פקח החניה רשם דו"ח והותקף - התוקף זוכה

בצעד חריג, בית משפט השלום בירושלים החליט בשבוע שעבר לזכות נאשם בתקיפת פקח של העירייה לאחר שהאחרון רשם לבעל הרכב דו"ח חניה, זאת למרות שבית המשפט הכיר בכך שאירע אירוע אלים.

בספטמבר 2010 בשעות הבוקר החנה הנאשם, תושב העיר בן 40, את רכבו במקום שהיווה הפרעה לתנועה. פקחי עיריית ירושלים רשמו לו דו"ח חניה, אך לפני שסיימו את כתיבתו הגיע למקום בעל הרכב והחל לדרוש מהם בצעקות לבטל את הדו"ח. לאחר שסירבו לבטל את הדו"ח, תקף אחד מהם את אחד הפקחים בבעיטות ובדחיפות. על כך האשימה אותו הפרקליטות בתקיפת עובד ציבור בעת שהיה במילוי תפקידו. הפרקליטות הביאה כעדי תביעה את הפקח שהותקף, פקח נוסף שהיה עמו ושוטר שהגיע למקום האירוע.

למרות שקיבל את העובדה שנעשה שימוש באלימות, בהחלטתו כתב שופט בית משפט השלום, איתן קורנהאוזר, כי הפרקליטות לא מיצתה את החקירה בכך שלא הגיעה אל עד ראיה אובייקטיבי - בעל חנות סמוכה, שיכול היה לשפוך אור על האירועים. בכך מצא בית המשפט שיש גם כן כדי לכרסם בראיות התביעה: "אני מוצא כי מתקיימות סתירות מהותיות בין עדויות שני הפקחים, ובנוסף התקיים מחדל חקירתי אשר אף בו יש כדי להשפיע על עוצמת הראיות בתיק זה", אמר השופט והוסיף: "אינני רואה להעדיף גרסת פקח עירייה על גרסתו של אזרח מהשורה, אך בשל העובדה שמדובר בפקח".

פרקליטתו של הנאשם, עורכת הדין מיטל סחראי-כהן, מטעם הסנגוריה הציבורית, אמרה בדיון: "גרסתו של הנאשם הייתה רצופה, סגורה והגיונית. בניגוד לגרסתם של המתלוננים, הנאשם לא מכחיש חילופי דברים בינו לבין המתלוננים אך שולל בתוקף תקיפה מצדו. כך העידה גם גרושתו של הנאשם שהייתה במקום. קרוב לוודאי שאם היה מדובר בתקיפה, לא נראה לי הגיוני שהפקח לא היה מנסה לעכב אותו לקחת את הפרטים שלו. חוץ ממספר הרכב לא היה לו שום דבר. במהלך כל העדויות של שני העדים נפלו סתירות רבות".