בחירות 2013 הסתיימו בשוויון בין הגושים כשהדרך להרכבת ממשלה עוד ארוכה, אך לא בפעם הראשונה. מי שינסה למצוא פתרון יצירתי לבעיה יוכל להציץ אל העבר הלא כך כך רחוק. בבחירות 1984 נוצרו שני גושים שווים והממשלה התגלגלה לרוטציה, בעוד שהבחירות שלאחריהן היו צמודות גם כן והסתיימו בממשלת אחדות.
הבחירות לכנסת ה-11 אמורות היו להיערך בנובמבר 1985, אך הוקדמו למרות שהליכוד, שחשש מכישלון, רצה לערוך אותן במועדן הקבוע. לאחר פרישתו של מנחם בגין מראשות הממשלה, את הליכוד הוביל ראש הממשלה המכהן, יצחק שמיר, על רקע המשבר הכלכלי במהלך הכנסת הקודמת ומלחמת לבנון, ובראש המערך עמד שמעון פרס.
בסופו של יום הבחירות שהתקיים ב-23 ביולי, קיבל המערך 44 מנדטים והליכוד 41 מנדטים ונראה היה שאין גוש שיכול להרכיב ממשלה. הליכוד ירד בשבעה מנדטים ולא יכול היה להרכיב ממשלת ימין-דתיים, והמערך שירד בשלושה מנדטים לעומת הבחירות הקודמות, לא יכול היה להרכיב ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות וחד"ש. המפלגות הדתיות סירבו להיכנס לממשלה צרה עם המערך.
הפתרון שגויס בלית ברירה היה רוטציה, בה יהיה פרס ראש ממשלה במשך שנתיים ולאחריהן יוחלף בשמיר. אל הממשלה הצטרפו מפלגות קטנות נוספות, כשתפקיד שר הביטחון הופקד בידי יצחק רבין. ממשלת האחדות שהוקמה על בסיס זה שרדה את מלוא תקופת כהונתה.
אל הבחירות הבאות לכנסת ה-12, שהתקיימו ב-1 בנובמבר 1988, הגיעו המפלגות הגדולות מתוך ממשלת האחדות ולאחר פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. בסופה של מערכת הבחירות קיבל הליכוד בראשות שמיר 40 מנדטים ורק מעט יותר מ-39 המנדטים של המערך עם פרס. למפלגות הימין והדתיים היה רוב של 65 מנדטים, אך שמיר נתקל בקשיים בהרכבת הממשלה. גם לאחר בחירות אלה התגבשה ממשלת אחדות, אך שמיר היה ראש הממשלה, פרס שר האוצר ורבין שר הביטחון. עם זאת, הממשלה לא החזיקה זמן רב ולאחר שנה וחצי נפלה בעקבות נסיונו של פרס להקים ממשלת שמאל-דתיים צרה במה שמכונה "התרגיל המסריח". לאחר הטלטלה הפוליטית הזאת הקים שמיר ממשלת ליכוד-ימין-דתיים צרה.