על אף שתת-ניצב בדימוס יעקב שובל, שהלך בשבוע שעבר לעולמו בעקבות מחלה קשה, היה מפקד מרחב ירקון בשנים הכי קשות של משטרת מחוז תל אביב, משהו בסיפורו מעורר געגוע לימים עברו. כל מי שהתבקשו לספר על שובל - קצין משטרה שנקודות ציון בהיסטוריה של כולנו שזורות בסיפור חייו - הסכימו על דבר אחד: לא היה קצין משטרה ישר יותר ממנו. כך, בתקופה בה שירת בנו הבכור במשטרה, החליק הבן על כתם שמן ונפצע. בעודו שוכב על המיטה בחדר המיון, הבין שובל שבנו רכב ללא מעיל, כפי שהפקודה חייבה. שובל דאג שבנו יעמוד לדין משמעתי על כך. "לא האמנתי למשמע אזני, אבל ברור לכם שכך היה", ספד לו הבן בשבוע שעבר.
למרות שורת תפקידים שמילא בארגון, הוא ייזכר בעיקר כמי שהיה קצין בכיר במחוז בימי הפיגועים הקשים של שנות ה-90, וביום הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. בעקבות הרצח ננזף על ידי ועדת שמגר. בני משפחתו, עמיתיו למשטרה וחבריו מספרים כי זאת הייתה התקופה הקשה בחייו. אך למרות האירוע וההופעות הקשות בפני הוועדה, לא נפגע תפקודו כמפקד המרחב והוא קודם בארגון. "הוא היה שלם עם תפקוד המשטרה באירוע", מציין ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח ומי שפיקד על יס"מ ירקון בימי הרצח, "למרות שבוועדה ניסו להפיל את האחריות עליו. אך למרות הקושי הוא התמודד היטב גם עם שורת הפיגועים שספג המרחב. זה בזכות העובדה שהוא היה קצין מנוסה ובשל".
שובל היה האיש שעמד הכי קרוב לרבין בעת שנורה. גם אשתו, נאווה, מסכימה שזה היה המשבר הגדול ביותר בחייו: "הוא לקח את זה מאד קשה. ידענו זאת למרות שהוא לא דיבר על זה כל כך". בנו, בועז שובל, מספר השבוע ש"האירוע היה בגדר פצע פתוח עד יום מותו. בראש ובראשונה כי הוא אהב את רבין באופן אישי. מלבד זאת, הוא היה מתוסכל מכך שהשב"כ, שהיה אחראי באירוע על אבטחת האישים, לא עדכן את המשטרה על האפשרות של מפגע יהודי. אני זוכר את אותו יום שבת בצהריים, לפני העצרת. הוא הראה לנו את תכניות העבודה של המרחב. הכל היה ללא רבב. כאב לו שהוא היה קצין המשטרה שננזף. אם יום אחד ייחשפו כל פרטי הרצח, הציבור בישראל יהיה בהלם".
בן 66 היה שובל במותו, שהגיע כמעט בהפתעה, זמן קצר מאד אחרי שהתגלה כי הוא חולה. הוא הותיר אחריו אישה, נאווה, שלושה ילדים ושישה נכדים. שובל אמנם פרש מהמשטרה לפני 12 שנים, אך נשאר קרוב לשוטרים וכיהן עד מותו כסגן נשיא הסניף הישראלי של איפ"א ארגון השוטרים הבינלאומי. הוא התגייס למשטרה בשנת 1974 והקים את המשמר האזרחי בראשון לציון. ב-1980 התמנה לסגן מפקד תחנת ראשון לציון, אחר כך עבר לפקד על תחנת לוד, פיקד על תחנת פתח תקווה, כיהן כסגן מפקד נתב"ג וכסגן מפקד מרחב דן. לאחר מכן שירת כקצין אג"מ של מחוז תל אביב עד שמונה ב-1995 לתפקיד מפקד מרחב ירקון. לאחר מכן שימש סגן ראש אגף משאבי אנוש של המשטרה ובתפקידו האחרון היה סגן ראש אגף התנועה. באוגוסט 2000 הוא פרש.
אך על אף שפרש, שמר על קשר חם עם רבים מחבריו למשטרה. "כשמוניתי למפקד מחוז מרכז, כולם אמרו לי להתייעץ עם קושי (כינוי החיבה של שובל, מ"ש)", מספר ניצב ניסים מור, ראש אגף המבצעים כיום, שספד לשובל בהלוויה. "פגשתי אדם נהדר, שמה שבלט אצלו בעיקר היה נכונותו לתרום ולעזור. לאחר מכן שמרנו על קשר עד יום מותו, והייתי מתייעץ איתו באופן קבוע. מדובר באדם שהיה בו שילוב של ידע וניסיון עם חום אנושי רב". ניצב מור נזכר בנקודה היסטורית נוספת בימי שירותו של שובל. "בתקופה שהיה מפקד נתב"ג הגיע דמיאניוק לישראל. שובל הוא זה שקיבל את פניו על אדמת הארץ ושם את האזיקים על ידיו".
נקודת ציון זכורה נוספת במהלך שירותו במחוז תל אביב הייתה הפגנות החרדים סביב קולנוע היכל בעיר. "במשך 44 ערבי שבת ברציפות הוא לא היה בבית", נזכר בנו בועז. "המשפחה קיבלה זאת באהבה, כי ידענו כמה הוא מסור לעבודה". רב ניצב בדימוס שלמה אהרונישקי, המפכ"ל לשעבר, היה מפקד מחוז תל אביב כששובל שירת כמפקד המרחב. "אני אזכור אותו בעיקר בזכות שני דברים", הוא נזכר השבוע. "הראשון הוא החברות. גם במשטרה וגם מחוץ לה, הוא היה חבר טוב ונאמן. שובל הסתכל לאנשים בגובה העיניים, למרות שהתקדם, לבו לא גבה. הוא היה בפירוש חבר. הדבר השני היה היושר שלו. הוא היה אומר תמיד את האמת ואת דעתו. גם אם היא לא התאימה לכולם. ולמרות זאת, אי אפשר למצוא אויבים שלו. הוא היה מאד מחובר לשוטרים בשטח. מלבד זאת, הוא היה חובב כדורגל, והקבוצה האהובה עליו הייתה הפועל תל אביב".
מותו של שובל תפס את כולם בהפתעה. רק שבועיים חלפו מאז אובחן, מאוחר מדי, כי הוא חולה בסרטן וההידרדרות הייתה מהירה מאד. "אבל זה אתה, תמיד חזק, תמיד זקוף, תמיד מחייך, לא מסגיר רגשות, מהדור של פעם", ספד לו בנו. שובל נטמן בבית הקברות ביבנה, מלווה בשוטרים וקציני משטרה רבים בעבר ובהווה. גל שרון, סגנית נשיא איפ"א העולמית שעבדה עם שובל בשנים האחרונות לאחר שפרש מהמשטרה, עדיין לא מעכלת את דבר לכתו. "מותו הפתאומי הכה בתדהמה את כולם בארגון", היא אומרת בקול רועד. "רק בספטמבר האחרון הוא שימש יושב ראש ועדת הקונגרס העולמי של איפ"א, שנערך בישראל והיה הגדול מסוגו בהיסטוריה של הארגון. כל המשתתפים - מ-65 מדינות - שלחו תנחומיהם למשפחה והעלו על נס את תרומתו לאיפ"א ישראל ובעולם". לדברי שרון, "ברמה האישית הוא היה חבר אמת, איש ישר שנלחם על הדברים שבהם האמין. קשה למצוא היום אנשים כאלה".
לקריאה נוספת:
הלך לעולמו בכיר משרד הביטחון חיים בן-עמי
מת יעקב מידד, "המהדורה הציונית של ג'יימס בונד"
לפניות לכתבת: mor.shimony@walla.com