הטילים נשארו מחוץ לעזה: ירח הדבש ביחסי ישראל-מצרים

אט אט, ולא כל כך בשקט, מצרים החדשה, זו שנקרעת בין האחים המוסלמים לאופוזיציה החילונית, מייצרת מציאות חדשה בגזרת המנהרות ברפיח. העברת הסחורות לרצועת עזה שבה באחרונה להתנהל כסדרה באמצעות מנהרות ההברחה, אולם הברחת אמצעי הלחימה ממצרים לעזה פחתה באופן דרמטי. את הדברים הללו אומרים לא רק בכירים בצד המצרי, אלא גם בכירים בישראל שעוקבים אחר החזית הדרומית ומקרוב.

מאז סיומו של מבצע "עמוד ענן" לא נכנסו טילים ארוכי טווח לרצועה ומעבר לכך, הכנסתם של כלי נשק ורקטות לעזה ירדה משמעותית. הצבא המצרי והעומד בראשו, שר ההגנה עבד אל-פתח א-סיסי, אחראים לשינוי בדפוס הפעולה הזה. "למדינת ישראל ולמצרים החדשה יש היום שפע של אינטרסים משותפים, גם אם משמעות הדבר פגיעה ב'אחים המוסלמים' של עזה", אומר גורם מדיני בירושלים. "הפיגוע באוגוסט שעבר (שבו נהרגו 16 חיילים מצרים – א.י.) ואחריו מבצע 'עמוד ענן', גרמו לצבא המצרי ולמערכת הביטחון כולה להבין את חשיבות שיתוף הפעולה עם ישראל", הוא מוסיף. בצד הישראלי אמנם אין אופוריה, אף אחד לא מדבר על שינוי בסיסי של המצב בחצי האי סיני, אך בהחלט ישנו שיח על עצירה – לפחות זמנית - של הברחות כלי הנשק לעזה.

גם הקשר הביטחוני בין הצדדים הולך ומתהדק. בעוד לשכת הנשיא מוחמד מורסי שומרת על בידוד וניתוק מישראל ובמידה מסוימת מהעולם החיצון – שכן אנשי לשכת מורסי אינם נפגשים עם דיפלומטים זרים - הצבא וגופי המודיעין במצרים דווקא מגלים נכונות רבה לשיתוף פעולה. כמעט ירח דבש ביחסי הצבאות. למרות זאת, בצד המצרי מותחים ביקורת מרומזת על התגובה הכמעט מידית של ישראל לנוכח ירי הטילים האחרון מעזה.

בישראל יודעים שחמאס לא השתתף בירי האחרון, אמרו גורמים מצריים לוואלה! חדשות. יתרה מכך, חמאס פועל בתקיפות נגד האחראים לירי, לרבות מעצרים, בין היתר בגלל החשש שלו מהסלמה מול ישראל. ועדיין, טוענים המצרים, ישראל הפציצה מהאוויר וסגרה את מעבר הסחורות לעזה. "אז מה עשיתם בזה", ספק שואל ספק אומר בכיר מצרי. "בשורה התחתונה, הגברתם את ההברחות באמצעות המנהרות", הוא מדגיש. או במילים אחרות, מה שלא נכנס מעל הקרקע דרך מעבר כרם שלום, יעבור מתחתיה. לדברי הגורמים במצרים, כדי שטפטוף הטילים לא יהפוך למבול, על ישראל להסתייע יותר במתווכים המצריים שיכולים ללחוץ על חמאס ולהביא לתוצאות מידיות.

זר שהיה נקלע השבוע למצרים, יכול היה לחשוב שהגיע לסוג של גן עדן מזרח תיכוני. אתרי החדשות המצריים וערוצי הטלוויזיה סיקרו ביום רביעי בהרחבה את מסיבת העיתונאים המשותפת של ראש ממשלת קטאר, חאמד בן ג'אסם אל-תאני, ועמיתו המצרי הישאם קנדיל, שבה הודיע אל-תאני על סיוע של שלושה מיליארד דולרים לקהיר, באמצעות רכישת איגרות חוב ממשלתיות. זאת, בנוסף לחמישה מיליארד דולרים שקטאר כבר הבטיחה למצרים - מיליארד כמענק וארבעה נוספים כהלוואות בנקאיות. "מצרים חזקה היא קריטית לעולם הערבי כולו", אמר שר החוץ הקטארי. ההודעה מדוחא הגיעה בסמוך לביקור משלחת מטעם קרן המטבע העולמית שבוחנת אפשרות להעניק למצרים עוד 4.8 מיליארד דולרים כהלוואה.

יממה קודם לכן נערך בקהיר מפגן אחדות מרשים של כמה מאות בני אדם, נוצרים ומוסלמים, שקראו לדו-קיום ונגד אלימות בין הדתות. המפגינים צעדו ממסגד במרכז קהיר לכנסייה המרכזית של הקופטים באזור אל-עבאסייה בבירה המצרית. אפילו מתחום הספורט הגיעו חדשות חיוביות: הקבוצה האיטלקית הנודעת אינטר מילאנו, לפי דיווחים באיטליה, לרכוש את החלוץ המצרי המפורסם מוחמד סאלח, בן 21 בלבד.

אולם גם הדיווחים האופטימיים הללו מאמצע השבוע לא יכלו להסתיר את המציאות העגומה כל כך של מצרים. רבע מכלל תושבי המדינה חיים מתחת לקו העוני; רזרבות מטבע החוץ של מצרים צנחו מ-36 מיליארד דולר ביום שבו עזב חוסני מובארק את ארמון הנשיאות ל-13 מיליארד בלבד כיום; שיעור האבטלה הרשמי עומד על כ-13%, אולם ההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים הרבה יותר; ערך הלירה המצרית בצניחה משמעותית, וברקע מסתמנת אפשרות של דולריזציה שתסחף את מצרים לתהומות כלכליים גדולים עוד יותר.

אך הכלכלה הינה רק קצה קרחון הבעיות במדינה. מצרים מפוצלת ומפולגת בין האחים המוסלמים ותומכיהם לבין "שאר העולם". מעולם לא הייתה תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה גרועה כל כך. מעשי שוד יומיומיים, כנופיות אלימות וכמובן תקיפות מיניות למכביר. במישור הדתי, היה זה אחד השבועות הקשים והעצובים ביותר שידעה מצרים. רק בשבת שעברה נהרגו ארבעה נוצרים בעימותים הקשים שפרצו באזור אל-חסוס בין נוצרים ומוסלמים, וביום שלאחר מכן נהרגו עוד שני בני אדם בעימותים דומים באזור הכנסייה בעבאסייה. שמונת מיליוני הנוצרים שמתגוררים במצרים בימים אלה חשים כיצד הקרקע בוערת תחת רגליהם, ואפילו המנהיג הרוחני של הקופטים, הבאבא תואדרוס השני, שנוהג תמיד בממלכתיות, יצא בביקורת חריפה נגד הנשיא מוחמד מורסי וטען כי הוא נושא באחריות להתקפות הנפשעות נגד בני עדתו.

תואדרוס השני אינו לבד. גם המפגינים בתהלוכת האחדות המרשימה קראו לסילוקו של מורסי. מכל עבר נשמעות קריאות להתפטרותו של הנשיא, איש האחים המוסלמים. צעירים חברי תנועות האופוזיציה המסורתיות כמו "שישה באפריל" - שציינה בסוף השבוע חמש שנים להקמתה - איסלמיסטיים מאוכזבי "האחים המוסלמים" המונהגים כיום על ידי איש "האחים" לשעבר, עבד אל-מונעם אבו אל-פותוח, וכמובן נציגי "חזית ההצלה הלאומית" (מוחמד אל-בראדעי, עאמר מוסא וחמדין סבאחי) - אגד של ארגונים חילוניים שפועלים להפלת שלטונו של מורסי ולהקדמת הבחירות. ואיך אפשר בלי באסם יוסף, הסאטיריקן שנהנה כמעט להתעלל במורסי בתוכנית הטלוויזיה שלו. ביום שבת, ארבעה ימים לפני מסיבת העיתונאים המשותפת של קנדיל ואל-תאני, שידר יוסף קטע סאטירה נוסף, שהופנה הפעם כלפי קטאר. יוסף השתמש בשיר מצרי מפורסם כדי ללעוג למחוות הכלכליות של דוחא, ולתארן כניסיון בוטה לקנות את המדינה ולפגוע במהפכה.

גורם מרכזי אחד נמנע מלמתוח ביקורת גלויה נגד "האחים" או נגד מורסי, וזהו הצבא המצרי. ואולי דווקא משתיקתו הרועמת של הצבא ושל המערכת הביטחונית כולה, צריכים "האחים המוסלמים" והנשיא עצמו לחשוש יותר מכל. שוב ושוב נשמעות בשבועות האחרונים קריאות מהציבור המצרי לצבא להתערב בנעשה במצרים ולבצע הפיכה צבאית. למעשה, אותם צעירים שקראו לפני כשנה לסילוקה של "המועצה הצבאית העליונה", ולכינון משטר אזרחי, דורשים כיום את ראשו של מורסי וקוראים להתערבות אלימה של הצבא במתרחש במדינה. האם מצרים על סף הפיכה צבאית נוספת?

ביום רביעי פרסם ה"גרדיאן" הבריטי מסמך שנכתב על ידי ועדה נשיאותית, שכל חבריה נבחרו בקפידה על ידי מורסי. הוועדה מונתה כדי לבחון מקרים של אלימות של הצבא המצרי נגד מפגינים בינואר 2011, במהלך המהפכה. לפי הגרדיאן, המסמך הוגש למורסי כבר לפני כמה חודשים. הציטוטים ממנו מגלים שהצבא עצמו היה מעורב במקרים קשים ומזעזעים של תקיפות, עינויים ואלימות נגד מפגינים. עיתוי ההדלפה לגארדיאן עשוי להיות מקרי, אולם במצרים רוויות השמועות והקונספירציות, התפרש הדבר כהחלטה מודעת של מורסי עצמו לצאת למלחמה נגד הצבא ולהכפיש את מעמדו בעיני הציבור. הבעיה היא שלעת עתה, לפחות בציבור המצרי, המגמות הפוכות לגמרי.

הצבא מצטייר כנקי כפיים והמושיע של המדינה, בעוד מורסי כמנהיג מושחת הפועל על פי הוראתם של שניים: מוחמד בדיע, המדריך הכללי של האחים המוסלמים וחיירת א-שאטר, איש העסקים המיליונר, אחד מראשי הארגון האיסלמי. אולי מתוך הבנה לנזק דווקא שעשה לו הפרסום, נשלח ברביעי אחר הצהרים דובר הנשיאות המצרית איהב פהמי כדי להסביר במסיבת עיתונאים ש"אין מחלוקת בין הצבא והנשיאות. אנו מכבדים את הצבא וקציניו".

אך המחלוקת שם וכך גם המתיחות. בלשכת מורסי עוקבים בדאגה אחר הפופולריות העולה של הצבא המצרי והדרישה להפיכה צבאית מאידך, ומנגד אחר פעולות הממסד הביטחוני שמעידות כי אין בכוונתו להסתפק בפעילות צבאית בלבד. אריק טרייגר, חוקר מטעם "מכון וושינגטון", פרסם השבוע ב"אטלנטיק", מאמר שבו הוא בוחן את האפשרות שהצבא ישתלט על מצרים. הוא מתאר סיור שעשה בקומפלקס של קניות ומרכז קהילתי שהצבא מקים ומיועד לאוכלוסייה כולה. אחד המיזמים במקום הוא מרכול ענק המוכר שפע של מוצרים במחירים מוזלים במיוחד. לדבריו, האפשרות למכור את הסחורות במחירים שוברי שוק, נובעת מהעובדה שכל העובדים - הקופאים, הסדרנים והמנקים - כולם חיילים בשירות סדיר בצבא מצרים.

גם את אחד הבניינים הסמוכים שהולך ונבנה במקום בונים חיילים במדים, והתכנית היא להקים במקום גם קומפלקס של חנויות אוכל ובגדים. התופעה המדהימה הזו, מזכירה כמובן את האופן שבו ניסו האחים המוסלמים לאורך 84 שנות פעילותם להשפיע על האוכלוסייה המקומית ולטפח את התמיכה בהם. מכאן גם ניתן להבין את החשש הגדול של ראשי התנועה מהעלייה המתמדת בכוחו הכלכלי של הצבא.

"היעדר השפה המשותפת בין מורסי לבין הצבא אינו סוד שנשמר בחדרי חדרים", אומר פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז הרצוג לחקר הדיפלומטיה במזרח התיכון מאוניברסיטת בן גוריון. מיטל, מומחה עולמי למצרים מסביר בשיחה עם וואלה! חדשות, כי יש כיום ויכוח נוקב במדינה באשר לצורך בהתערבות הצבא. "צריך לעקוב בקפידה אחר הצהרותיו של שר ההגנה עבד אל-פתח סיסי. כשהוא אומר שהצבא צריך לוודא שלא תהיה אנרכיה במצרים, אני לפחות מבין את זה כניסיון שלו לומר 'רבותיי, לצבא אין כוונה לפעול כאופוזיציה פוליטית נוסח חזית ההצלה', אלא רק במקרה של קריסה מוחלטת של המערכות והסדר הציבורי. והמצב הזה כמעט קרה בעימותים הקשים שהיו בערי התעלה. סיסי אינו רוצה להיות המוציא לפועל של מדיניות שתשרת בסופו של דבר את חזית ההצלה הלאומית. לכן הסבירות כיום, של הפיכה צבאית, היא נמוכה".

עם זאת, לדבריו, "התערבות צבאית זה כבר משהו אחר. אבל גם סיסי עצמו מבין ויודע שהחברה האזרחית היא הכוח הגדול ביותר במצרים כיום. לציבור המצרי יש תודעה פוליטית חזקה כל כך, שאני לא רואה את תסריט מהפיכת הקצינים של 1952 חוזר". בעיני מיטל גם הסבירות של התפטרות קרובה של מורסי אינה גבוהה, על אף הרמזים שפיזר השבוע שר המשפטים אחמד מקי ומקורבו של הנשיא כי "מורסי אינו פוסל הליכה לבחירות מוקדמות לנשיאות אם יבין שנכשל במשימותיו".

לדברי מיטל, "מורסי מזוהה כיום הרבה יותר עם האחים המוסלמים ואם הוא יתפטר הדבר יתפרש כהודאה של האחים המוסלמים בכישלונם. זו הכרה שהם אינם יכולים להיות בעלי השליטה . גם הזזה של מורסי ומינויו של נציג אחר של 'האחים', כמו חיירת א-שאטר, לא תתקבל בהבנה במצרים. מורסי להערכתי ינסה למקד את תשומת הלב הציבורית בבחירות לפרלמנט. הוא מבקש מהבית העליון של הפרלמנט לקבל תיקונים לחוק הבחירות כדי לאפשר את קיומן באוקטובר-נובמבר ולהעביר את הדיון לקלפיות. הוא מקווה שהציבור שמבקש להעניש את האחים המוסלמים לא יפנה את זעמו נגד הנשיאות אלא ינסה להתנקם בהם בבחירות".