ש' הוא איש מודיעין ישראלי שנולד בסוריה. קצין סורי ניבא בפני אמו עוד כשהיה בן חמש שיבוא היום והוא יסב נזק למשטר הסורי. ברבות השנים הוא הפך לדמות מרכזית ב-8200, יחידת העילית של אגף המודיעין בצה"ל. וואלה! חדשות מביא את הסיפור המופלא של מצטיין ראש אמ"ן שנחשף בפעם הראשונה. ש', הוא נכדו של אסיר ציון שעבד בשירות המוסד בסוריה. סבו, שפעל להעלאת היהודים לישראל, נלכד, עבר עינויים קשים על ידי המשטר הסורי ונכלא במרחק קצר מתאו של אלי כהן - גדול מרגלי ישראל.
לימים הפך ש' לגורם שאחראי לידיעות הכי חמות בגזרה הסורית, כולל עלייתו של בשאר אסד לשלטון. בשנת 2000 הוא עבר לזירה הדרומית, סיכל פיגועים נגד חיילי צה"ל, היה אחראי על המאמץ לאיתור גלעד שליט בלב עזה ואף היה שותף לסיכול הממוקד של אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה.
א' (ששמו לא הותר לפרסום), יהודי-סורי מחלב בן 95, הוא אסיר ציון שהצליח להקים ולהפעיל במשך עשרות שנים מערכת משומנת להברחת יהודים מסוריה לישראל. המודיעין הסורי פקח עליו עין יותר מפעם אחת כדי לפענח את התשתית שעומדת מאחורי הציוני ההדוק, שצבר כוח רב ועוצמה. במהלך פעילותו של א' סבו של ש', להעלאת יהודים לישראל, הוא נחשף ונעצר. תחת חקירות ועינויים של אנשי מודיעין מהמשטר הסורי, שידועים כסדיסטים, הם הוציאו ממנו את האמת.
החוקרים השתמשו בשיטות חקירה מגוונות, שכללו כיבוי סיגריות בוערות על גופו והכאה באמצעות חוטי חשמל. החוקרים נעזרו במתקן עינויים שנקרא "גלגל האימה", שבו הנחקר מכניס את רגליו וידיו לצמיג אוטובוס, וכאשר הוא שוכב על גבו - החוקרים מצליפים בו. כל מי שנחקר באמצעות מתקן העינויים הזה, לא חזר להיות אותו אדם שהיה קודם לכן. באחד מימי מאסרו של א', איימו עליו הסוהרים כי גורלו יהיה כמו של היהודי הנוסף שמוחזק באחד התאים. לימים התברר כי הסב הוחזק ליד תאו של אלי כהן, גדול מרגלי ישראל שנלכד, הועמד למשפט והמתין באותם ימים לגזר הדין שהסתיים בתלייה.
לאחר תקופת מאסר ממושכת שוחרר הסב וחזר לחיק הקהילה היהודית בעיר חלב. היהודים בעיר התרכזו במתחם אחד גדול. במרחק שש שעות נסיעה התרכזה קהילה יהודית גדולה בדמשק. עד שנת 1994 המשטר הסורי התנגד ליציאת יהודים מהמדינה ולעלייתם לישראל, אך המוסד הישראלי, בסיוע גורמים כמו הסב, עקף את האיסורים של המשטר הסורי. בשנות ה-80' גבר גל הבריחה של יהודי סוריה לאור החיכוך עם שכניהם הערבים. המלחמות בין שתי המדינות, בשנים 1967 ו-1973, הגבירו את מעשי השנאה כלפי היהודים בסוריה.
התושבים הערבים נהגו לבזוז רכוש של יהודים, להכות אותם ברחובות הערים ובמספר מקרים אף לאנוס נשים יהודיות. בני הקהילה מספרים כי בשאר השנים, חיי הקהילה היו תוססים והם התנהלו בשלווה, בגיבוי המשטרה המקומית. אך הכמיהה לירושלים, לדבריהם, הפרה את האיזון. בנו של א', שהקים מפעל לתכשיטים בחלב וסחר בהם עם מדינות שכנות, החליט לעזוב הכול ולברוח עם אשתו ושני ילדיו לישראל. אחד מבניו הוא ש', המשרת כיום בתפקיד בכיר ביחידת איסוף האותות 8200 של צה"ל.
ש', שגדל בבית שבו מדברים בערבית, למד בישיבה תיכונית אך כבר בגיל 15 החליט להתגייס לצבא ולתרום למדינה, כפי שעשה דודו, ששירת ביחידת 8200 בתפקיד מסווג. המסורת נשארה אך הכיפה הוסרה מהראש עם גיוסו של ש' לצה"ל. בתום קורס שנמשך עשרה חודשים שירת ש' כאלחוטן שתפקידו כולל מעקב אחר הנעשה בזירה הסורית. "כל מילה בערבית, שהפירוש שלה פשוט, מקבל משמעות שונה אצלי כי אני גדלתי שם", מסביר ש', שנזכר בימים שבהם האזין לצבא הסורי. "פתאום אתה שומע על משקה מסוג מיץ שקדים או 'תמרנדי' - מיץ תמרים בעברית. אתה מזהה את הסוג של הבקלוות שמוכרים ברחובות סוריה. אני חייתי את התרבות שלהם. העדה הסורית בישראל מאוד סגורה, ככה חיו היהודים בסוריה וזה נמשך גם בישראל. המנהגים והמסורת נשארו".
בשנת 1999 צלצל הטלפון בבית הוריו של ש' והוא הוזעק לבסיס האזנה של יחידת 8200. "כשהגעתי לבסיס הבנתי שהתקבל מידע לפיו נשיא סוריה, חאפז אל אסד, מת. זה היה רגע דרמטי למרות שידענו קודם לכן שהוא חולה וימיו ספורים. במוצאי שבת היה אמור להתקיים טקס האירוסין שלי והודעתי שלא אגיע. בבית הבינו שקרה דבר גדול מאוד".
ש' מדגיש כי מותו של נשיא סוריה לא עורר בו שום רגש והוא התייחס למקרה באופן מקצועי. "מהרגע שעזבתי את סוריה התנתקתי, כמו שאר בני משפחתי. אין לי שום רצון לחזור לשם, גם לא לטיול שורשים. עשיתי קטיעה חדה בראש. אסד האב היה רודן. בחלק מכהונתו הוא פגע ביהודים בצורה ממוקדת. אתה מה שעשה האב בעיר חמה (בשנת 1982 אנשיו של אסד האב רצחו עשרות אלפי סורים-סונים שאיימו להפיל את משטרו - א.ב), עושה היום הבן בערים אחרות בסוריה. איזה רגש יכול להתעורר כלפי אדם כזה? הקשר של היהודים עם סוריה, בעיקר אלה שהיגרו לארצות הברית, היה הדוק, אבל הביקורים בארץ מולדתם נפסקו לפני כשנתיים, עם תחילת ההתנגשויות במשטר".
בתום שנתיים מורכבות הוחלט באגף המודיעין "לאוורר" את קורות החיים של ש', ולשלוח אותו ללימודי מזרחנות באוניברסיטת בר אילן, אותם סיים בהצטיינות. כשגלעד שליט נחטף באזור כרם שלום הוא ישב בהרצאה וקיבל את ההודעה באיחור. "ברור שהתמלאתי תסכול. האחריות כבר לא הייתה מוטלת על הכתפיים שלי, אבל הבנתי מאוד מה עובר על החיילים", מספר ש'. "היה לי מאוד קשה לא להיות שם ביחידה כשזה קורה. זה רק מוכיח שמדובר בילדים בני 18 שעל הכתפיים שלהם מונחת אחריות גדולה מאוד שעשויה למנוע את החטיפה הבאה. אני כמפקד נחשב למבוגר אחראי, תומך, מסייע, אבל בפועל זו עבודה של האלחוטנים שמאתרים את המידע ומחליטים האם להעביר אותו הלאה. חזרתי ליחידה והמשכנו במשימה במבצע 'עופרת יצוקה' ובמבצע 'עמוד ענן'. החשיבות של מה שאתה עושה גורמת לך לא לעזוב. אני זוכר חיילים מסיימים משמרת אבל מסרבים לרדת מעמדה. חיילים פשוט הבינו שיש להם אחריות גדולה מאוד לאתר מידע ולסייע לכוחות בשטח".
לאורך כל השיחה מדגיש ש' כי הפעילות של המחלקה בפיקודו ביחידת 8200 היא הצלת חיים. הוא זוכר מקרים רבים שבהם הנחה להעביר מידע ישירות לכוח שנמצא בלחימה בלב עזה, ובכך למנוע פציעה או הרג של חיילי צה"ל. "היה מקרה שבו הבנו שחוליית מחבלים נערכת לפגוע בכוח חשוף שלנו בבית ספר בעזה. המידע שהעברנו לכוח בזמן הציל חיים".
ש' מסביר: "מבחינתי, מבצע 'עמוד ענן' היה אירוע מאוד מורכב. אתה מפקד על עשרות חיילים וקצינים בזמן לחימה אבל בבית שלך, רחוק ממך, נופלות רקטות. אתה לא יודע על מה לחשוב - על המשימה או על המשפחה. זה רק חידד לי את חשיבות המשימה. החיילים שלי יודעים בזמן אמת על שיגור רקטות והם גם אלה שיעצרו את הכוח, אם הם יגלו שיש ילדים ברקע או אזרחים לא מעורבים. אנחנו צבא מוסרי מאוד. בסופו של דבר לא תתקיים 'סגירת מעגל אש' ללא החומר הסיגינטי שלנו (מידע מודיעיני שמבוסס על אותות כמו שיחת טלפון או קשר - א.ב)".
יש רגעים משמחים בעבודת האלחוטן בזירה הדרומית?
"ברור. ראשית יש מלא סיפוק מהעשייה שלך. היה רגע אחד שבו כולנו התרגשו מאוד. אני נמצא הרבה זמן בזירה הדרומית ואחרי מאמץ שנמשך שנים ארוכות לאתר את גלעד שליט בעזה, פתאום אני רואה שהוא משתחרר. זה היה מרגש מאוד, לא היה מאושר ממני באותו רגע". ש' אומר כי המוטו המנחה אותו בעבודתו ביחידה הוא "'לא עוד במשמרת שלי'. אני מבהיר לכל חייל שעולה למשמרת שהוא ימנע את הפיגוע הבא. בכל רגע זה יכול להתפרץ. אין לי חיילים עם אפוד או קסדה, יש להם בסך הכול אוזניה על הראש, אבל הם בעלי יכולות מדהימות. אני אומר את זה לכולם, כולל לרמטכ"ל ולאלופים שמבקרים אותנו. אני לא רואה את עצמי מפסיק לעשות את מה שאני מבצע היום. לא בעוד שנה ולא בעוד עשר. כל רגע הוא מרתק בפני עצמו".
יש רגעים לא נעימים או מביכים בתפקיד האלחוטן שפועל בזירה העזתית?
"אין 'מביך'. עבודה היא עבודה, נטולת רגש. מטבע הדברים אתה עוקב אחר דמויות מסביב לשעון. המשימה המורכבת יותר היא להתחיל מאפס, לא לדעת מי האדם ולמי אתה מאזין ולאסוף את המידע עליו מה הם ההרגלים שלו, באיזה רכב הוא נוהג, מה שמו ועוד פרטים עד לרגע הפיצוח. המידע הזה הוא קריטי, הוא חשוב מאוד".
מפקד אוגדת עזה לשעבר, תת-אלוף יוסי בכר, מכיר את ש' באופן אישי. בלעדיו, טוענים באוגדת עזה, תא"ל בכר לא היה מאשר להוציא לפועל מבצעים מיוחדים בגזרתו. חושיו המחודדים של ש' פתרו עבורו שאלות מורכבות וסבוכות על האויב הפלסטיני. מספר חודשים לפני סיום תפקידו וכהוקרה על פועלו, הזמין תא"ל בכר את ש' לחבוש קסדה, ללבוש שכפ"ץ ו'לפתוח ציר' עמו על גדר המערכת ברצועת עזה, כדי שיראה במו עיניו על מי הוא שומר ונגד מי הוא פועל, כשהוא וחייליו מאזינים במשך כל שעות היממה, לאורך כל השנה, כדי להציל חיים ולמנוע פיגועים. בתום הסיור העניק לו תא"ל בכר תעודת הוקרה.
זה לא סוד שיחידת 8200 בפרט וקהילת המודיעין בכלל אספה לאורך שנים מידע מודיעיני על מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, שהיה האיש הכול יכול בעזה. צה"ל פתח את מבצע 'עמוד ענן' בחיסולו של ג'עברי שעד היום מטלטל את ארגון חמאס
אתה באופן אישי לקחת חלק בסיכול הממוקד שלו?
"כן, ברור. אני מעדיף שלא להרחיב על האירוע הזה. קיבלתי הנחיות לא לדבר על הרגע הזה שהיה שיא במבצע אבל כן. אני והחיילים שלי השתתפנו. יחידה 8200 משתתפת בפעולות בזירה הדרומית".