על שביל העפר הארוך המוביל לבית העלמין בהתנחלות תקוע צעדו ביום שלישי בצהריים במשך דקות ארוכות מאות בני אדם. רבים מהם הגיעו ממרחקים כדי להשתתף בהלוויתו של הרב מנחם פרומן, שהלך לעולמו התחילת השבוע. לא היה צריך יותר ממבט חטוף במאות הרבות כדי להבין כיצד האיש המיוחד הזה הצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים: היו שם זקנים וצעירים, דתיים וחילונים, גברים ונשים, ימנים ושמאלנים, יהודים וערבים. כן, גם ערבים הגיעו לחלוק כבוד אחרון לאדם שפעל יותר מכל פוליטיקאי למען שלום ודיאלוג.
במשך שנים ארוכות ניסה הרב פרומן לקדם דו-שיח ישיר עם הפלסטינים - צעד שהיה בשעתו נתון למחלוקת ולביקורת נוקבת מצד חבריו. "בתחילת הדרך הייתה לו אופוזיציה ביישוב", נזכר יהוידע רגב, תושב תקוע. "לא אהבו את ההתקרבות שלו לערבים שנחשבו לאויבים ורוצחים. למרות זאת, אני מאמין שבסופו של דבר הוא הצליח לצמצם את האיבה בין העמים. הרי חלק מהערבים לא ידעו כלל מה זה יהודים".
"צדק כשחשב שהדת יכולה לקדם שלום"
לא רק את תפיסותיהם של היהודים הצליח הרב פרומן לשנות, אלא גם את אלו של חבריו הפלסטינים. עבדאללה נג'אג'רה עבד במשך שנים ארוכות עם רעייתו של פרומן, הדסה, וכך הכיר את הרב שהצליח לשבור אצלו את הסטיגמות על יהודים, על מתנחלים ועל דתיים. "פגשתי יהודי שגר בתקוע ומדבר על שלום", סיפר נג'אג'רה שהגיע להשתתף בהלוויה. "זו היתה עבורי הפתעה גדולה מאד. הרב פרומן היה אדם מיוחד שחיפש שלום ורצה שלום".
לדברי נג'אג'רה, פרומן חי "50 שנה קדימה" ולכן רק עוד זמן רב יתחילו להפנים את תורתו המדינית. "אולי העם ישתכנע עוד 50 שנה, אולי עוד 100 שנה, אולי רק אחרי שנשלם מחיר כבד. אולי רק אז העמים ישתכנעו לעשות שלום בין המוסלמים, ליהודים ולנוצרים. פרומן צדק כשהוא חשב שהדת יכולה לקדם שלום. פה עדיין לא חושבים כך, אך אולי בעתיד יבינו זאת".
צריך להודות: להלוויתו של פרומן לא הגיעו פלסטינים רבים. אלו שבכל זאת הגיעו, הסבירו לנו - שלא למצלמה - שאילולא החשש מהתגובה ברחוב, היו מגיעים להלוויה מאות פלסטינים שמוקירים את הרב ומעריצים אותו. "הוא אהב את השלום, ורצה שלום", סיפר מוחמד חוסיין. "אני שכן - גר בכפר תוקוע ממול. הוא היה מבקר אצלי ואני מבקר אצלו".
כשמאות המשתתפים בהלוויה שרו את מילות השיר "תן לי זמן", שהרב כל כך אהב, היה נדמה שרוחו של פרומן מרחפת מעל. הפלסטינים שנכחו במקום הביטו בהשתאות על המחזה המופלא ולא חששו להפגין קרבה וחיבור כלפי מי שאמורים להיות אויביהם. "גם אם זה ייקח עוד זמן", הם אומרים, "מורשתו של פרומן תנצח ויהיה כאן שלום".
לפניות לכתב: nir_yah@walla.com