הרשות מתפוררת: תסריט האימים של צה"ל בגדה

כיכר השעון בשכם. 6,000 פעילי חמאס מפגינים נגד הרשות הפלסטינית וישראל, לעיני אנשי הביטחון של הרשות שעומדים מנגד ולא מתערבים. זו אחת הדוגמאות להסלמה באזור, אומר קצין בכיר באוגדת איו"ש. "זה מראה שכוחו של חמאס באזור עולה במיוחד במערך האזרחי. בימים אחרים ההפגנה הייתה מפוזרת והיו נעצרים כל המארגנים ואוחזי הנשק", הוא מוסיף.

כדי לפענח את המגמות השליליות בשטח, המודיעין בישראל מתרכז בכמה מישורים, בין היתר בניסיון לאתר את ה"איציק שמולי הפלסטיני" - ראש אגודת סטודנטים שילהיט את הרוחות בשטח ויוציא באמצעות רשת האינטרנט הפגנות ענק שעשויות להיות מכוונות נגד הרשות הפלסטינית ונגד ישראל. באוניברסיטת ביר זית, שממוקמת צפונית לרמאללה, הסתיימו השבוע הבחירות, בהן רשם פתח ניצחון דחוק עם 23 מושבים באגודת הסטודנטים, לעומת חמאס שהתחזק והשיג 20 מושבים; החזית העממית לשחרור פלסטין קיבלה שבעה מושבים ומושב אחד נותר למפלגת "יוזמה לאומית", שבין השאר אחראית להקמת המאחזים הלא חוקיים בשטח E-1.

בחירות יתקיימו בקרוב גם באוניברסיטת א-נג'אח בשכם, שידועה כמעוז חמאס, אולם חשיבות רבה תהיה לזהות המנהיגים שהצעירים שייבחרו וינהיגו את הפעילות האזרחית בגזרה, שכן הזרוע הצבאית של חמאס נפגעה קשות מפעילות שב"כ וצה"ל בגדה. העובדה ש-85% מאנשי שכם ומחצית מאנשי הכפרים מחוברים לאינטרנט רק מסבכת את המצב. בקהילת המודיעין מבינים היטב שהאינטרנט הוא חרב פיפיות, כזה שמצד אחד פותח בפני הצעירים הפלסטינים חלון לעולם המערבי, ומנגד מהווה מקור לידע קיצוני שעשוי להבעיר את השטח.

שכם והכפרים הסובבים אותה מרכיבים את הגזרה הקטנה ביותר באוגדת איו"ש, היא חטיבת שומרון. עם זאת, מדובר בחטיבה אגרסיבית, שפועלת בין 200 אלף תושבי שכם ו-170 אלף תושבי 61 הכפרים מסביבה. כשמתרחש אירוע בשטח, פעילי הטרור מביטים על חברון ושכם כסמלים על מנת לראות מה תהיה תגובתן ובכלל, מה מצופה מהם. הבריטים נדרשו להכניס לפחות דיוויזיה אחת לתוך שכם כדי לדכא את המרד הגדול, במטרה להשתלט על המרד הערבי שפרץ הרבה לפני קום המדינה.

גם במבצע חומת מגן נדרש לצה"ל לכתר את שכם ולהשתלט על הקסבה ומחנות הפליטים באמצעות אוגדה. מול שכם והכפרים ישנם 12 יישובים יהודים ובהם 14,000 מתנחלים אידיאולוגים. הדאגה במחלקה היהודית של השב"כ ובצה"ל מופנית בעיקר לעבר קבוצה קטנה וקיצונית שנמצאת בשומרון ובחברון, שעדיין לא מצליחה לעכל שיש ממשלה בישראל שמקבלת עבורה החלטות באופן דמוקרטי. מדובר בקבוצה שמנסה לפעול בהתאם לחוקיה, תוך מציאת נוסחה לחיים שגרתיים מול צה"ל ושאר מערכת הביטחון.

חלק מהמתנחלים נוקטים בבריונות כלפי פלסטינים וכוחות הביטחון, ואין חולק על כך שמקומם בכלא. "השוליים הפכו לקטנים יותר, קיצוניים יותר ונשלטים פחות", הדגיש קצין הבכיר, "אחד הרבנים מגזרת השומרון, שבעבר היה מוגדר כקיצוני מאוד, מכונה היום על ידם כ'ממלכתי'. הוא שולט באנשים שלו אבל הוא לא שולט בקיצוניים. אף אחד לא יכול לשלוט בהם, וזה נורא מסוכן. צריך להושיב אותם מאחורי סורג ובריח".

האלימות של הימין הקיצוני בשומרון באה לידי ביטוי בעיקר בפשיעה לאומנית. אלימות כלפי רועי צאן פלסטינים, בשל מריבות על שטחי מרעה לצאן; כריתת עצי זית, שריפת מסגדים או ניסיונות שלא צולחים; יידוי אבנים, ריסוס כתובות במקומות רגישים וכן הלאה. מנגד, בצד הפלסטיני ישנם כחמישה אירועי יידוי אבנים בשבוע, מצד נערים בני 14-17.

בחטיבות אחרות, כמו בנימין הסמוכה, המספר הוא תמיד דו-ספרתי והאיום מוגדר כקטלני. צה"ל נערך לתופעה ההולכת ומתגברת בעיקר בנוכחות על הצירים, איסוף מודיעין חזוי ופעילות של השב"כ שבאה לידי ביטוי במעצרים, חקירות והעמדה לדין. קצין בכיר באוגדה מדגיש כי זה לא סוד שעיקר המעצרים היום מתמקדים היום פחות בטרור צבאי ויותר במיידי האבנים שהפכו לאיום על הצירים.

"יש מקומות שבהם השב"כ נרתם", הסביר, "זו לא בהכרח משימה קלאסית של השב"כ אבל הוא נכנס לזה בכל הכוח ויש תוצאות. אני מעריך שזה יגבר. הפלסטינים מבינים את הפוטנציאל של זה. הם מבינים מה זה עושה לנו. הסיפור של אדל ביטון (שנפגעה באורח אנוש כתוצאה מיידוי אבנים ליד אריאל - א.ב.) עורר מהומה גדולה, ובצדק. הצד השני לא מטומטם, הוא מבין את הכוח שטמון בזה".

למרות הסכנה שנשקפת מהשלכת אבנים, האיום שמרחף באוויר הוא עדיין חדירה ליישובים. מפגע בודד שיחליט לצאת ממחנה הפליטים בלאטה, המונה 25,000 בני אדם, ויצעד דרך הכפרים המוגדרים כ"כפרי מקפצה", יהיה מהחסות שמוענקת שם לכל מי שמנסה להסתנן ליישובים היהודים ולבצע פיגוע, דוגמת הטבח בבני משפחת פוגל באיתמר. "ניתוח נתיבי חדירה ליישובים, חשיבה על דרכי הפעולה של האויב וכוננות שיא של אנשי הביטחון ביישובים יבלמו את הטרור הזה", הסביר הקצין הבכיר, "האיסוף המודיעין שלי הוא לא 100% ולכן קיים סיכוי נמוך שאני אגלה מהיכן יגיע המחבל. קראתי את התחקיר של רצח משפחת פוגל. המסקנה היא שהתיאום בין צה"ל לכוחות הביטחון ביישוב היה רע".

ברשות הפלסטינית החליטו על מעין ועדה קרואה בשכם. לאחר שהתרחשו מספר אירועים שאיימו על השלטון באזור, הוחלט להקפיץ לעמדת מושל שכם את אבו-בכרי. איש ביטחון, בעל מילת ברזל, שאינו מחויב לאף חמולה מקומית מאחר שהוא מחברון. במערכת הביטחון בישראל טוענים כי ברגע שהבין כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ייפתר בקדנציה שלו, הוא הפך לפרגמטי ומנסה לייצר שקט דו-צדדי. קשוח מאוד כלפי אנשיו, כדי לייצר אחדות שורות, אך גם פועל במישור ההומאני.

באחרונה יזם אבו-בכרי קשר בין בתי החולים רפידיה בשכם לשניידר בפתח תקווה. התקשורת הפלסטינית כינתה אותו משתף פעולה, אך לאחר שבוע שבו נפצעו שני ילדים באורח אנוש בתאונת דרכים, ופונו לשניידר וחייהם ניצלו - נעלמה הביקורת לחלוטין. אבו-בכרי מוביל תיאום מול צה"ל שמוגדר כטוב מאוד, כאשר האינטרס הוא דו-צדדי והוא שמירה על השקט באזור. לא בכדי התגאה אבו-בכרי בפני בכירים במערכת הביטחון כי בשבוע שעבר הצליחו בעלי חנויות הרהיטים להגיע לפידיון של 150,000 שקל בשלושה ימים, במסגרת יריד רהיטים שהיה פתוח גם בפני ערביי ישראל, בתיאום עם צה"ל.

מפקד אוגדת איו"ש הנכנס, תא"ל תמיר ידעי, קיבל מסר מאוד ענייני ממפקד האוגדה היוצא, תא"ל חגי מרדכי, שהתאפיין בעיקר באמצעות מנהיגות שקטה. "אתה כל הזמן אמור לנוע בין אגרסיביות ואיפוק. כל אחד מהם יכול לגרום להרגעת השטח או להתפרצות וכדי לבחור את הכלי הנכון אתה חייב לתת למפקדים בשטח לחוש את האווירה ולהחליט על התגובה", אמר לו.

ערב יום העצמאות, הגדה המערבית נמצאת תחת ענן של הסלמה. הפרות הסדר האלימות של האוכלוסייה הפלסטינית במגמת עלייה, וכך גם מספר מקרי ידויי האבנים על הצירים לעבר כלי רכב ישראליים. "יש היום יותר פעילות של דה-לגיטימציה. יש מוקדי פעילים פלסטיניים שעסוקים בהקמת המאחזים, שדרך אגב, מדובר ברעיון גאוני. צריך להגיד את האמת. שאפו", סיפר הקצין הבכיר והתייחס למגמה בשטח. "זה שונה מתקופת חומה ומגדל", הוא משוכנע, "כי הם לא מתכוונים לגור שם אלא לייצר תהודה לאומית. זה מצליח להם וזה יגבר, וזה שם אותנו בדילמה לא פשוטה".

באוגדה מעריכים כי הסימנים בשטח המחאה האזרחית הפלסטינית יגברו, והיא תהפוך לטרור אלים במיוחד. "זה מתחיל ביצירת דה-לגיטימציה, לאחר מכן הפרות סדר כדי לחסום צירים, כולל מחאה לגיטימית של שלטים, עד זריקת בקבוקי תבערה ומטענים. זה תהליך אבולוציוני. מה שיתחיל עם שלטים יעבור בסוף לירי מתוך הפגנה. אנחנו נדרכים כדי להשפיע שזה לא יקרה אבל לא הכול תלוי בנו", אומר קצין באוגדה.

אנחת הרווחה היחידה שנשמעת ברקע קשורה לביקורו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, שהפיח תקווה ברחוב הפלסטיני למרות ההצהרות בכלי התקשורת. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן אמר כי הוא נותן 12 שבועות לניסיון להנשים את תהליך המשא ומתן עם ישראל. במילים פשוטות, זהו מסר מרגיע לרחוב. במקביל, משכורותיהם של אנשי הביטחון ברשות נכנסות בזמן, ומזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי כבר מדברים על מימון פרויקטים גדולים ברשות הפלסטינית. "למרות שהמצב של המנגנונים היה קשה היה כי לא הגיעו משכורות, לא הייתה זליגה של אנשי ביטחון לפעילות חבלנית. היו מקרים בודדים, אבל לא תופעה", אומר גורם צבאי. לדבריו, "היו כאלה שהעדיפו ללכת לעבודה בישראל אבל לא היו כאלה שעברו לייצר ולסחור באמצעי לחימה, והיו להם הזדמנויות. יש סוחרי סמים ונשק משכם שהיו שמחים לקבל אותם לשורותיהם. עובדתית זה לא קרה", הוא מוסיף.

התרחיש הקשה במערכת הביטחון לא מדבר על זעם רחב שיופנה לעבר ישראל כשלב ראשון, אלא התפוררות פנימית של הרשות הפלסטינית, הסלמה שתתמקד בשליטה על מה שנשאר, ולאחר מכן טרור נגד ישראל. בפיקוד מרכז מעריכים בנקודת הזמן הנוכחית כי אין אנרגיה שתסחף אחריה את הרחוב הפלסטיני לאינתיפאדה שלישית אך עם זאת ערים לכלל הסימנים המעידים בשטח. אחד מהם הוא התעוררות התנזים בשכם שמאוכזב מאוד מהתנהלות הרשות כלפיו. משוחררי עסקת שליט חשבו שיקבלו אותם בזרועות פתוחות ויפנקו אותם בתפקידים ובכסף, אך בפועל זה לא קרה ובשנה האחרונה נרשמו שלוש התנגשויות ביניהם למנגנוני הביטחון הפלסטינים.

"אני לא חושב שזה באמת נשלט. זו לא הערכה מערכתית אלא הערכה אישית שלי", הסביר קצין בכיר. לדבריו, "יש הסלמה. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים שולטים במצב אך לא לחלוטין. המושל לא יכול לומר שלא תהיה הפגנה והיא לא תקרה".

הזמן יחלוף והציבור ברחוב הפלסטיני יאפשר למנהיגים לקדם תהליכים, אך אם יתפתחו שינויים קיצוניים בשטח, בדגש על התחום הכלכלי, המחאה עשויה להתרחב ואירועי העבר מלמדים שבמעבר של צה"ל מפעילות ביטחון שוטף למלחמה יש תשלום יקר. החשש בצה"ל הוא כי רגע אחד בהפגנה קטנה עשוי לדרדר את המצב לכדי חוסר שליטה, גם אם מדובר באירוע נקודתי. "תמיד יהיה מחיר במעבר ממצב שגרה למלחמה", מתייחס הקצין לתרחישים הקשים בשטח. "האם יהיו לי שלושה הרוגים או 20, כי הלוחמים לא תפסו מחסה בזמן אמת? זה יקבע בהתאם להיערכות המח"ט. לכן אני מעצים את הפיקוד הזוטר, מפקדי כיתה ומפקדי מחלקה מחויבים לצאת למשימות. זה לא כיף, אבל אם אתה רוצה להצליח אתה חייב לחזק את ההגנה שלך, לכן כדי לרתום את כולם למשימה אתה מייצר הזדהות".