שגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן, רגיל לכותרות נכבדות בתקשורת האמריקאית, אך בימים האחרונים דווקא העזר כנגדו, רעייתו סאלי, היא שמעוררת עניין רב, הודות לכתבת פרופיל נרחבת שפרסם בסוף השבוע העיתונאי היהודי ג'פרי גולדברג במגזין "האטלנטיק". שנים לפני שאירחה דיפלומטים מכובדים לסעודות לצד בעלה, כך מסתבר, הייתה הגברת אורן נערת רוק ודמות מוכרת ב"ברנז'ה ההיפית" של סן פרנסיסקו בסוף שנות ה-60, שהתרועעה בחברתם של ג'רי גרסיה, ג'ים מוריסון וג'ניס ג'ופלין. עד כדי כך, שלהקת ג'פרסון איירפליין, אחת מחלוצות הרוק הפסיכדלי, הקדישה לה שיר, תחת השם "בלוז של נערה צעירה ביום ראשון" ("Young Girl Sunday Blues").
השיר של ג'פרסון איירפליין ש"גרם לי להפוך לסגולה"
"מיהו האדם שמחבר את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם ג'רי גרסיה (סולן ה'גרייטפול דד')?", שואל גולדברג בכתבה. תחת הכותרת "שש דרגות ההפרדה של סאלי אורן" מתייחס גולדברג, מהפרשנים הפוליטיים המובילים בארצות הברית שכתבותיו מסעירות לא אחת את ירושלים ואת וושינגטון, לתיאוריה לפיה כל שני אנשים בעולם מקושרים על ידי חמישה אנשים אחרים לכל היותר, וחושף פן מסעיר בחייה המוקדמים של מי שמשמשת כיום כאשת השגריר מספר 1 של ישראל בעולם.
"אורן, כיום בשנות ה-60 לחייה, נושאת את תפקיד אשת הדיפלומט בכבוד ובהצטיינות. היא מארחת אירועים של השגרירות ומדברת בכינוסים יהודיים, לובשת שמלות ערב אלגנטיות ומשתתפת במסיבות הבית הלבן. עם זאת, לפני 45 שנה היא שיחקה פריסבי עם הגרייטפול דד ושימשה השראה לג'פרסון איירפליין", כותב גולדברג.
בכתבה משחזרת אורן את נעוריה בסן פרנסיסקו המתירנית של תקופת "ילדי הפרחים", שאת מרביתם בילתה יחד עם אחיותיה באולם מוזיקה אגדי בעיר בשם "פילמור", שהופעל על ידי האמרגן ביל גראהם, ניצול שואה שהפך לאחד מהמפיקים הבולטים בתולדות הרוק בארצות הברית. פילמור היה לב לבה של סצנת המוזיקה הפסיכדלית המתפתחת. אורן, אז אדלשטיין, גילתה שם את אהבתה לחקר הגבולות המוזיקליים ובילתה כמה לילות בשבוע בהתחככות בשמות הגדולים של הסצנה המוזיקלית. לדברי אורן, האחיות אדלשטיין לא התעניינו בסקס או סמים, אלא רק ברוק נ' רול, והן היו תמימות לגמרי.
כך, היא נזכרת בביקור בביתו של הסולן גרסיה. "זה היה מין בית של הלהקה, והייתה תלויה תמונה מינית בוטה גדולה על הקיר. כל כך התביישתי", אומרת אורן בכתבה. גם את ג'ניס ג'ופלין הכירה, אך זו הייתה קרובה יותר לאחותה, ג'ואני, שנהרגה בשנת 1995 בפיגוע בירושלים. "ג'ניס הייתה מאוד נזקקת. לג'ואני לא היה אכפת כל כך. היה קשה מאוד להיות חבר שלה, היא הייתה כל כך חסרת ביטחון", היא משחזרת. עם ג'ים מוריסון, סולן להקת "הדלתות", "זה היה יחסי שלום-שלום, מה נשמע", לדבריה.
"לא בטוחה שיאמינו לי"
אך לכבוד הגדול ביותר זכתה כאמור סאלי הצעירה מלהקת הרוק ג'פרסון איירפליין, (שלאחר התפרקותה עברה כמה גלגולים ושינתה את שמה ל"ג'פרסון סטארשיפ" ולאחר מכן ל"סטארשיפ"), שאת חבריה הכירה בינואר 1967. אורן בילתה זמן ניכר עם חברי הלהקה, ובמיוחד, כך היא מתוודה, הייתה לה אהבת נעורים לסולן והקלידן מרטי באלין. "תמיד ניסיתי לגרום לכך שאתקל במרטי. אז יום אחד פגשתי אותו, והוא אמר לי 'היי סאלי, בדיוק כתבנו עלייך שני שירים'. הפכתי סגולה מרוב מבוכה".
לדבריה של אורן, השיר הראשון, "סאלי סאלי", מעולם לא הוקלט, אך השני, "בלוז של נערה צעירה ביום ראשון", הופיע באלבום השלישי של הלהקה. אורן משחזרת כיצד בהופעה בפילמור, סולן הלהקה פול קנטנר "הכריז שהשיר הזה הוא אודות, בשביל ועבור סאלי, ואחותי החלה לבכות. כל העניין היה ממש מוזר".
כיום, חייה של אורן עמוסים גינונים דיפלומטיים, רחוקים שנות אור מהצלילים של סן פרנסיסקו של שנות ה-60. בתשובה לשאלתו של גולדברג מדוע אינה משוחחת יותר על שנות נעוריה השיבה אורן כי "בהתחשב במה שאני עושה היום, אני לא בטוחה שאנשים יאמינו לי".
לקריאה נוספת:
גאים בארץ: כנס הומוסקסואלים בארה"ב יוקדש לישראל
ישראל כמותג: הכירו את הסמל הצבעוני החדש של משרד החוץ
לפניות לכתבת טל שלו: tal_sh@walla.net.il