לפיד מתחיל לפרוע את שטרות הבוחרים

אפשר לאהוב את חוק ההסדרים החדש ואפשר לסלוד ממנו, אבל מדבר אחד אי אפשר להתחמק, והוא שיאיר לפיד התחיל לפרוע את השטרות שפיזר לפני הבחירות למצביעיו. לפיד ניצח בסיבוב הראשון בהתעקשותו במשא ומתן הקואליציוני, שלא לשבת עם החרדים בממשלה. די לשמוע את ההתלהמות של הח"כים החרדים בכנסת כדי להבין עד כמה זה נכנס להם לקישקעס. גם בסיבוב השני ידו על העליונה עם חוק ההסדרים, כי את הגזירות הכלכליות שהוא מפיל על מעמד הביניים - שיחטוף חזק - הוא עוטף בגזירות קשות עוד יותר לחרדים. כך הוא מצטייר כמקיים הבטחות לבוחרים וגם מקטין את ההתנגדות החילונית לחוק, כי עד שסוף סוף מישהו מעז לקצץ בתקציבי הישיבות, לא תתמכו בזה?

אז עופר עיני הוא אולי האחרון שמתנגד לחוק באופן גורף, אבל מדובר באקט פוליטי, כי הפגנת שרירים מול שר אוצר נמצאת בדי-אן-איי של כל מזכ"ל הסתדרות. אך מעבר לזה יש את מעמד הביניים, שרבים ממנו הצביעו יש עתיד וגם ליכוד, מרצ, עבודה והבית היהודי.

השאלה היא מה יעשו אנשי מעמד הביניים כעת. האם יצעקו חמס נגד הגזירות, עד כדי כך שנתניהו יבהל וילחץ על לפיד להוריד סעיפים בחוק ההסדרים, כולל כמה סעיפים "חרדיים"? הרי שבכך לא עשינו דבר. ואם מעמד הביניים ישתוק לנגד הגזירות, הנזק הצפוי לכל משפחה בחשבון ההוצאות יגדל בכ-1,000-700 שקלים בחודש, בגין ההתייקרויות שחוק ההסדרים מביא עמו.

אז מהם המוקשים שמעמד הביניים יצטרך לחיות עמם, לטוב ולרע? נתחיל דווקא מסעיף שנראה שולי: הוצאות נסיעה בתלוש. המדינה תבטל את הסעיף לעובדי המגזר הציבורי, שכיום, אצל רבים מהעובדים שאין להם רכב צמוד מהעבודה, מדובר בתוספת לתלוש בסך מאות שקלים בחודש. במקום זה עובדי ציבור ייסעו בחינם לעבודה בתחבורה הציבורית, אבל כמה מהם באמת יעלו לאוטובוסים? הרגל קשה לשנות, כך שמרבית העובדים ימשיכו לנסוע ברכבם הפרטי אבל יראו קיצוץ די חד בתלוש.

חוק ההסדרים וחוק התקציב חושפים קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בסך כ-16.5 מיליארד שקלים, וזה הרבה מאוד. ייגרם נזק ודאי לשירותי הבריאות, הרווחה, החינוך, התחבורה והתשתיות. פרויקטים בתחום הפיתוח ייעצרו או יתעכבו, וזה עוד לפני שדיברנו על תרבות, ספורט ואומנות.

המשמעות היא שמעמד הביניים יוציא עוד מאות שקלים בכל חודש כדי לרכוש את השירותים האלה באופן פרטי; בין אם אלה שיעורי העשרה לילדים, חוגים פרטיים, טיפולים רפואיים פרטיים ועוד. לצד קיצוצי התקציב, תעלה הממשלה גם את מס הערך המוסף באחוז אחד, וכן את מס ההכנסה כך שיביא לאוצר תוספת של כמעט חמישה מיליארד שקלים נוספים.

גם בתחום תאגידי המים יהיה שינוי משמעותי: קרוב למאה התאגידים הפועלים בישראל יהפכו ל-15 חברות מים, שכל אחת מהן תשרת כמה רשויות. חיסכון בכוח אדם לא יהיה כאן, כולם ייטמעו במצבת כוח האדם של הרשויות המקומיות. ומחיר המים? ספק רב אם יירד.

גם שיטת הסבסוד למעונות היום, והארנונה שמתבססת על שני בני זוג שעובדים, תפגע יותר בחרדים מאשר תסייע למעמד הביניים. הדרישה ששני בני הזוג יעבדו, ושיגיעו ל-125% משרה לפחות, תקשה על רבים. וברבים הכוונה היא לסטודנטים נשואים שעובדים בחצי משרה, משפחות חד-הוריות, בעלי מוגבלויות ואוכלוסיות מוחלשות נוספות.

אפשר כמובן להבין את לפיד, אבל גם את נתניהו שלא עשה את הדבר הזה כבר לפני שנים. לפיד יודע שקיצוצים בתקציבי הישיבות והדרישה ללימודי ליבה בלא פחות מ-55% משעות הלימוד, והשתתפות במבחני המיצ"ב כתנאי לקבלת תקציב, רק יוסיפו לו נקודות בקרב מצביעיו. אצל נתניהו העניין לא פשוט, כיוון שש"ס ויהדות התורה היו בני בריתו והליכוד תמיד הקפיד לשלבם בקואליציות, גזירות כאלה יהוו תמרור אזהרה לממשלות הבאות ואם נתניהו יעמוד בראשן הוא ישלם את המחיר, ובגדול.