר לבד במשך חצי שעה מול המצלמה.
כמו כן, כל מועמד צריך להתראיין בשלוש תוכניות נוספות, בהן מוצגות בפניו שאלות בשלוש קטגוריות. השואלים הם איראנים המתגוררים מחוץ למדינה, איראנים צעירים ומומחים ואנשי מקצועות שונים, המייצגים את החברה האיראנית. לעתים ה"מראיינים" מצולמים ולעתים נשאלות שאלות שהגיעו באימייל או בדואר. כמו בכל מערכת בחירות ברחבי העולם, גם באיראן המועמדים באים לאולפני הטלוויזיה חמושים בסיסמאות, ומנסים להעביר את המסרים בחזרה על קלישאות פוליטיות, כגון "אבל זו לא השאלה" או "זו לא סתם סיסמת בחירות אלא הבטחה". כל מועמד מבקש להדגיש בשידורים את התחומים הקרובים ללבו, ולקשור אותם אל הנושא החם ביותר במערכת הבחירות הזו המצב החברתי-כלכלי. כמובן, כל זאת נעשה מבלי למתוח ביקורת גלויה על הנשיא המכהן, אחמדינג'ד.
בחירות באיראן 2013 - סיקור מלא בוואלה חדשות
המועמדים בבחירות: בשורה העליונה, מימין לשמאל, גולאם-עלי חדאד-עאדל, מוחמד-באקר קאליבאף, מוחסן רזאאי ומוחמד גרזי.
בשורה השנייה, מימין לשמאל: סעיד ג'לילי, וליאתי מוחמד רזא עארף וחסן רוחאני.
המועמדים סעיד ג'לילי, עלי אכבר ולאיתי וחסן רוחאני, טענו כל אחד בתורו כי מדיניות שונה בתחום היחסים הבינלאומיים תביא גם לשינוי חברתי וכלכלי בטהרן. וליאתי, שהיה שר חוץ במשך 16 שנים, ומזה 15 שנה מכהן כיועץ לענייני חוץ של המנהיג העליון עלי חמינאי, טען כי כרופא, תפקידו לבוא ולרפא את איראן. "אני מביט על המצב הכלכלי, ואני רוצה להחלים את יוקר המחיה ואת האינפלציה", הבהיר.
הוא הבטיח כי מדי מאה ימים ימסור לציבור דין וחשבון על הנעשה בממשלתו. עוד טען ולאיתי כי הקשר בין שיפור יחסי החוץ של איראן למצבה הכלכלי טמון בצירים היבשתיים והימיים שבין המדינה לשכנותיה, וכי החייאה של המסחר הכלכלי הבין-יבשתי תשפר את מצבם הכלכלי של אזרחי המדינה כבר במאה הימים הראשונים לכהונתו. על ממשלתו העתידית, אמר כי היא תורכב ממומחים מוכרים, שכבר היום מחזיקים בתפקידים רשמיים. אחד מהם הוא עלא אלדין ברוג'רדי, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של המג'לס, שמופקד על תחום דומה במטה של וליאתי, והוא מיועד לשמש כנראה כשר החוץ בממשלתו של וליאתי אם תוקם, כמובן.
המסרים העיקריים מדברי המועמדים, כמו גם מאלה של הפונים למועמדים - האזרחים והמראיינים כאחד - עוסקים באובדן הכבוד, הגאווה והיוקרה של האיראנים, הן באיראן והן מחוץ לה. כולם מדגישים בדבריהם כי ההתנהלות בשמונה השנים האחרונות, בכהונותיו של אחמדינג'ד, לא תרמו לשגשוגה הכלכלי של איראן. חסן רוחאני, שהיה הממונה על ניהול המו"מ על תיק הגרעין, אמר למשל כי "לאיראן יש הון אנושי שמתעלה על המשאבים הטבעיים, בדמות ארבעה מיליון סטודנטים, מרצים ומנהלים רבים".
לדבריו, כדי לשפר את המצב החברתי, למנוע בריחת מוחות מאיראן, יש צורך בתכנון ובניהול נכונים של כלל המשאבים הללו. עוד אמר רוחני כי יש לבטל את חלק מהסובסידיות תוך חלוקה של כסף מזומן במקומן, והוא קשר זאת לגאווה העצמית של האיראנים: "קבלת צדקה איננה גורמת לגאווה, מתן צדקה הוא שמביא גאווה. אם נשפר את מצבם הכלכלי של האנשים הם ישלמו בגאווה את מסיהם ולא יצטרכו לבקש מהמדינה כסף". רוחאני גם הדגיש שוב כי ממשלתו תהיה א-פוליטית, ותורכב מאנשים שיבואו מכל גווני הקשת הפוליטית במדינה.
סעיד ג'לילי, הנושא ונותן הנוכחי של איראן מול מעצמות המערב, טען בפנייתו האישית אל הקהל כי שינוי המדיניות, תוך שימת דגש על תכנון נכון של ניהול המדינה, הם שיביאו לשיפור מצבה של טהרן בכל המישורים. ג'לילי הדגיש את הצורך בהנעה נכונה של המנגנונים הפנימיים באיראן ושיתוף פעולה בין הרשויות השונות, כל זאת, כמובן, במטרה לשפר את מצבה של המדינה מפנים ומבחוץ. "ישנן כמה ועדות שעוסקות כחוק בתחום הכלכלי, אך הן פועלות בלי לשתף פעולה", טען ג'לילי, וביקש מכולן לעבוד ולקבל החלטות בשיתוף פעולה.
בהקשר לשיחות הגרעין, והשינוי שחל בעמדת המערב כלפי איראן לאחר שהצליחה בפעולות עצמאיות בתחום זה, אמר למראיין: "הבט איך המשוואה השתנתה. פעם כשהיינו מבקשים רשות להעשיר אורניום לרמה של 20%, במערב היו אומרים לנו 'מה תתנו בתמורה, ואילו פעולות תעשו כדי שנאפשר לכם לעשות זאת'. כיום כשיש לנו יכולות עצמאיות, המערב בא ושואל 'מה אנחנו יכולים לתת לכם כדי שלא תמשיכו להעשיר לרמה כזו'".
אירוע מעניין התרחש דווקא במשדר התעמולה של המועמד מטעם הרפורמיסטים, מוחמד רזא עארף, ואולי בשל היותו חלק ממחנה זה. עארף, שהשיב על שאלותיהם של איראנים החיים מחוץ למדינה, דיבר על תקופת נשיאותם של אכבר האשמי רפסנג'אני ומוחמד חאתמי, שאליה היה שותף, כשלפתע הופסקו השידורים בליווי שקופית התנצלות. לאחר מכן שודרה הרצאה דתית בנושא "חשיבות הניסיון במערכת הבחירות", בהנחיית איש דת בשם קאראני.
עארף, שהתראיין גם ביום רביעי לשיחה אחד-על-אחד, בחר לפתוח את דבריו ב"שלום לכל הצופים האיראנים בני כל הדתות", כשהוא מזכיר את כל העדות והדתות החיות באיראן, כולל היהודים. "היינו אמורים להציג דגם (איסלאמי) חדש לעולם כשביצענו את המהפכה האסלאמית. אך למרבה הצער שרפנו את הדגם הזה בשנים האחרונות, והאווירה הקיימת לא דומה לשום דבר שביקשה המהפכה", אמר. לדבריו, הוא אינו מאשים אדם מסוים בכך, אלא אומר שהאשמה היא בכל בני הדור שביצע את המהפכה, וכי יש להחזיר את המהפכה האסלאמית למסלולה הנכון עבור בני הדור הצעיר.
צפו בקטיעת הראיון עם עארף (דקה 0:45)
מוחמד באקר קאליבאף, ראש העיר טהראן, דיבר גם הוא על ההבדל שבין עברה של איראן של אחרי המהפכה אל מול ההווה, וקישר זאת למצב הכלכלי-חברתי. "האם אנחנו יכולים להתלכד בתוך עצמנו כשיש אפליה ועוני? אם לא נבטל אותם, לא נוכל לשתף פעולה זה עם זה. ההבדלים בין המעמדות הלכו והתרחבו". לדבריו גם בזמן המלחמה מול עיראק היה עוני, אולם כיום ישנם מקומות שהעוני הפך לרעב אמיתי. הוא אמר כי "יש כאלה שחושבים שאם נפתור את עניין הסנקציות, הדבר יוביל לפתרון בעיות נוספות - אולם מדובר בטעות".
לדבריו, הניהול הכושל של המדינה וכל המשתמע מכך - דוגמת הדרתם של מומחים ממוקדי קבלת החלטות - גרועים יותר מן הסנקציות. מבחינת קאליבאף החברה האירנית השתנתה, מה שהביא לאלפי מחוסרי בית, שלהם דואגת העירייה שבראשותו למחסה ציבורי, לכאלו המכורים לסמים, למובטלים, לאחוז גירושים גבוה ולאובדן הביטחון העצמי בקרב האזרחים. קליבאף אמר כי הממשלה הבאה צריכה להגיע עם תוכניות מוכנות ועם חזון לקראת השנים הקרובות - חזון שיכוון לכל השכבות בחברה, ולא לקבוצה מסוימת, ולהביא לשקט ויציבות. הוא הבטיח שאיראן, תחת שלטונו, תשתפר ותתייצב בתוך שנתיים, כפי שלדבריו עשה בעיר הבירה.
מוחסן רזאאי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה וכיום מזכיר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, הציג בשיחתו מול המצלמה תמונה של אדם שסיפר לו על מצבם הכלכלי הגרוע של חמשת ילדיו. האב, שמקבל קצבה חודשית בשל היותו אביהם של שלושה חיילים שנהרגו בזמן שירותם הצבאי, סיפר כי חמישה בנים אחרים שנותרו בחיים הם מובטלים. "הוא אמר לי כי את כל הכספים שהוא מקבל כקצבה הוא מפנה לטובת התארים של הילדים - שלושה עם תארים ראשונים ושניים בעלי תואר שני. האירוע הזה זעזע אותי. האם באמת חייהם של האזרחים שלנו צריכים להתנהל כך? האם הם צריכים לחיות עם אבטלה, יוקר מחייה ועוני? האם זה ראוי שיקרה בקרב העם האירני?", סיפר רזאאי בהתרגשות.
הוא הוסיף כי רבים סיפרו לו דברים דומים בכל רחבי המדינה. לדבריו, השוחד, השחיתות והאפליה באיראן, בין אם באזורים עניים או באזורים העשירים, הלכו והתרחבו בשנים האחרונות. את אלו, יחד עם הצניחה בערך המטבע האירני, סימן רזאאי כבעיות שיש לפתור אם ייבחר. הפתרון, לטענתו, טמון בשינוי המנגנון הממשלתי, כך שטהרן תפסיק להיות מרכז תשומת הלב של איראן, והמשאבים כולם יופנו לערים השונות שהוזנחו במשך השנים, עוד מימיו של השאה: ערים עניות שנמצאות מעל מרבצי נפט, למשל, יוכלו לנהל את עצמן ולהרוויח מהמשאבים לטובת פיתוח עצמי.
העיסוק של המועמדים השונים בנושא הכלכלי חושף לראשונה למעשה את הבעיות הפנימיות הקשות הקיימות באיראן זה תקופה ארוכה. אם עד היום הפוליטיקאים האיראנים דיברו בשפה רפה על המצב הכלכלי אליו הגיעה אירן, אף על פי שלרוב נזכרים במצב זה בכל אחת ממערכות הבחירות שהיו בשנים האחרונות, מערכת הבחירות הזו מכבסת בפומבי את הכביסה המלוכלכת של החברה באיראן.
המועמדים מדברים בגלוי על המתרחש ברחובותיה של המדינה, ויש לזכור כי הם עושים זאת עבור הצלחתם הפוליטית. מה שבטוח הוא כי הפתרונות היצירתיים של כל אחד מן המתמודדים על תפקיד הנשיא הבא, איש איש מתחום התמחותו, צפויים להביא את השיח הפנימי-חברתי-כלכלי שוב ושוב אל קדמת הבמה התקשורתית באיראן ובעולם, כך שמזה זמן רב ייחשפו נתונים בנושא, גם אם הם יהיו מוטים לטובת מועמד כזה או אחר. אך הנתונים יוכלו לשפוך אור בהיר יותר על מצבה הפנימי של אירן.