יממה עברה מאז האסון בגולן, במהלכו נהרג חייל צה"ל רב-טוראי רועי (ישראל) אלפי בהתפוצצות מוקש נגד טנקים במהלך אימון לסילוק מוקשים - אולם תשובה מדויקת למקרה הטראגי עדיין אין. ההערכה היא כי תקלה טכנית הובילה להתפוצצות שגבתה את חייו של החייל בן ה-19.
"פינוי מוקשים נגד טנקים הוא ביסוד ההכשרה של החבלה", אמר קצין הנדסה ראשי לשעבר תא"ל במיל' משה שלי בריאיון לוואלה! חדשות. "זו פעילות מבצעית שחיל ההנדסה מבצע כבר שנים רבות", אמר. לדבריו, בפעם האחרונה שנהרג חייל מפיצוץ מוקש הייתה בשנת 1984. עד היום לא ברור מה בדיוק אירע שם, אבל ההערכה הייתה שמוקש הונח מתחת למוקש ובמהלך הטיפול בו נוצרה בעיה טכנית שגרמה לפיצוץ הקטלני.
בעקבות אותו מקרה השתנו הנהלים בצה"ל לטיפול במוקשי נ"ט ואף הוחמרו הוראות הבטיחות. במשך השנים פונו עשרות אלפי מוקשים על ידי צה"ל מקווי הגנה שונים, ודווח על תקריות בודדות בהן נפצעו על חיילי צה"ל. האחרונה שבהן אירעה סמוך לתקופת הנסיגה מלבנון בשנת 2000.
תא"ל במיל' שלי, הסביר כי מוקש נ"ט שמשקלו כעשרה ק"ג מופעל על ידי מנגנון, שמזהה הפעלת לחץ של מעל מאה וחמישים ק"ג - ולפיכך משקלו של החייל כולל ציוד הגנה לא אמור להפעיל את המוקש, "הלוחמים מקבלים מפה ברורה. מגלים ומזהים את המוקש ומטפלים בו על פי נהלים שפועלים עשרות שנים ונבחנו על ידי מיטב המהנדסים. האירוע שהתרחש ברמת הגולן הוא קשה ואני משתתף בצער המשפחה. יש ללמוד אותו לעומק", אמר.
הוא הדגיש כי הלוחמים הקפידו על נהלי הבטיחות בהתאם לתורת הלחימה של חיל ההנדסה, וכי אם לא היו נשמרים טווחי הבטיחות ביניהם או אם הם לא היו לובשים מיגון מתאים
"האירוע הזה היה מסתיים במוות או בפציעה קשה מאוד של לוחמים נוספים". לדבריו, "הפעילות מתבצעת באופן שנועד למזער את הסכנה". בתשובה לשאלה האם אפשר לשער מה קרה שם, ענה: "קשה מאוד לקבוע בשלב זה. אפשר להעריך כי הייתה כאן תקלה טכנית אבל מוקדם מדי לקבוע".
בנוגע לנוהל הפינוי הידני ולא על ידי כלים הנדסיים כבדים (כפי שפועלת הרשות לפינוי מוקשים של משרד הביטחון), אמר כי פינוי על ידי כלים זה עניין מורכב. "הוא עלול להפעיל את שדה המוקשים וליצור בעיות לכלים מאחר ומדובר בחומר נפץ משמעותי. מדובר בפעילות מבצעית חשובה מאוד שכן הלוחמים בזמן מלחמה אמורים לעסוק בפינוי והטמנת מוקשים תחת אש ואזורים מורכבים של לחימה".
