צה"ל כשל בקריאת המפה. הוא היה צריך להבין כי לציבור נמאס מתקציב הביטחון הענק שמושך את תשומת הלב והגיע הזמן להציג קיצוץ משמעותי לאורך ולרוחב, לפני השמעת האיומים הצפויים על ביטחון ישראל. זאת, כדי שהדרג המדיני, פקידי האוצר והאזרחים בישראל ישתכנעו כי אכן נעשו מאמצים מצד מערכת הביטחון, וכעת אפשר יהיה למתוח ביקורת על התנהלות משרדי ממשלה נוספים. אך בצה"ל גררו רגליים ולמעשה הביאו עליהם את הביקורת מצד הדרג המדיני והחברה הישראלית. הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום בירושלים כדי לדון בקיצוץ תקציב מערכת הביטחון. ישנם שני תרחישים סבירים קיצוץ מיידי ולחילופין קיצוץ ארוך טווח. צה"ל הפך למומחה בדחיית הסיפוקים של משרד האוצר, וראוי לציין כי יש מהיכן לקצץ. קצינים בכירים בצה"ל מתעקשים כי לפני השימוש במילה "קיצוץ" יש ליצור הפרדה מוחלטת בין מערך הלוחמים לבין המנהלה והמפקדות. אל תיגעו בלוחמים, הם מדגישים - ובצדק.
השאלות הקשות שמופנות אל הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, הן רבות. מדוע אינו שוקל לקצץ במפקדות ולאחד אותן, כדוגמת תחום הסייבר שמתפתח גם באגף המודיעין (אמ"ן) וגם באגף התקשוב? ומדוע לא לעשות זאת גם בפיקודים מרחביים? מדוע בעשור האחרון נרשמה עלייה חדה בהיקף הקצונה הבכירה בצה"ל? מדוע בעבר קצינים בדרגת אלוף ביצעו כפל תפקידים - כמו ראש אגף התקשוב ומפקד המכללות, ששימשו בנוסף כמפקדי גייסות, ואילו כיום נוצרה מציאות שפורום המטכ"ל סובל מעודף שומנים? מדוע בימים של קיצוצים וחרדות כלכליות מתירים בצה"ל הענקת דרגות אישיות? וכמה משרות על-תקניות יש בצה"ל שבגללן מקבלים משרתי הקבע תנאים טובים יותר שמכבידים על התקציב?
בכסף הגדול
יש גם מקום לקיצוץ בתנאים של משרתי הקבע ולהשוות אותם לתנאים של שאר העובדים בשירות המדינה. שוב, לא לגעת בלוחמים אלא במשרתים במפקדות ובמנהלה. עוד כמה שאלות לרב-אלוף גנץ: האם כל קצין בדרגת רב-סרן ומעלה צריך רכב? האם מכסות הדלק אכן נאכפות - ואם כן, האם מוטלים קנסות על כלל הקצינים? מדוע משרת קבע לא משלם מכיסו על שווי השימוש ברכב שקיבל וכן עבור הדלק, כמו כל אזרח במדינה? מדוע ישנם קצינים שמקבלים שני כלי רכב? גם כאן, מדובר רק על משרתי הקבע במנהלה ולא במערך הלוחם.
יש עוד מקומות שניתן לקצץ בהם - כמו הצ'ופר שנקרא "יציאה ללימודים". קצינים ונגדים, חסרי תפקיד מוגדר ואופק שירות, יוצאים ללימודים בחו"ל או בארץ, ועדיין מקבלים את אותם התנאים כפי שחבריהם מקבלים - משכורת, רכב צמוד, טלפון וסעיפים נלווים. מה עם אלה שקיבלו אישור לימודים תוך כדי תפקיד ונעדרים במשך יום בשבוע? באף חברה פרטית הדבר לא היה מתאפשר ללא פגיעה בשכר. קרוב לוודאי שבצה"ל יטענו כי מדובר בכסף קטן וכי הרי פקידי האוצר מחפשים את "הכסף הגדול". אמנם שר האוצר יאיר לפיד חזר בו מהרעיון לגבות שבעה שקלים עבור ביקור רופא כסף קטן לכאורה, אך גם הוא הבין ששקל ועוד שקל מצטברים לבסוף לכסף גדול.
כדי לקצץ ב"כסף הגדול" מבלי לפגוע בהתעצמות, באימוני הכוחות ובציוד, כפי שדורש הדרג המדיני כמענה לאיומים השונים על ישראל, צריך לפעול באופן יצירתי. מה עם הוצאת בסיסים מאזורי יוקרה? חשוב לציין כי העברת הבסיסים ממתחם צריפין לאזור הנגב היא נקודת התחלה של מהלך גדול וחשוב, אבל אסור להסתפק בכך. יש לבחון לעומק ולבצע מעבר של משרדים ומפקדות שממוקמות כיום באזורים יקרים באזור המרכז. מה כל כך קשה בהעברת מפקדת השלישות ברמת גן לבניין משרדים אחר באזור המרכז? אם צה"ל מסוגל להקים עיר אוהלים תוך כמה שבועות או להקים גדר באורך 220 קילומטרים בשנים ספורות בלבד, אין שום סיבה שלא יפתח במבצע בזק לשינוי מיקום המפקדות. זו רק דוגמה אחת מתוך רבות שבהן יכול הצבא להתייעל ולקצץ.
צה"ל אוהב את מתווה ועדת ברודט (ועדה שהוקמה לבחינת קיצוצים בתקציב צה"ל) כי הוא מאפשר לו לשחק עם הכסף. הגיע הזמן לשינוי עמוק אבל הוא לא יכול להתחיל ולהסתיים בדיון אחד בנושא, אלא בתכנית אמיתית, עמוקה ורחבה, שמבוססת על גיבוי של הדרג המדיני ונכונות של צה"ל לבצע התייעלות שלא תיפסק אחרי קצת יותר משנה. תחום הבינוי הוא אחת הדוגמאות הטובות לכך. בלחץ מבקר המדינה וחברת הייעוץ מקנזי שבחנה את תקציב הביטחון, צומצמו תקנים ואוחדו לשכות, אך יש שם עדיין כפילויות.
ראוי ליצור הפרדה בין משרד הביטחון לבין צה"ל כשמדברים על קיצוץ. השיח על עובדי משרד הביטחון בבסיס הקריה בתל אביב, אשר נהנים בכל יום מארוחת צהריים מסובסדת במלואה, ראוי שיתבצע לעומק ובהתמדה. בשנים האחרונות נעשו צעדי התייעלות רציניים והמשרד הוציא לפנסיה עובדים ותיקים, אך עד כה נעשה "חריש עמוק" בתחום המשלחות לחו"ל, כפילויות במשרדים ועוד. דוגמה נוספת היא הכוונה למנות את קב"ט המשרד לראש אגף במשרד הביטחון, למרות שבאופן היסטורי הוא היה תמיד כפוף לראש הממונה על הביטחון במשרד הביטחון. השר משה יעלון עצר את הכוונה בדקה ה-90.
צה"ל חייב להפנים כי עיני החברה הישראלית נשואות אליו, ובתקופה שכזו יש להימנע מפעולות ראווה חברתיות, לצמצם משלחות לחו"ל ולא לערוך כנסים מנקרי עיניים באולמות מפוארים. צה"ל צריך לגזור על עצמו צניעות. יש לשכות של קצינים שלא היו מביישות את משרדי ההנהלה של החברות הכי משגשגות במשק הישראלי ובעולם. נכון, יש גם לשכות שמזכירות את "גבעת חלפון", אך ברוב המקרים הן פשוט מנקרות עיניים. יש מאיפה לקצץ רק אל תיגעו בלוחמים.