23.1, 00:15
כביש ירושלים-תל-אביב
ריח כבד של צ'יפס וזיעה עוטף את האמסלמוביל - זכר לתקרית ארוחת הצהריים, בה התהפכה חמגשית מלאת טוגנים וסלט על רצפת הספסל האחורי של האוטו, וליום המפרך בו גמעו הרכב ויושביו כ-600 קילומטר. בימי בחירות אין זמן לאכול במסעדות. הכל קורה תוך כדי תנועה, תוך כדי נסיעה.
אנחנו דוהרים ברחובות הלבנים של ירושלים, לא משלג כי אם מאינספור פתקי הצבעה לבנים של ש"ס, עדות אילמת לחגיגת הניצחון שהתרחשה כאן קודם לכן. שבאבניקים עולצים ממלאים את הצומת. הם מבקשים להגיע למרכז העיר - ולהצטרף לחגיגות.
פול שטרית, נהגו המסור של ח"כ הרב חיים אמסלם, נעצר ליד אחד הבחורים. "למי הצבעת?", הוא שואל אותו. "רק מרן!", מחייך האברך הצעיר. "אז תלך ברגל", נוחר שטרית בבוז, סוגר את החלון וסוחט את דוושת הגז. חיוך מתפשט על פניו. ניצחונות קטנים.
22.1, 22:10
מטה מפלגת "עם שלם", ירושלים
רק קולו העמוק של הפרסומאי אילון זרמון, מנהל הקמפיין של מפלגת "עם שלם", מפר את הדממה בחדר הצפוף בקומה הראשונה של בניין משרדים ירושלמי, שהוא המטה הרשמי של המפלגה.
אילון נראה תלוש; קרחתו בוהקת בין ים הכיפות השחורות, הזקנים המדובללים והחולצות הלבנות. הוא יושב במרכז השולחן הגדול ובוחן שוב ושוב את מסכי הטלוויזיה הגדולים, עליהם מרצדות כעת תוצאות המדגמים.
שלוש מצלמות מופנות אליו. "הסקרים הרגו אותנו", הוא מודיע לקומץ העיתונאים שנשלחו למקום, למקרה שתתחולל סנסציה. "הסקרים הם הרוצחים הגדולים של המפלגות הקטנות. כולם יודעים שהסקרים נערכים בשיטה מוזרה, לא מדויקת. הם מוטים לטובת המפלגות הגדולות. כשאנשים רואים בסקר שאתה לא עובר את אחוז החסימה, הם מפחדים לבזבז את הקול שלהם עליך".
התוצאות לא הפתיעו אותו. שעתיים וחצי קודם לכן קיבל הדלפות מחבריו בערוצים. באף מדגם לא צלחה "עם שלם" את אחוז החסימה. שמועות על הכישלון החלו לזרום כבר משמונה וחצי, אבל הנוכחים - הגרעין הקשה של תומכי אמסלם, המורכב מתמהיל של בני משפחה ומקורבים - מסרבים להאמין; יהיה צמוד עד הרגע האחרון, הם משוכנעים, אנחנו קרובים, בכל מקום שהסתובבנו בו אנשים פנו אלינו וסיפרו שהצביעו אמסלם, קיבלנו הדלפות מקלפיות גדולות על שמונה, עשרה אחוזי תמיכה באמסלם.
"איך יכול להיות שהקולות האלה נעלמו?", תוהה אחד מחברי הגרעין, גמלאי צה"ל כבן חמישים. "אני אומר לך, זה הכל ש"ס המושחתים האלה. שמעתי שקנו קולות בקלפיות בכפרים הערביים, מאה שקל לראש".
"הוא כוכב, חביב הקהל"
22.1, 18:00
קניון עזריאלי, תל אביב
קצין האבטחה של קניון עזריאלי ממהר לקומת הקרקע. הרב אמסלם נמצא שם, איתו עוזרו, יועץ התקשורת שלו וכעשרים מתומכיו, חלקם חבר'ה צעירים, לבנים, תל-אביביים, חשופי-ראש, מקצתם חרד"לים. כולם לובשים את החולצה הלבנה עם דיוקנו הכחול של הרב, שנראית כמו עבודה של אנדי וורהול.
"מצטער, אין אפשרות לעשות תעמולת בחירות", קובע קצין האבטחה וחוסם את העלייה במדרגות הנעות. הצעירים מקימים קול מחאה. לבסוף מושגת פשרה: ייכנסו פנימה אם יהפכו את החולצה או יכסו אותה בז'קט.
חיים אמסלם מסתובב בין הבוטיקים ולוחץ ידיים. הוא פופולארי כאן. אדם מבוגר נלחץ אליו. "כל החיים הצבעתי ש"ס. הפעם הצבעתי עבורך!", הוא אומר בהתרגשות. הלהקה מוחאת כפיים ואמסלם קורן מאושר.
גיל סלומון הוא יועץ התקשורת של קמפיין הבחירות של עם שלם. הוא גבר בן 40, חילוני, תושב אזורי חן בתל אביב, רס"ן במילואים. נראה רציני, קשוח, אבל כשהוא מדבר על אמסלם משהו בפניו מתרכך. "הוא כוכב, חביב הקהל", אומר סלומון. "אם אנשים היו יכולים לשים שני פתקים בקלפי, היינו המפלגה השנייה בגודלה".
תומר - מתנדב נלהב, גם הוא חילוני, בן 17, מרמת אביב ("אני מאוד מעורב פוליטית") - אומר ש"מגיע לאמסלם להיות ח"כ. מי שיצא מהמערכת שלו, מתוך אידיאל צודק, ראוי להרבה הערכה וכבוד. אני עדיין לא יכול להצביע, אבל חושב שמגיע לו להיות ח"כ, בניגוד לחבר'ה של ש"ס או יהדות התורה".
"זה רגע היסטורי", מוסיף בפאתוס רוני פאר, מתנדב חילוני נוסף כבן 25. "אמסלם יוצר סטארט-אפ שבא להיטיב עם כולם. אני מרגיש את השטח לאורך היום, הוא בוער. הפערים בין התחושות שאנחנו מקבלים מהציבור לבין הסקרים פשוט לא הגיוניים".
שלישיית חבר'ה חרדים, בשנות העשרים לחייהם, צועדים גם הם עם החבורה. "לעבוד זו לא עבירה", מפתיע אחד מהם. "90% מהנשים חושבות כמו הרב אמסלם, אבל הן לא יכולות להגיד את זה, זה יעלה להן ביוקר". אמסלם שומע את הדברים ומתפרץ. סתימת הפיות הזו היא בדמו. "כח"כ אני יכול להגיד מה שאני חושב ולקבל אבטחה", הוא מטה ראש לכיוון איש היחידה לאבטחת אישים שהצמידה לו הכנסת לאורך היום, לאור האיומים הרבים שקיבל באחרונה. "הם - החרדים הצעירים - אם יגידו שלעבוד זו לא עבירה, יפרקו אותם".
"שמנו על הרכב שלט של הרב ונסענו בבני ברק", אומר חבר אחר בשלישייה. "תלשו לנו אותו, צעקו עלינו, קיללו אותנו. מי שלא ש"ס נחשב לסוג בי"ת. אנחנו לא סוג בי"ת! אנחנו מסתובבים הרבה מחוץ לישיבה. קוראים לנו שבאבניקים, כמילת גנאי. זה לא הוגן. לא כולם יכולים ללמוד כל היום. אנחנו מוכנים לעבוד, להתפתח, אבל לא נותנים לנו את האפשרות".
22.1, 15:30
אשקלון
אחת לרבע שעה, לערך, או בכל פעם שפול הנהג מרגיש שאנחנו עומדים להירדם, הוא מנגן בפול-ווליום את הג'ינגל הרשמי: "אמיצים מנצחים, עורו אנשים, ישראל אחים. יהדות מתונה זה לא בשמיים, פרנסה ותורה זה לא בשמיים. שוויון הזדמנויות - כן! - שוויון לכולם, אם נאמין נשנה את העולם. עם שלם חפץ חיים, הרב אמסלם, בחירה של אמיצים".
זהו גם הרינגטון של כל אנשי המטה. הטלפונים של אמסלם ואנשיו מצלצלים ללא הרף. משעות הבוקר הם נאבקים בשמועות, שלטענתם הפיצו תומכי ש"ס, לפיהן אמסלם הודיע על פרישה פתאומית מהמרוץ. באינטרנט ובהודעות סמס מופצת הודעה מפוברקת של אמסלם כי החליט "שלא לצער את מרן", ובהן קורא "להעביר את קולות תומכיי לש"ס".
סלומון עולה לשידור בכמה תחנות רדיו חרדיות ומזים את השמועה. הוא מפעיל לחצים כדי שהדברים יתפרסמו גם בתחנות הרדיו הרגילות ובאתרי האינטרנט. פול הנהג מזפזפ בין תחנות. כשבגלי צה"ל או בקול ישראל מזכירים את אמסלם, כולנו נדרכים. "הש"סניקים בלחץ", אומר סלומון. הוא מקבל דיווחים ממרגליו במטה ש"ס על כך שהשלישייה הגדולה בלחץ; אחוזי הצבעה נמוכים, חוסר-התלהבות ואנרגיות נמוכות, שמועות עיקשות על זליגת קולות לבנט ואמסלם.
כל דיווח שכזה מקפיץ את מפלס האופטימיות ברכב. "תדמיינו מה יקרה בערב", מפטיר סלומון. "יהיה קר", אומר הרב אמסלם. "יהיה קר בחוץ אבל חם בלב", משיב סולומון. "אם אנחנו מקבלים ארבעה מנדטים וש"ס גומרת בשמונה, זה הסוף שלהם", מפנטז אמסלם. "אלי ישי יסתער על דרעי, יכניס שיניים וינשוך. זה החלום שלו. אני חושב שהוא הצביע 'עם שלם'. אבל הוא לא מבין ששבועיים אחר כך יישחטו גם אותו; אטיאס יגיד לישי: בגלל מי אמסלם הלך? וידאג להיפטר ממנו. אטיאס הוא המנהיג הבא של ש"ס. הוא פרגמטי. אבל גם הוא מבין שלש"ס אין מסר. הוא רוצה לשרוד. אחרי 120 של הרב עובדיה, ש"ס נמחקת".
"אתה זבל! אתה נגד מרן!"
22.1, 14:30
באר-שבע
האמסלמוביל נעצר בכניסה לעיר. רכב של אחד ממקורביו מוביל אותו אל הקלפי בה ממתינים חבורת צעירים, כולם מתחת לגיל 18, חברי מחלקת הנוער של קבוצת הכדורגל הפועל ב"ש (מנהל הקבוצה, מסבירים לי, הוא אחד מבכירי המטה של אמסלם). מנהיג החבורה מחזיק דרבוקה ענקית. כשאמסלם יוצא מהרכב ניתן האות ומתחילה האקסטזה: "הוא-הא, מי זה בא? - ראש הממשלה הבא", הם שואגים בקצב, ואז שרים "אמסלם נשמה", ובסוף "הוא-הא, מי זה בא? - שר הדתות הבא". אמסלם מחבק אותם, אחד-אחד. הוא נהנה מתשומת הלב ומשלהב אותם בתנועות ידיים.
מלבד האמסלמיסטים נמצאים מחוץ לקלפי הנידחת ארבעה אנשים נוספים: שומר אתיופי מנומנם, נער שמחזיק חבילת פלאיירים של מפלגת "עוצמה לישראל" ושני חבר'ה שנושאים שלט גדול של הרב עובדיה. "אתה זבל!", צועק אחד הש"סניקים לכיוון אמסלם, "אתה נגד מרן!". הדרבוקיסט מתקרב אליו באיום. הרוחות מתלהטות, עוד רגע תפרוץ מהומה גדולה. ברגע האחרון מורחק הש"סניק הקיצוני מהמקום. נשאר שם החבר, שעתה עומד לבד, בהתרסה, עם הדיוקן הגדול של מנהיגה הרוחני של התנועה.
הוא עומד שם, מניף בגאווה את הדיוקן של הרב עובדיה, ואז חבורת האמסלמיסטים מקיפה אותו, מחזיקה ידיים, ומתחילה לשיר: "אמ-ס-לם! עם-ש-לם!, הווווו, אמסלם נשמה!".
22.1, 13:30
בדרך לבאר-שבע
זה מריח טוב. מהשטח מתקבלים קולות חיוביים, על דרך הניגוד: הש"סניקים מנסים לחבל בכל דרך ב"עם שלם", מעלימים פתקי הצבעה מקלפיות ברחבי הארץ, מתרים בפעילי אמסלם ברחבי הארץ ומאיימים עליהם.
כשש"ס בלחץ אמסלם רגוע. הרי אין לו את הכסף שלהם; אין לו סניפים, פעילים ומנגנון; אין לו מסורת או ניסיון בניהול מערכת בחירות. כולם נגדו: המפלגות הגדולות - הלאומיות, החילוניות והדתיות - רבנים ועסקנים. מאז העמיק הקרע בינו לבין חבריו-לשעבר בש"ס, שנולד על רקע "ההתנהלות המבישה של ש"ס בפרשת עמנואל", לדברי אמסלם, הוא הפך בקרב הציבור ממנו בא לפרסונה נון-גרטה.
אומנם, אמסלם נחשב כעת לסוג של בון-טון תל-אביבי, ליקירם של כמה אנשי תקשורת (המזוהה עמו ביותר הוא אברי גלעד) ולדבריו זוכה לתמיכה שקטה, אך חזקה מאוד, בקרב חרדים רבים שרוצים לשבור את מעגל הבערות והעוני ולקדם את המודרניזציה בחברה החרדית - אבל בפועל, בשטח, במושגים של פוליטיקאי רציני שמכוון לכנסת, הוא צועד כמעט לבד.
בני משפחתו הגדולה עומדים מאחוריו והוא הצליח לאסוף עוד כמה עשרות פעילים, כולם מתנדבים, רובם חילונים, אידיאליסטים, שמאמינים כמותו ב"רגע ההיסטורי" שטומנים בחובם רעיונותיו של הרב וב"מפץ שישנה את פניה של החברה הישראלית". אבל מה כבר אפשר לעשות עם תקציב כולל של שני מיליון שקל וחצי, וכשמפלגה עוצמתית כמו ש"ס מנסה למחוץ אותך? מה אפשר לעשות כשהרב עובדיה מכנה אותך "חסר אמונה בתורה", כשמועצת חכמי התורה מנדה אותך, כשרבנים בכירים כותבים ש"אין לנו חלק ונחלה איתך"? מה אפשר לעשות מול הבליץ הדתי-פסיכולוגי הזה, כאשר בקרב הציבור החרד"לי, קהל-יעד מרכזי של אמסלם, מופצים סמסים בשם רבנים ידועים, הגורסים כי "מי שמצביע אמסלם יקולל", וכי "אין חלק בעולם הבא"?
הוא טוען שבשבועות האחרונים נאבק אפילו בכמה כלי תקשורת גדולים - "ידיעות ו-וויינט התעלמו ממני ולא כתבו עליי מילה", אמר אמסלם, שטען כי נאלץ להיאבק גם בערוץ 10, "ששבועיים לפני הבחירות יצא בסדרת תחקירים של רביב דרוקר, שכמובן עומד מאחוריהם אריה דרעי".
"ועם כל זה, כמה שעות לפני סגירת הקלפיות אנחנו עדין נמצאים במשחק", אומר גיל סלומון. "זה הישג אדיר, כמעט בלתי-נתפס. הציבור נשבה בקסמיו. יש לו קטע, משהו ייחודי. זה רב חרדי שמדבר 'חילונית'. אדם עם זקן וכיפה שחורה גדולה שאומר לאנשיו: 'בואו נתגייס לצבא'. מישהו שמגיע מרקע כזה ונלחם נגד הבטלנות ובעד פרודוקטיביות, שרוצה לראות חרדים עובדים, לומדים בבית ספר לימודי ליבה, מתערים בחברה, נושאים בחלקם בנטל".
הוא מקבל טלפון מחבר שמדווח על באזז סביב "עם שלם" במרכז שוסטר שברמת אביב. אני שואל את אמסלם איך הוא מרגיש, והוא מסתובב אליי בחצי גוף ומפטיר בקיצור נמרץ: "מתחיל להתרגש".
"הרב עובדיה צריך לתת דין וחשבון כלפי מעלה"
22.1, 12:00
דימונה
עיר פוליטית, דימונה. לפני האמסלמוביל נוסע, באיטיות, בהתרסה שנראית מכוונת, רכב עם תמונתו של הרב עובדיה.
מה אתה חושב על הדברים שהרב עובדיה אמר עליך, הוא נשאל.
אמסלם מעוות את פניו. "האמת, אני לא יודע איך הרב עובדיה חי עם זה. הוא צריך לתת דין וחשבון כלפי מעלה. הוא הרחיק אותי. כל יהודי, בטח שאדם גדול בתורה כמותו, חייב לעשות חשבון נפש, ואני חושב שהרב עובדיה לא אמור להיות רגוע. הוא פגע בבן-אדם. יש עיקרון של מידתיות: גם אם מישהו נותן לך סטירה, אתה מחזיר לו דקירה בלב?".
"הפוליטיקה הזיקה לרב עובדיה", משוכנע אמסלם. "במקום לעמוד בקונצנזוס, כפוסק הלכה גדול שמקובל על כולם, הוא הפך ל'רב של ש"ס'. אני רואה מה חלק מהציבור החילוני חושב עליו, מה כותבים עליו בטוקבקים באינטרנט, וזה כואב. ההתעסקות בפוליטיקה הפכה אותו לכמעט פוליטיקאי. היום הוא כבר לא מנהיג רוחני, אלא מנהיג פוליטי-רוחני. וזה הרבה פחות ממנהיג רוחני-כלל-חברתי. חבל לי שהוא לא מבין שהאנשים סביבו משתמשים בו. הוא חי בבועה וראשי ש"ס מנצלים את זה".
הרכב נעצר. אמסלם יוצא לסייר במרכז הקטן של דימונה. הירוק-כחול של הבית היהודי דומיננטי מאוד כאן. פעם דימונה נחשבה למעוז של הליכוד ושל ש"ס. היום המצב שונה.
"רוב האנשים בדימונה אומרים: אם הרב אמסלם היה מספיק אמיץ כדי לצאת ולהגיד את הדברים שלו, כנראה שיש כאן משהו", אומר אחד הרוכלים. "הרי היה לו נהג ועוזר ולשכה וכיסא. הוא ויתר על הכל בשביל האמת שלו. זה אדם עם אומץ".
" אני לא יודע אם הפוליטיקה הישראלית עדיין בשלה לשינוי"
22.1, 10:00
צומת לטרון
ארשת פניו של ח"כ הרב חיים אמסלם רצינית. הוא יוצא היום למלחמה לא רק על הקריירה הפוליטית שלו, כי אם גם על שמו הטוב, האמונה שלו, החזון שלו. "הציבור צריך לבחור היום: זו או הדרך שלי, או הדרך של ש"ס", הוא אומר.
בוואן של אמסלם, האמסלמוביל, חמישה: הרב עצמו, עוזרו הפרלנטרי שלומי פרץ, יועץ התקשורת גיל סלומון, הנהג פול שטרית ומאבטח מהיחידה לאבטחת אישים.
אני מתיישב בשורה האחורית, ליד סלומון.
אמסלם סיים להצביע בשכונת מגוריו, הר-נוף. הוא החליט לסייר היום בדרום, לצאת לגיחה קצרה בתל אביב ולסיים במטה בירושלים. את המדגמים החליט לראות בביתו, לבד. הוא מתקשה לעמוד במתח.
המצע של אמסלם ידוע: הוא תומך בשוויון בנטל, בשילוב החרדים בשוק העבודה, ברפורמה בתוכניות הלימודים במגזר החרדי ובשיקום מסורת ההלכה הספרדית, המתונה, לאחר שלדבריו ביטלו עצמם הפוסקים הספרדים ביחס לפוסקים האשכנזים, קיבלו עליהם את מרותם והפכו אפילו את תנועת ש"ס, מפלגת האם בה צמח, סמל הגאווה הספרדית, ללובי הגדול ביותר של המסורת הרבנית הליטאית, המחמירה, חמורת-הסבר. זה, בתוספת השחיתות והריקבון שפשטה בה.
"אני מביא בשורה של יהדות אותנטית, שפויה, מתונה, לא-מתלהבת", אומר אמסלם בהתלהבות. "למה לא הצטרפתי למפלגה גדולה? היו גישושים מצד הבית היהודי, אבל הם מבינים שהמסר שלי שונה. הם מדברים על ארץ-ישראל בלבד. אני לבד, אבל אין לי תחושה של דון קישוט. אני מרגיש שאני נלחם בשם הרוב נגד אנשים חסרי מעצורים, שאין להם בעיה לשקר, לגנוב, להשמיץ. זו תופעה ייחודית לש"ס, לגנוב ולהגיד: 'זכאי אני'. אני יכול לעצור אותם.
"המדינה שלנו מסכנה, כי היא מגלה את היהדות דרך האנשים האלו", הוא ממשיך ואומר. "הדרך שלי בזה לש"ס, מצפצפת עליהם. ש"ס זו מפלצת שככל שהיא הולכת ומשמינה היא שולחת עוד ועוד זרועות, והכל כביכול בשם התורה".
אתה אומר דברים קשים, אני מעיר לו. מה יקרה אם אתה לא נכנס הערב לכנסת? "אם אני לא נכנס, זה גמור. אנשים ילמדו שמי שמרים נגדם ראש - מורידים אותו. הציבור בשל לשינוי הזה. אני לא יודע אם הפוליטיקה הישראלית עדיין בשלה, או אם היא עדיין מעכלת. כל-כך הרבה שנים חיכו שיבוא מישהו ויגיד את הדברים הללו, והנה באתי ויצאתי ודיברתי, ואני לא יודע אם כל המערכת מעכלת את הבשורה. אנחנו רק מתחילים את המהפכה".
נוסעים לדימונה. מישהו אומר שירד שם גשם בבוקר.
"גשמי ברכה", אומר אמסלם, "זה גשם של פתקים".
בחירות 2013 - כותרות נוספות
הכירו את הפנים החדשות של הכנסת ה-19
שבוע לפני הבחירות: אנשי שס תקפו את הרב אמסלם
תשדירי אמסלם נחשפים: עסקונת שס סותמת פיות
לפניות לכתב: ohad@walla.net.il